חברת המכשור הרפואי מג'נטה מדיקל השלימה גיוס של 55 מיליון דולר
חברת המכשור הרפואי מג'נטה מדיקל (Magenta Medical), המפתחת משאבה ממוזערת לתמיכה בלב של חולים קרדיאליים, הודיעה על השלמת סבב גיוס של 55 מיליון דולר. זאת במטרה לקדם את הניסויים הקליניים של החברה, בין היתר בארה"ב, לקראת אישור ראשון של מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA).
מג'נטה מדיקל, אשר נוסדה על ידי פרופ' אהוד שוומנטל ויוסי תובל מפתחת פתרונות לאי-ספיקת לב המבוססים על טכנולוגיות מתקדמות למזעור משאבות דם. המוצר אותו פיתחה נועד לתת מענה מקיף לחולים עם כשל לבבי חריף, או לחולים שעוברים צנתור התערבותי בסיכון גבוה. על פי החברה הטכנולוגיה מאפשרת לרופא להחדיר משאבה עוצמתית דרך נקב קטן בעורק המפשעה בטכניקה צנתורית רגילה, תוך שימוש בציוד סטנדרטי שזמין בכל חדר צנתור מודרני. זאת בתקווה לאפשר לצוות הרפואי להסתמך על משאבה אחת, שיכולה לטפל בכל קשת החולים עם כשל לבבי, ובכך לייתר את הצורך במכשור תומך נוסף ובחשיפת החולים להליכים רפואיים פולשניים ולא נחוצים.
לדברי ד"ר דודי ישראלי, מנכ"ל החברה, "החדרת המשאבה דרך שרוולית צנתורית מסחרית רגילה בגודל 10Fr (קצת מעל 3 מ"מ) מציגה יתרונות רבים של בטיחות, בשל ירידה צפויה בדימומים וסיבוכים, שימושיות, וקלות סגירת העורק בתום ההליך. ברגע שהמשאבה מוחדרת למקומה בתוך הלב, עוצמת פעילותה ניתנת לוויסות בהתאם לנסיבות הקליניות של החולה, עד כדי הגברת הזרימה הממוצעת למעל 5 ליטר לדקה, שזו ספיקת הלב המלאה של מבוגר במנוחה. למיטב ידיעתנו, מדובר במשאבה העוצמתית ביותר מסוגה, אפילו בהשוואה למשאבות כירורגיות עם פרופיל החדרה גדול בהרבה."
מג'נטה מדיקל השלימה בהצלחה ניסוי קליני ראשון בבני אדם בטביליסי, גיאורגיה, והציגה את תוצאות הניסוי במסגרת הכנס הבינלאומי TCT בבוסטון בסוף השנה שעברה. בהמשך לניסוי מוצלח זה, החברה קיבלה אישור FDA להתחלת ניסוי קליני בארה"ב בשבועות הקרובים.
הגיוס התבצע בהובלת קרן ההשקעות האמריקאית אורבימד (OrbiMed). בסבב הגיוס השתתפו גם המשקיעים הקיימים קרן פיטנגו, New Enterprise Associates (NEA), ואלייב ישראל קרן הלת'טק.
ד"ר דייויד בוניטה, שותף בקרן אורבימד: "אנו שמחים שזיהינו את הפוטנציאל האדיר הגלום בטכנולוגיה של מג'נטה וגאים במערכת היחסים שפיתחנו עם הנהלת החברה, היזמים, והמשקיעים הקיימים. אנו מצטרפים כמשקיעים חדשים בחברה בדיוק בנקודה שבה אנחנו יכולים לעזור לה לקדם את התוכנית הקלינית ולהאיץ את כניסת מוצריה לשוק."
עילי מרום, COO Nanose, קרדיט: יח"צ"החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"
הסברה היא שכלבים יכולים להריח סרטן, ועכשיו חיישנים כחול לבן יוכלו גם. ראיון עם עילי מרום, מייסד משותף ו-COO של Nanose Medical שבנתה סנסורים היכולים להריח סרטן ריאות בשלבים מוקדמים
ספר בקצרה על עצמך:
במקר ממושב אודים כיום הרצליה. שירתתי 8 שנים בחיל הים והשתחררתי בדרגת רב סרן. עשיתי גם תואר שני במנהל עסקים בבית הספר קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקאגו. בשנים האחרונים ב-Nanose, שותף מייסד וסמנכ"ל תפעול.
