חיסכון
צילום: רוי שיינמן

אושרה הרפורמה להרחבת הקרנות הכספיות - מה היא כוללת?

הכנסת אישרה את הרפורמה המרחיבה את הפעילות בשוק הקרנות הכספיות שיהיוו כעת אלטרניטבה חזקה מבעבר לפקדונות עבור חוסכים לטווח קצר; מה כוללת הרפורמה?
רוי שיינמן | (9)

היקף הפיקדונות מסתכם בקרוב ל-1.6 טריליון שקל, למרות שהכספים האלו מניבים פחות ממק"מ ופחות מקרנות כספיות. אולי זה ישתנה. בקרוב ישווקו קרנות כספיות שיקראו קרנות מועדים שבדומה לפיקדון יהיו לשנה, חצי שנה, חודש ומראש החוסכים ידעו מה התשואה הצפויה. היא תהיה אטרקטיבית והיא תוביל למעבר מפיקדונות לקרנות האלו. היום נעשה צעד חשוב בעניין. 

הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית  את הצעת החוק של שר האוצר להרחבת פעילות קרנות כספיות. במסגרת הרפורמה, יורחבו סוגי הקרנות הכספיות הקיימות, כולל הקמת קרנות מועדים קבועים המקבילות לפיקדונות בנקאיים. כמו כן, יורחב מעגל הגופים המפוקחים שיוכלו להפיץ קרנות כספיות לציבור הרחב.  

כיום קרנות כספיות מנהלות כספי ציבור בהיקף הולך וגדל, העולה כבר על 125 מיליארד שקל. הצעת החוק שאושרה על-ידי הכנסת חותרת לפיתוח התחום במספר דרכים:

גיוון הקרנות הכספיות – בין היתר באמצעות אפשרות להקים קרנות מועדים קבועים שיהיו מקבילות לפקדונות בנקאיים לתקופות קצובות והשקעתן תוכל להיעשות בהתאם.

תשואה צפויה - הצגת תשואה צפויה לתקופת ההשקעה המוגדרת במטרה לשקף למשקיעים את התשואה האפשרית בהשוואה לריבית על פקדון.

הרחבת מסלולי ההפצה של קרנות כספיות – מתן אפשרות לגורמים נוספים המפוקחים על-ידי רשות ניירות ערך, אף אם אינם בעלי רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, ליתן שירות זה לציבור ביחס לקרנות הכספיות והרחבת אפשרויות התגמולבגין הפצתן.

הקרנות הכספיות מורכבות משני מרכיבים, פיקדון ג'מבו ומק"מ של בנק ישראל. פיקדון ג'מבו הוא בעצם פיקדון גדול שמשתתפים בו הרבה מפקידים מה שמאפשר לגוף המנהל להשיג ריבית טובה יותר בזכות כוח המיקוח הגדול יותר. מק"מ של בנק ישראל הוא נייר ערך שהוא בעצם אג"ח שמנפיק בנק ישראל.

״למרות לא מעט צעדים שבוצעו בשנים האחרונות, המערכת הבנקאית בישראל עדיין ריכוזית מאוד, ובהעדר תחרות המחירים יקרים והציבור מפסיד", מסר שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "יעידו על כך רווחי העתק של הבנקים גם במחצית השנה האחרונה, שנשארו אסטרונומים גם לאחר המס העודף שהטלתי עליהם לראשונה בהיסטוריה. החוק שהעברנו אתמול נועד ליצור תחרות על הכסף של הציבור הרחב שמחפש אפיקי חיסכון סולידיים לטווח קצר ובינוני ועד היום היה שבוי של פיקדונות הבנקים, שגובים מאיתנו ריביות עתק על האשראי שהם נותנים לנו אבל נותנים לנו ריביות קטנטנות על הכסף שלנו שאנחנו מפקידים אצלם ומהפער הזה מרוויחים על הגב שלנו הון עתק. עכשיו יש חלופה מחוץ לבנקים ואני קורא לציבור להשוות ולקבל יותר על הכסף שלו. נמשיך בעזרת השם להפוך כל אבן כדי לקדם תחרות בכל הסקטורים של הכלכלה הישראלית כדי להוזיל מחירים ולהקל על יוקר המחיה של אזרחי ישראל".

 

 "הרפורמה תאפשר לציבור הרחב ליהנות מתשואות גבוהות יותר על חסכונותיו בטווח הקצר," אמר יו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר. "במצב הנוכחי, הציבור נאלץ להסתפק בריביות נמוכות על פיקדונות ובנקאיים ועל חשבונות עו"ש, ואיננו יכול למצות את הפוטנציאל המלא של השוק".

