נדל"ן בארה"ב: "לא צפויה התאוששות בשנים הקרובות, 30% מהמשכנתאות גבוהות משווי הנכסים"

כך מעדכן היום בית ההשקעות אקסלנס נשואה בסקירתו. "על הבנק המרכזי להאיץ את ההרחבות המוניטריות כדי להוזיל את עלויות המשכנתא ולמתן את השפעות העיקולים והפיגורים על שוק הדיור"
לירן סהר |

בשבוע החולף פורסמו נתונים מעורבים משוק הדיור האמריקני. היתרים לבניה יצאו מתחת לצפי, לעומתם התחלות הבניה יצאו מעל הצפי. בנוסף, מדד אמון הקבלנים עלה לרמה מעל הציפיות המוקדמות אך הוא עדיין נמוך מרמה של 20 - רמת השפל אליה הגיע המדד במשבר שוק הנדל"ן של שנות ה-90.

האנליסט יניב חברון מבית ההשקעות אקסלנס נשואה אומר כי בשבועות האחרונים מתחזקות ההערכות כי שוק הדיור האמריקאי עשוי לחוות ירידת מחירים נוספת כתוצאה מעלייה במספר המשכנתאות הבעיותיות. "מתחילת השנה אנו מתריעים כי שוק הדיור האמריקניי יתקשה להתאושש בשנים הקרובות, כאשר את עקב אכילס אנו טומנים בשיעור הפיגורים ושיעור העיקולים המצטבר שנושק ל-15% מסך המשכנתאות. נציין כי 30% מסך המשכנתאות בארצות הברית כיום גבוה משווי הנכס, מה שמקטין את התמריץ של בעלי הנכס להחזיר את המשכנתא ולהחזיק הנכס".

באקסלנס מוסיפים כי ירידת מחירים נוספת בשוק הדיור האמריקני תגביר את הלחץ על הבנק המרכזי להאיץ את ההרחבות המוניטריות כדי להוזיל את עלויות המשכנתא ולמתן את השפעות העיקולים והפיגורים על שוק הדיור. "ירידת מחירים נוספת תגרור ירידה נוספת במנופי האשראי של הצרכן הפרטי. הציבור האמריקאי שהתרגל למנף את הנכס שלו לאשראי עבור צרכים שונים, ספג פגיעה קשה בעקבות משבר הנדל"ן שהובילה מיד להתמתנות הצריכה הפרטית המהווה כ-70% מהתוצר בארצות הברית. ירידת מחירים נוספת תוביל לפגיעה נוספת באשראי הצרכני החלש, כמו כן תוביל להרעה נוספת במאזני הבנקים ולכן תלחץ את הפד לפעולות הרחבה מוניטריות משמעותיות יותר".

חברון מוסיף כי עם מאזן כולל של 2.8 טריליון דולר, לאחר רכישות אג"ח ממשלתי ומגובה משכנתא בסך של 1.7 טריליון דולר וציפיות לרכישות נוספות בסך של 0.5-1 טריליון דולר באג"ח ממשלתי, נראה כי לחץ להרחבה מוניטרית מוגברת הוא הדבר האחרון איתו מוכן הבנק המרכזי האמריקאי להתמודד בשלב זה. "יש לזכור את הלחץ הבינלאומי להקטין את המניפולציות והפעולות להחלשת המטבע והתערבות בשוק המט"ח. אומנם מטרתה של ההרחבה הינה האצת האשראי במשק ובכל זאת לא ניתן יהיה להתעלם משהפעתה על המטבע האמריקאי כפי שחווינו בחודש האחרון".

לסיכום אומרים באקסלנס כי השבוע יתפרסמו נתוני נדל"ן חשובים בארצות הברית שצפויים להציג מגמה מעורבת עד שיפור. "מכירות בתים יד שניה ומכירות בתים יד ראשונה צפויים להציג עלייה בחודש ספטמבר לעומת חודש אוגוסט. מדד מחירי הבתים של קייס שילר צפוי להציג עליית מחירים מתונה יותר בחודש אוגוסט לעומת חודש יולי ובניכוי עונתיות המדד צפוי לרדת".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.