קובי בנטקובסקי מנכל אימפקס
צילום: יחצ

מניית אימפקס מזנקת ב-180% - האם מדובר בדליפת מידע ולמה הזינוק מוגזם?

מניית אימפקס זינקה ב-80% לפני דיווח לכאורה חשוב - האם זה בגלל הדרכה בשקם אלקטריק שחשפה את ההשקה של הבקבוק של החברה? 
עדן ספיר | (6)

מניית אימפקסמזנקת ב-180% למחיר מניה של 6.2 שקל המבטא שווי של 55 מיליון שקל. תוספת של 37 מיליון שקל במחזור של כמעט מיליון שקל. למה המניה מתרוממת? בשל דיווח על מכירות של הבקבוק המיוחד שלה בחנות הדיוטיפרי של שקם אלקטריק. כל החנות כנראה לא שווה 37 מיליון שקל, אבל בבורסה הכל יכול להיות.

הבקבוק של אימפקס

  הבקבוק של אימפקס

אבל מה שיותר מעניין בסיפור של הזינוק היום הוא סוג של דליפת מידע או מידע פנים שזרם איכשהו לבורסה. המניה זינקה כבר מהבוקר בעשרות אחוזים במחזור יחסית גבוה לפעילות במניה, אם כי לא גבוה באופן יחסי למניות בבורסה - כחצי מיליון שקל.  עוד לפני הדיווח הרשמי.

 

איך דלף המידע למשקיעים?

ניסינו לברר את הסיבה לזינוק, קיבלנו תשובות שהמנכ"ל, קובי בנטקובסקי, בחו"ל, ואין עם מי לדבר. בעודנו מתעקשים להבין מה קרה, פרסמה החברה את הדיווח הלכאורה חיובי.  לפני שנתמקד בדיווח, ננסה לענות על איך זה יכול להיות שהמניה עלתה לפני ההודעה בשיעור של קרוב ל-80%? קיימות שתי אפשרויות. אפשרות אחת -  נעשה שימוש במידע שדלף איכשהו. השאלה אם היה כאן מידע פנים או לא היא שאלה משפטית, ולפעמים מורכבת. תלוי מי שמע על האירוע, באיזה נסיבות, אם היתה כוונה ועוד. אפשרות אחרת, מעט מוזרה, אבל אפשרית שהאירוע "עשה כנפיים" ואנשים הבינו במקרה שיש כאן סיפור גדול שישפיע מאוד על מחיר המניה של אימפקס.

האירוע הוא השקת הבקובוקים בחנות שקם אלקטריק. לפני ההשקה שלחה החברה איש מטעמה שידריך  את אנשי הסניף על הבקבוקים המיוחדים - שומרים על הקור, מתזכרים מתי לשתות ועוד. אולי בעודו מדריך את אנשי השירות של הסניף, נכנס לסניף מנהל השקעות בכיר והחליט שההדרכה הזו שווה זהב כי עוברים בחודש כ-2.5 מיליון איש בנתב"ג, וזה בהחלט יכול לתת פוש גדול למכירות של הבקבוקים.

וגם אם זה לא היה איש השקעות מדופלם, האמת שסביר להניח שלא כי הוא היה מבין גם את הסיכונים. אולי אנשים שהסתובבו בנתב"ג החליטו רגע לפני הטיסה לקנות את המניה של החברה שמשווקת את הבקבוקים האלו. צריך יותר מדי התאמות - שחלק מהאנשים שנכנסו לחנות בשעות האלו בדקו את הבקבוקים, שחלק מהם, ידעו שזה של אימפקס, שחלק מאלו שידעו שזה של אימפקס יודעים שהיא חברה שנסחרת בבורסה, שחלק מהם החליט להשקיע במניות. אולי זה נשמע מופרך, אבל קיימת אפשרות כזו.  

על כל פנים, אימפקס היא חברה קטנה עם פוטנציאל, אבל לא בטוח שבשל העמדת בקבוקים בסניף של שקם אלקטריק. הזינוק היום פי 3 נראה על פניו מוגזם. המנכ"ל חוזר הביתה ואנחנו מבטיחים ראיון איתו. בינתיים נעדכן שהחברה מכרה ב-2.1 מיליון דולר בשנת 2022, היא הפסידה תפעולית 5.1 מיליון דולר ונותר לה מזומנים נטו של כ-2 מיליון דולר. הון עצמי של 3.4 מיליון דולר בלבד. איך חברה כזו תשרוד, עד להבטחת-מימוש החלום? כנראה גיוסים

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אימפקס - גרף שנתי

  אימפקס - גרף שנתי

המוצר של אימפקס הוא בקבוק מים חכם io.Water ולחברה יש הסכם עם פפסיקו העולמית. בחודש שעבר החברה דיווחה על הרחבת השת"פ כשפפסיקו התחייבה לתשלום דמי מנוי ותמיכה שנתיים של 2.6 מיליון שקל. "ההשקה הינה שלב נוסף ומשמעותי בעסקה האסטרטגית של החברה עם תאגיד PepsiCo העולמי – זהו מעבר לשלב ייצור סדרתי ואספקות של מאות אלפי יחידות", כך הודיעה הנהלת החברה עם הרחבת השת"פ, אבל המשקיעים מחכים לכסף הגדול, לא ל-2-3 מיליון שקל. 