ספר על החברה, מה המוצר מניין בא הרעיון?
הרעיון פותח בטכניון לפני למעלה מעשור. בעצם נכנסנו לתמונה כאשר הממציא של הטכנולוגיה הזו, פרופ' חוסאם חאיק שהוא ראש הפקולטה להנדסה כימית בטכניון, פנה לשותף עסקי שלנו
והקמנו יחד את החברה כדי להביא את הטכנולוגיה ליישומים רפואיים בקליניקות ובפרקטיקה. הטכנולוגיה היא בעצם סנסורים חדשניים שרגישים למולקולות נדיפות שיוצאות לנו מהגוף בזמן נשיפה. בעצם כל כמעט כל מחלה שיש לנו משנה את המטבוליזם וכתוצאה משתנה הרכב המולקולות. יש 1500
מולקולות שונות כאשר הריכוזים שלהם משתנים.
כבר הוכח שכלבים יודעים להריח מחלות ובהן גם סרטן. הם בעצם מריחים את אותן מולקולות שההרכב שלהן משתנה וכבר יש עדויות שישנם בני אדם היכולים להריח, למשל יש פתולוגים מאוד מנוסים שיודעים לפי הריח לזהות מחלה במחלות כבד
או אם יש סטרפטוקוק. פורסם בעבר גם על אישה באנגליה שיודעת להריח פרקינסון אבל בגדול, האף האנושי פחות רגיש מאף של כלב. הסנסורים שלנו יודעים לזהות מולקולות ועל ידי כך לזהות מחלות. כיום, הטכנולוגיות שיש בהן שימוש לזיהוי מולקולות הן מאוד יקרות ומתוחכמות ולכן דרוש
מפעיל מיומן ואת התוצאות צריך לשלוח למעבדה מרכזית.
הגישה שלנו היא אחרת. יש לנו סנסורים שאנחנו פיתחנו והומצאו בטכניון אנחנו המשכנו את הפיתוח. כשהסנסורים נחשפים לכל הרכב של מולקולה,
אז נוצר אות חשמלי שאנחנו קולטים והאות הזה משתנה ותלוי בהרכב מולקולה בעת הנשיפה. בעצם אנחנו אוספים את האות החשמלי, עושים לו עיבוד ומאמנים את המערכת. אם למשל יש X דוגמאות של אנשים שיש להם סרטן ריאות ו-Y אנשים שאין להם, אנחנו מייצרים אות חשמלי ומייצגים טביעת
אצבע מולקולרית. מפעילים את האלגוריתם שלנו, שמזהה את הדפוס של קבוצות הבריאים וקבוצות החולים, אז כאשר הפציינט הבא מגיע, המערכת כבר יודעת להעריך מה ההסתברות שהוא שייך לאחת הקבוצות. אפשר להגיד בסבירות גבוהה אם משתייכים לקבוצת החולים או לבריאים ואז הרופא יכול לקבל
החלטה האם לשלוח להמשך טיפול או לא.
המערכת דומה מאוד למערכת הרחה. זה עובד כך: ריח למשל של קינמון. למשל, מורכב ממולקולות שונות אבל כשאני מריח קינמון, אותן מולקולות באות באינטראקציה עם מערכת ההרחה שלנו כך שהמוח עושה לזה עיבוד וכל ימי חיינו המוח למד שאות
הזה שייך לקינמון בלי לדעת מהן המולקולות שמרכיבות את הריח. אותו העיקרון לאבחון מחלות. אנחנו עושים שימוש בסנסנורים לאותן מולקולות, מעבדים אותן ומלמדים את המערכת.
אנחנו סטראטאפ עם משאבים מוגבלים, המחקר שעשו בטכניון הוכיח proof of concept עם למעלה מ-20 סוגים
שונים של מחלות ולכן היינו צריכים לבחור באילו מחלות אנחנו מתמקדים. בחרנו סרטן ריאות ומצב פרה סרטני של סרטן כבד וכבד שומני, כאשר אנחנו מאמנים את המערכת על שתי המחלות האלה ואנחנו כבר רואים תוצאות מדהימות ברמות דיוק של מעל ל80%.
