הבשורה החיובית שמסתתרת מאחורי הירידות בשווקים והאם היא יכולה להחזיר את העליות?
הפד' האמריקאי מעוניין מאוד בהאטה כלכלית, אבל הוא רוצה "נחיתה רכה" ולא "נחיתת אונס". כל משחקי הריבית, ההודעות, הטון בדברים, קצב הירידה, נועדו בראש וראשונה לדאוג שהציבור יבין שהכלכלה טובה, חזקה ושהיא תיחלש באיטיות, בהדרגה למצב בטוח ונורמלי.
מה יכול להחזיר את העליות בשווקים?
המלחמה מול האינפלציה נועדה לחסל את האויב מספר אחת של כלכלה חזקה, וזה מצליח. החשש ביום שישי בוול סטריט היה שזה מצליח יותר מדי. נתוני התעסוקה היו מאוד חלשים והביעו דאגה שהכלכלה נחלשת באופן מהיר מדי. זה הוביל ליום שני של ירידות שערים חדות, ובמקביל זה הרים את אגרות החוב וגרם לירידה דרמטית בתשואה של אגרות החוב ל-10 שנים ל-3.82%. זו תשואה שמבטאת ירידה משמעותית בריבית בהמשך, וזה הפתרון של הפד' לחששות של הציבור מנחיתה קשה בכלכלה וגם לחששות של המשקיעים מירידות.
הפחתת ריבית טובה לשוק המניות מכמה כיוונים - היא מפחיתה את האטרקטיביות של אגרות החוב (שמספקות תשואה נמוכה) והיא מפחיתה את הוצאות המימון של החברות ומעבר לכך - היא דואגת להמשך ביקושים מצד הצרכנים. כשהריבית יורדת הצריכה עולה.
בלידר מצפים להפחתת ריבית של 0.5% בספטמבר
וכעת - הסיכוי של הורדת ריבית עולה, כך שעם כל החששות, יכול להיות שהאופטימיות בשווקים תגיע מהפד' האמריקאי. "נתוני התעסוקה בארה"ב מצביעים על התקררות ברורה בשוק העבודה. השווקים חוששים מכניסה למיתון בארה"ב ומתמחרים הורדת ריבית הפד בקצב אגרסיבי. לכן, סביר להניח שתהיה הורדת ריבית של 0.5% בספטמבר על ידי הפד, במידה והנתונים ימשיכו להצביע על התמתנות באינפלציה ובשוק העבודה" - כך סבורים יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון.
- האינפלציה בארה"ב עלתה ל־2.7% ביוני בצל המכסים
- האם האינפלציה חוזרת? נתוני יוני בארה"ב צפויים להטריד את הפד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד הם מוסיפים את הסימנים הנוספים להתקררות בשוק העבודה: הגידול בשכר לשעת עבודה התמתן ל-3.6% שנה אחורה (מ-3.9% לפני חודש) - קצב אשר תואם כמעט את יעד האינפלציה, אם מניחים גידול של 1.5%-1% בפריון. סימן נוסף להתקררות הוא מספר שעות העבודה בממוצע לשבוע שירד ל-34.2 שעות מ-34.3 שעות לפני חודש. "במצב של התמתנות, מעסקים נוטים לצמצם שעות עבודה במקום לפטר עובדים".
כך או אחרת, הורדת ריבית כזו בארה"ב תפתח את מהלכי הורדות הריבית ברחבי העולם, ותגדיל את הסיכויים להפחתת ריבית גם אצלנו. כאן אומנם יש אי ודאות נוספת בגלל המלחמה, אבל חלק משמעותי בקבלת ההחלטות נובע גם מהיחס בין הריביות בארץ לעולם, בעיקר לארה"ב ובדינימיקת הפחתות הריבית בארה"ב.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
תחזית (לידר שוקי הון)
מה קורה בישראל?