אימפקס בונה על עסקאות גדולות. הבקבוק שלה אמור לשפר את אורח החיים והבריאות של אנשים ברחבי העולם תוך כדי הורדת הצריכה של משקאות ממותקים. החברה פעולת כיום בשוק האמריקאי בשיתוף פעולה עם מותג משקאות הספורט המוביל בארה"ב - Gatorade ובשוק הישראלי תחת מותג io.Water הנמצא בבעלותה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    שימו לב להודעות האחר 07/08/2023 20:25
    הגב לתגובה זו
    שימו לב שגם פפסי מגדילה הזמנות, גם בארץ אני רואה את הבקבוק להם בכל מקום. כנראה שקורים שם דברים גדולים.
  • 4.
    נמרוד 07/08/2023 17:43
    הגב לתגובה זו
    יש לי את הבקבוק הזה ועדיין לא עפתי. למרות האפליקציה. לא מצדיק חברה שלמה בשביל הבקבוק הזה
  • ימים יגידו (ל"ת)
    שי. 07/08/2023 19:26
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שמואל ברגר 07/08/2023 17:36
    הגב לתגובה זו
    מאד מעניין
  • 2.
    יעקב 07/08/2023 16:27
    הגב לתגובה זו
    לא ממליץ כמובן. מחזיק
  • 1.
    אנונימי 07/08/2023 16:20
    הגב לתגובה זו
    איזה בורסה פח אשפה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 4.34%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

אימאג'סט עולה 9%, זוז נופלת 11%; מדד הבנקים יורד 0.5%

הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי ומדדי ת"א נסחרים בירידות; פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי, אימאג'סט מדווחת על חוזה חדש

מערכת ביזפורטל |

מגמה שלילית בבורסה בת"א ברקע הירידות בוול סטריט ובאסיה, שהחזירו את המניות הדואליות עם ארביטרז' שלילי. ת"א 35 יורד 0.4% ות"א 90 נסחר סביב ה-0

במבט על הסקטורים, מדד הבנקים נסחר בירידה של כ-0.5%, מדד הביטוח עולה 1.5%, מדד הנדל"ן יורד 0.2%, ומדד הנפט והגז עולה 0.1%.

הבורסה תבצע ביום חמישי, 6 בנובמבר, את עדכון מדדי המניות הגדול בתולדותיה, מהלך הנובע מהצמיחה הדרמטית בהיקף הנכסים הפאסיביים העוקבים אחר המדדים, שהגיעו לשיא של כ-82 מיליארד שקל. במהלך השנה נוספו למדדים כ-12 מיליארד שקל חדשים והתרחשה עליית ערך של כ-20 מיליארד שקל. רף הכניסה למדדי ת"א-35, ת"א-90 ו-SME60 הוכפל ואף שולש בהשוואה ל-2020, כשהחברות הגדולות בתל אביב שוות היום יותר ומציגות סחירות גבוהה יותר. הבורסה, שהשיקה השנה 11 מדדים חדשים ובהם מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן-35, מתכננת להרחיב את ההיצע גם בהמשך. יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר, ציין כי מדובר ב"נקודת ציון היסטורית" המשקפת את התחזקות שוק ההון המקומי והאמון הגובר של המשקיעים בכלכלה הישראלית.


אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון


מניות במוקד

אקזיט ישראלי: חברת אורביט אורביט 13.14%   הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות. מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות. ברקע העסקה שוחחנו עם מנכ"ל החברה שאמר "בעזרת חברה אמריקאית גדולה נוכל לפתוח דלתות חדשות בשוק הביטחוני"

אימאג'סט אימאג'סט 9.03%   הודיעה כי חתמה על הסכם לאספקת שירותי לוויין ללקוח באסיה, בהיקף כולל של כ-9.1 מיליון דולר לשנתיים. ההסכם, שנכנס לתוקף ב-4 בנובמבר 2025, נחתם לתקופה של שנתיים וכולל שימוש בלווייני EROS-2C ו-EROS-3C. התמורה תשולם בשישה תשלומים שווים אחת לארבעה חודשים לאורך תקופת ההתקשרות. אימאג'סט בחוזה לשירותי לוויין בכ-9 מיליון דולר