- Shapes מגייסת 24 מיליון דולר לניהול עובדים בעידן הבינה המלאכותית
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתי הוקמה וכמה עובדים?
הוקמנו ב-2020 יש לנו 14 עובדים, הרוב בישראל ומעט בארה"ב.מי המשקיעים?
המשקיע הראשון הוא אנג'ל באמירויות, משקיע שני קרן בריטית, וחוץ מזה קיבלנו שני מענקים של רשות החדשנות עוד שניים מהאיחוד האירופי כולל מענק של 2 וחצי מיליון יורו שנחשב מאוד יוקרתי. וקיבלנו מענק מגוגל שגם עשו מאצ'ינג למענק מרשות החדשנות ותומכים בנו המון מבחינת פיתוח בענן ודאטה ומסייעים מה שאנחנו צריכים. גוגל הם שותפים נהדרים.
אקזיט ענק בסייבר - ארמיס תימכר ב-7 מיליארד דולר
דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר
ארמיס דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר. ארמיס, חברת סייבר ישראלית-אמריקאית שנוסדה ב-2015 על ידי יוצאי יחידת 8200 ומבוססת בסן פרנסיסקו, מתמחה בניטור וניהול התקנים מחוברים ללא התקנת סוכנים. הפלטפורמה שלה מזהה אלפי התקנים "עיוורים" ברשתות ארגוניות, כולל IoT, ציוד רפואי, מערכות תעשייתיות OT ותשתיות קריטיות, ומספקת נראות מלאה לסיכונים. הטכנולוגיה מזהה יותר נקודות תורפה מכלים מסורתיים ומשרתת מעל 40% מחברות Fortune 100, כולל 7 מתוך Fortune 10, וכן ארגונים בבנקאות, תעשייה כבדה, תעופה וביטחון.
לאחרונה גייסה ארמיס 435 מיליון דולר בהובלת גולדמן סאקס ו-CapitalG, לפי שווי של 6.1 מיליארד דולר – עלייה משמעותית משווי 4.5 מיליארד דולר שהיה לפני כחצי שנה. ההכנסות החוזרות השנתיות (ARR) חצו את רף 300 מיליון דולר, צמיחה של למעלה מ-50% משנה קודם, עם אלפי לקוחות גלובליים. בשנתיים האחרונות ביצעה שלוש רכישות בתחומי ענן, AI ואבטחת OT, שתרמו מיליוני דולרים נוספים להכנסות. החברה מתכננת להגיע למיליארד דולר ARR תוך שלוש שנים, כשההצהרה היתה שהחברה נערכת להנפקה בעוד שנה-שנה וחצי.
אלא ש-ServiceNow טרפה את הקלפים. ההצעה שלה כנראה היתה "טובה מדי", הצעה שאי אפשר להגיד לה לא. משקיעים כמו Insight Partners (שרכשה ב-2020 תמורת 1.1 מיליארד דולר) ו-CapitalG שהיו בסבבים מוקדמים ירוויחו פי 6-7 על ההשקעה,
כך או אחרת, השילוב של מערכות ארמיס עם ServiceNow, שפלטפורמת ה-ITSM שלה משרתת 85% מחברות Fortune 500, יאפשר ניטור התקנים משולב שמפחית עלויות תפעול ב-25-30% ויחזק חשיפה לשוק IoT שיגיע ל-15 מיליארד התקנים עד 2026. העסקה מבטאת טרנד רחב: 60% מעסקאות הסייבר מאז 2023 כוללות אינטגרציה לפלטפורמות ענק כמו Microsoft, Salesforce ו-Oracle, מקצרת זמן שילוב מ-12 ל-6 חודשים ומגדילה הכנסות משותפות ב-35%. לתעשייה הישראלית, זהו אקזיט נוסף אחרי שוויז נמכרה למיקרוסופט ב-32 מיליארד דולר וסייברארק לפאלו אלטו ב-25 מיליארד דולר.
- ארמיס בוחרת בעצמאות: במקום רכישה גייסה 435 מיליון דולר
- ארמיס במו"מ לגיוס של מאות מיליוני דולרים לפי שווי של יותר מ-5 מיליארד דולר - או מכירה מלאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