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית"

 

בשבוע שעבר עשינו בדיקה בבנקים בכדי לראות איפה ניתן לקבל את הריבית הטובה ביותר בפקדונות. מצאנו כי בנק הפועלים מספק ריביות טובות בפועל כשגם במבחן השנתי הוא היה בצמרת (אחרי הבנק הבינלאומי) בפקדון של עד חודש הבנק מציע ריבית (בשיעור שנתי) של 2.64%, בפקדון ל-1-3 חודשים 3.57%, בפקדון ל-3-6 חודשים 3.86% ובפקדון 6-12 חודשים 4.4%. זה לא משתקף אגב בנתוני הבסיס שלו (זה רק אחרי מיקוח). הבנק הבינלאומי שסיפק ריביות טובות בשנה האחרונה נסוג מהצמרת. במסלול הפופולארי של ריבית קבועה לשנה בנק לאומי מנצח עם תשואה של 4.05%. 

בדקנו גם את התשואה בקרנות הכספיות ומצאנו שמתחילת השנה ועד היום התשואה של הקרנות הכספיות נעה בין 1.9% ל-2.05%. הבדל של 0.15% בין הטובה ביותר לגרועה ביותר.  זה הבדל של 0.3% בשנה - זה כבר משמעותי.

וממה נובע ההבדל? עברנו על כל רשימת הקרנות הכספיות והנתונים שלהם ומצאנו שיש משמעות גדולה לדמי ניהול. זה היה צפוי. כל עשירית האחוז חשובה לתשואה  וההבדלים בין דמי הניהול הנמוכים לגבוהים שעומדים על כמעט 0.2% מתבטאים בהבדלים בתשואות. 

דמי הניהול הן בין 0.07% ל-0.25% בשנה. זה פער גדול. הממוצע עומד על כ-0.14%. הקרן הכספית של מיטב שגובה דמי ניהול של 0.25%, הצליחה לייצר תשואה של 1.95% מתחילת השנה. אלא שהקרן הכספית של קסם שגובה דמי ניהול של 0.07%, הצליחה להניב 2.01%. אלו פערים קטנים, וגם כשמתרגמים זאת לשנה מדובר בפער של 0.12% בין הקרנות האלו. ועדיין - זה פער צפוי לאור דמי ניהול נמוכים יותר בקסם, וזה פער שאתם יכולים לקבל אותו די בקלות.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    סמוטריץ 02/07/2024 13:59
    הגב לתגובה זו
    מנסים לחלק פירורים מהבנקים לחברות עסקיות... שלא נדבר על פרשת סלייס שאם לא המלחמה, היו מפמפמים אותה כל שעה בחדשות. לא סומך על הממשלה, זה רואה בסמוטריץ כלכלן הדור. עדיף להחליף רב חובל כי הספינה כבר חבוטה מכל כיוון.
  • 6.
    להמשיך רפורמות במערכת הפיננסית- הבנקים ריכוזיים מידי. (ל"ת)
    אבי 02/07/2024 13:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    סרגין 02/07/2024 13:22
    הגב לתגובה זו
    לא הינתי מה זה נותן
  • 4.
    מה שנוח 02/07/2024 12:49
    הגב לתגובה זו
    ולהתעלם מאיבוד חיים,רכוש בצפון ,היבטים פסיכולוגיים באוכלוסיה ,וכיו"ב
  • ברי 02/07/2024 14:47
    הגב לתגובה זו
    מגיע לך , ליכוד הצבעת ? את כל הזין קיבלת !
  • 3.
    היכן 02/07/2024 12:47
    הגב לתגובה זו
    "ים של תשואה גבוהה"=משפט אחד לפני סוף הכתבה
  • 2.
    מאדמצחיק לשמוע/לקרוא את סמוטריץ מסביר משהו שקשור לכלכלה (ל"ת)
    שירי 02/07/2024 12:46
    הגב לתגובה זו
  • רות 02/07/2024 19:32
    הגב לתגובה זו
    כלכלת בעזרת השם
  • 1.
    מגדל וילין יותר מהראל (ל"ת)
    YOS 02/07/2024 12:40
    הגב לתגובה זו
הלוואות
צילום: FREEPIK

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם

מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות 

ענת גלעד |
נושאים בכתבה הלוואות עמלות


בעת בחינת הצעה למימון, הנתון הראשון שאליו העין נמשכת הוא הריבית הנקובה. עם זאת, בעולם ההלוואות ובמיוחד בתחום החוץ בנקאי, הריבית היא רק מרכיב אחד במשוואה. כדי להבין כמה ההלוואה שתכננתם לקחת עולה לכם באמת, יש להכיר את המנגנונים השקופים שמייקרים את העסקה, ואת המדדים שמאפשרים השוואה אמיתית בין הצעות שונות. 


העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק

המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025), 

בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.


מלכודת המדד

עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.

לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.