סיכום חצי שנתי בקרנות הנאמנות: המסורתיות איבדו עוד 18 מיליארד שקל

התעשייה כולה גייסה 17 מיליארד שקל וסך הנכסים חצה את ה-400 מיליארד שקל; הסיבה היא גיוסים גבוהים בקרנות הכספיות של 29 מיליארד שקל (שהתווספו ל-33 מיליארד שגויסו בשנה שעברה) - וזו מהווה 35% מנכסי התעשיה האקטיבית כולה, התעשייה הפסיבית גייסה 6 מיליארד שקלים - אבל הבעיה של המוסדיים היא המסורתיות, שם הכסף שלהם וזה אומר פחות הכנסות

נתנאל אריאל | 03/07/2023 10:44

נושאים בכתבה פדיונות קרנות מחקות קרנות נאמנות קרנות סל

קרנות הנאמנות המנוהלות האקטיביות היו רוצות לשכוח את השנה האחרונה. התעשייה איבדה יותר מרבע מכל הכספים שלה בתוך שנה - מתחילת השנה הפידיונות עדיין גבוהים - יציאה של עוד 18 מיליארד שקל, אחרי שבשנה שעברה הן פדו עוד 26.8 מיליארד שקל. (אם כי בחודשים האחרונים המגמה בירידה - הציבור פודה פחות).

כשמסתכלים מלמעלה הכל נראה ורוד - תעשיית קרנות הנאמנות גייסה 17 מיליארד שקל מתחילת השנה אבל זה לא מספר את כל הסיפור: התעשייה המסורתית, איפה שהמוסדיים עושים את הכסף, בפידיונות גדולים. כלומר, מנהלי הכספים מקבלים פחות דמי ניהול, בעקבות יציאת הכספים. השווקים אמנם עולים מתחילת השנה ולכן יציאת הכספים איטית יותר אבל לציבור לוקח זמן לחזור לשוק, ובינתיים הוא מפספס את העליות (או שאולי הוא חושש מחזרה לירידות בהמשך השנה).

התעשייה כולה בפלוס בעיקר בזכות הקרנות הכספיות - שגייסו עשרות מיליארדים בשנה האחרונה (29 מיליארד מתחילת השנה ועוד 33 מיליארד בשנה שעברה), מאז החלה עליית הריבית. קרן כספית אמורה לתת בשנה פחות או יותר את ריבית בנק ישראל, כלומר - הריבית כעת היא 4.75% וזו בערך התשואה שהיא אמורה לתת השנה. מתחילת השנה הקרנות הללו עלו ביותר מ-2%, שזה יותר מכל התשואה שהבנקים נותנים לכם בריבית על העו"ש. נכון, גם התשואה בקרנות הכספיות לא נותנות תשואה ריאלית (בניכוי האינפלציה) אבל לפחות זה הרבה יותר טוב מאשר בבנקים. התשואה הזו גם לא מוגבלת לתקרת הפקדות. כלומר - בבנקים נותנים לכם אמנם 2% (וגם זה רק אחרי הביקורת הציבורית) ועד לסכום של 500 שקלים בשנה. בדיחה, זה על יתרה של 25 אלף שקל. אבל אם יש לכם עשרות אלפי ומאות אלפי שקלים שאתם לא רוצים שהערך שלהם יישחק? הריבית על העו"ש בבנקים פשוט לא נותנת מענה ראוי.

מתחרה נוספת על הכספים היא התעשייה הפסיבית (קרנות מחקות וקרנות סל), שגייסה מתחילת השנה 6 מיליארד שקל, בנוסף ל-4.5 מיליארד שקל בשנה שעברה. בהחלט סכומים יפים, אבל צריך לזכור שהציבור מחזיק ב'הר הכסף' 1.5 טריליון שקלים, מתוכם חצי מיליארד במזומן. כלומר יש עוד הרבה כסף שמעלה אבק בעו"ש וחבל. הציבור מפסיד תשואה שהייתה יכולה להוסיף לו מיליארדי שקלים לחסכונות.

