אלכסנדר כץ ואלון גלזר
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

"הבנק הדיגיטלי רק ידגדג את הבנקים. האיום האמיתי - ענקיות הטכנולוגיה - עדיין רחוק"

סמנכ"ל לידר שוקי הון אלון גלזר מאמין בתשואה המרשימה של מניות הבנקים לאורך שנים עם יותר מ-10% שנתי, לא מתרגש ממגבלת הלימות ההון שלהם, ומתרשם מהזינוק של מזרחי טפחות - בזכות ההתמקצעות במשכנתאות
אלכסנדר כץ | (8)

אם יש לכם 100 אלף שקל פנויים, שימו חלק ממנו על סקטור הבנקים - מאמין אלון גלזר, סמנכ"ל לידר שוקי הון, שמתארח בתוכנית "ביז טוק" של ביזפורטל. לאורך שנים התשואה על מניות הבנקים עומדת על 10% פלוס, אבל האם ישנם עננים שעשויים להניב סיכון?

 

"עננים יש תמיד", אומר גלזר. "זה 10% פלוס בשנים האחרונות. אם אני נוסע מחר לכמה שנים, רוצה לקנות מניות ולשכוח, לשים בתיק, בנקים זו ההשקעה הכי טובה שיש. אם מסתכלים על התשואה שהבנקים עושים לאורך שנים, גם בתקופות קשות ויש גורמים מקזזים, הם עושים סביב ה-10%. זו השקעה נהדרת. נכון שהיום לקנות את זה סביב ה-1.1%-1.2% על ההון, זה כבר טיפה יקר ויכול להיות שאם יהיה משבר, אז אנחנו נראה ירידות, אבל בסך הכול קנייה לטווח ארוך זה עסק מדהים".

 

-עכשיו מתחיל הבנק הדיגיטלי. אתה רואה אותו מדגדג את הבנקים המסורתיים?

"בדיוק לדגדג זה מה שהוא יעשה. אולי יהיה מעבר קטן של לקוחות, כמעט לא יהיה חשבון ראשי בבנק הדיגיטלי. אנשים אוהבים לפתוח עוד חשבון ויכול להיות שיעשו שם פעולות. אני מניח שאולי הוא קצת יאתגר את הבנקים. יהיה איזה תהליך של הורדת ריביות אבל זה תהליך שקורה כל הזמן. מה שקורה בבנקים לאורך השנים האחרונות זה שהם כל הזמן מתייעלים בכוח אדם, ואז הם הופכים ליותר דיגיטליים וליותר רזים ויותר תחרותיים בנושא של העמלות. מה שבעצם הבנק הדיגיטלי מציע, קורה כבר בבנקים. זה טוב למערכת שנכנסת עוד תחרות, אבל תחרות דרמטית לבנקים זה לא יעשה".

 

-אבל מדברים על הקטע הזה של אמזון ואפל שאולי יחשבו מתישהו להיכנס לתחומים האלה או לפחות לנישות בתחומים האלה. הבנקים מסתכלים על זה? זה דבר ריאלי?

"אם יש איום על הבנקים זה ענקיות הטכנולוגיה. ברגע שהן יחליטו שהן רוצות להיות בנק, הבנקים בבעיה גדולה. אני חושב ששני דברים בנתיים קורים ואני חושב שזה גם ימשיך בשנים הקרובות: ענקיות הטכנולוגיה לא רוצות... הן רוצות להרוויח כסף, אבל הן החליטו שהן לא נכנסות לנישה הזאת של בנק, של להחזיק פיקדונות, כל הרגולציה, והדבר השני הוא כשהן יחליטו שהן הופכות להיות בנק, אז הרגולטור יהפוך באמת להרבה יותר אגרסיבי כלפיהן. הן חיות מספיק טוב, הן מרוויחות לא רע, לא חושב שהן נכנסות לעולם הבנקאות. את החלק הזה הן משאירות לבנקים. אני לא חושב שבשלב זה מדובר באיום מעשי שיקרה בזמן הקרוב.

 

"יש את הפינטקים שנוגסים קצת בבנקים, הבנקים ממשיכים להתייעל, והם הופכים להיות רזים, הם קונים חלק מהפינטקים. בעולם זה הבנקים חיים בסדר והם ימשיכו להרוויח"..

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מייקל 27/04/2022 17:46
    הגב לתגובה זו
    זוכרים איך סלקום נכנסה לשוק ? 9 אגורות לדקה אל מול כמה שקלים של פלאפון . זוכרים את הנהירה אליה ? שעשוע לא זוכר , ולא מבין . זה גורלם של אנשים חכמים מדי . כמו ראש הממשלה הכושל ברק עודף שכל אינו ערובה להצלחה . תשאלו בעל דוכן שווארמה מה לדעתו היה על שעשוע לעשות ותקבלו את התשובה הברורה . לשבור את השוק אבל לא אצל שעשוע.
  • 6.
    אלון יודע מה הוא אומר, והוא גם צודק ב 100 אחוז. (ל"ת)
    כלכלן 27/04/2022 08:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    50 ש"ח דמי מנוי לחודש.... (ל"ת)
    מתעניין 27/04/2022 00:54
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מסכים עם כל מילה, השקעה מנצחת לאורך שנים (ל"ת)
    ש.א 26/04/2022 22:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    בנקים חנקן 26/04/2022 17:10
    הגב לתגובה זו
    יש להעביר את הבנקים מהעולם הנזק של הנכלוליזם גדול מהתועלת.מזומן זהב כסף יהלומים אדמות חוות רק לא להחזיק כסף בבנק.
  • 2.
    ציקי 26/04/2022 16:20
    הגב לתגובה זו
    אם אופן המעבר לבנק דיגיטלי יהיה אוטומטי מרחוק באופן ממוחשב - הבנקים יקבלו זפטה רצינית.
  • בנקי 27/04/2022 20:52
    הגב לתגובה זו
    פעם אחרונה שהייתי צריך משהו הייתה לפני 3 שנים. הכל באון ליין
  • 1.
    שמוליק 26/04/2022 15:42
    הגב לתגובה זו
    תעשו מחקר תשואות על ההמלצות בדיעבד
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.