הנתונים הכלכליים בישראל מצביעים על התמתנות, אך רמת הצריכה הפרטית התייצבה על רמה גבוהה יחסית לערב המלחמה. תחזית האינפלציה של לידר עומדת על 3.2% שנה קדימה. בשבוע האחרון השקל פוחת ב-3.5% מול סל המטבעות על רקע עלייה בסיכונים הגיאופוליטיים. "אנו מניחים שע"ח של 3.70 שקל לדולר שנה קדימה. מחירי ההובלה הימית דווקא ירדו ב-1% בשבוע האחרון, מחירי הדלקים בישראל ירדו ב-0.5% בתחילת אוגוסט", אומרים שם.
ומה קורה בשוק האג"ח? האוצר מתמיד בקצב גיוס יציב יחסית ועדיין צופה גירעון קרוב ליעד. באוגוסט האוצר ינפיק 7.85 מיליארד שקל לעומת פדיון של 7.66 מיליארד. שילוב של ירידה חדה בתשואות בארה"ב מול עליית תשואות בישראל מעלה את האטרקטיביות באפיקים הארוכים.
האוצר עדיין צופה גירעון סביב 6.6% בתוצר
ייצוא שירותי ההיי טק והייצוא התעשייתי האוצר שומר על קצב ההנפקות בחודש אוגוסט. האוצר ינפיק 7.85 מיליארד שקל בשבועיים של הנפקות, קצב שבועי דומה לחודשים הקודמים. בנוסף, המח"מ הממוצע יתארך ל-5.79 שנים מ-5.54 שנים בחודש הקודם (אך עדיין נמוך יחסית לתחילת השנה).
- 8.שמעון 05/08/2024 07:10הגב לתגובה זובוקר טוב אסיה קורסת נסדק נופל הגיע זמן תירון מתי תיתעוררו כתבים מנותקים מהמציאות
- 7.הגל מכור 04/08/2024 16:05הגב לתגובה זוהגרעון עולה ועולה אז כן רבית לא רבית זה אשלייה שתתפוצץ
- 6.אליה 04/08/2024 14:19הגב לתגובה זוהירידות בחלקן מוצדקות אבל התשואות של האגח הארוכות צללו זה אומר שעלות המימון של החברות תרד והאלטרנטיבה לשוק המניות קרי אגח נותנות תשואות נמוכות יותר .דבר זה אמור להביא בסופו של דבר להתעניינות מחודשת בחברות
- 5.מורג 04/08/2024 13:54הגב לתגובה זואשרי המאמין רק שכח את המצב הבטחוני
- אליה 04/08/2024 14:21הגב לתגובה זוהירידות החדות היו בארצות הברית ויפן.בדקתי אין שם נכון לעכשיו מלחמה.
- Ron DeSantis 04/08/2024 14:33תהיה מעורבת בה וגם היא תושפע מהמלחמה
- 4.כלכלן 04/08/2024 12:39הגב לתגובה זוהכלכלה כולה בועה מנופחת שמתפוצצת. עד עכשיו החסכונות של הציבור הצליחו להחזיק הכל מלאכותית, עכשיו הכסף נגמר וזה לא משנה כמה ריבית יורידו. בלי להדפיס כסף נוסף (מה שיוליד עוד אינפלציה וריביות גבוהות), הכל פשוט יקרוס כמו מגדל קלפים.
- 3.. 04/08/2024 12:38הגב לתגובה זואיני יודע מי הנפיץ בכתבה את העניין של בשורות טובות....אני כן יודע שההוא איש קטן וחסר דעת ..בינה והבנה בסיסית...יום טוב לציבור הקוראים ולמביא ההודעות הנפלאות..
- 2.הייטקי ובסיסי 04/08/2024 12:29הגב לתגובה זוהייטק לא KHC KO לדוגמא
- 1.הייטקי ובסיסי 04/08/2024 12:28הגב לתגובה זוהשני "נורמלי" הירידות בהייטק עוצמתיות כי הפחד בשערים הגבוהים רב,הירידות ב"נורמליות" נורמלי ומוגבל יותר

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?