בכל מקרה, על שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים בבית השקעות מיטב, תעשיית קרנות הנאמנות מנהלת כעת 404 מיליארד שקל, גידול של 10% לעומת היקף הנכסים בתחילת השנה. הסיבה היא העליות בשווקים לצד הגיוסים בקרנות הכספיות.

ומה קרה בחודש יוני? פידיונות של 1.6 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות - אבל זה פחות מחודשים קודמים

בחודש יוני קרנות הנאמנות גייסו 5.1 מיליארד שקל, כאשר הקרנות המסורתיות פדו עוד 1.6 מיליארד שקל. מנגד - התעשייה הפסיבית גייסה 2.9 מיליארד שקל והקרנות הכספיות גייסו 3.9 מיליארד שקל.

סך נכסי התעשייה גדל ל-404.2 מיליארד שקל, לעומת 3.93.3 מיליארד שקל בחודש הקודם. הסיבה היא גיוסים של 5.1 מיליארד שקל ותשואה של 1.5% שתרמה לגידול של 5.9 מיליארד שקל בהיקף הנכסים.

להיכן זזו הכספים במחצית הראשונה של השנה?

על פי אשכנזי, הקטגוריה המגייסת בתעשייה, קטגוריית אג"ח בחו"ל, סיימה את החצי הראשון של השנה עם גיוס של כ-1.1 מיליארד שקל, המהווה כ-25% מסך נכסיה בתחילת השנה. קטגוריות אגד קרנות, מניות בחו"ל וקטגוריית ממונפות ואסטרטגיות גייסו סכומים קטנים של כ-150 מיליון שקל, כ-170 מיליון שקל וכ-70 מיליון שקל בהתאמה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

קטגוריית אג"ח בארץ כללי, הקטגוריה הגדולה ביותר בנכסיה, בהפרש ניכר משאר קטגוריות ההשקעה, פדתה גם את הסכום הגדול ביותר של כ-10.7 מיליארד שקל, המהווה כ-12.8% מסך נכסיה בתחילת השנה. קטגוריית אג"ח מדינה פדתה סכום של כ-3.6 מיליארד שקל, המהווה 17%% מסך נכסיה בתחילת השנה. זו הקטגוריה שנפגעה באופן הקשה ביותר בשיעור יציאת הכספים ממנה. קטגוריית מניות בארץ פדתה סכום של כ-2.6 מיליארד שקל, המהווה כ-15.3% מסך נכסיה בתחילת השנה. קטגוריית חברות והמרה פדתה סכום של כ-2.2 מיליארד שקל, המהווה 9% מסך נכסיה בתחילת השנה. קטגוריית גמישות סיימה את החצי הראשון של השנה עם פדיון של כ-340 מיליון שקל, שיעור של כ- 8.6% מנכסיה בראשית השנה.

ומה לגבי התעשייה הפסיבית?

תעשיית קרנות הסל גייסה 4.3 מיליארד שקל והקרנות המחקות גייסו 1.6 מיליארד שקל. הקטגוריה המגייסת ביותר בתעשייה הפסיבית, קטגוריית מניות בחו"ל, סיכמה חצי שנה עם גיוס של כ-6 מיליארד שקל. קטגוריית אג"ח בחו"ל, המגייסת השנייה בגודלה בתקופה זו, גייסה סכום של כ-1.2 מיליארד שקל. קטגוריית מניות בארץ חתמה חצי שנה עם גיוס זעיר של כ-50 מיליון שקל שנבע מגיוס של כ-900 מיליון שקל בקרנות הסל ומפדיון של כ-850 מיליון שקל בקרנות המחקות שקיזז כמעט את כל הגיוס. בצד הפודות המשמעותיות – קטגוריות אג"ח מדינה וקטגוריית חברות והמרה עם פדיונות של כ-810 מיליון שקל וכ-340 מיליון שקל בהתאמה.

למדור קרנות נאמנות של ביזפורטל

כל הכותרות 24/7 הטלגרם שלנו - תכנים יחודיים

הגב לכתבה

שם המגיב *

כותרת תגובה *

תוכן התגובה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג

סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל | 25/12/2025 17:29

נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.

להמשך הכתבה לחץ כאן