סיילספורס צופה שתכפיל את הכנסותיה ב-3 השנים הקרובות; גם הרווחיות תשתפר
סיילספורס SALESFORCE , חברת התוכנה והענן מהגדולות בעולם, ערכה אמש יום משקיעים בסן פרנסיסקו. מהתצוגה של המנכ״ל ברט טיילור, והסמנכ״ל מארק בניוף, נבע דבר אחד - החברה רוצה להתייעל. עוד יום - עוד חברה שמתייעלת. בתקופה האחרונה אנחנו עדים לעשרות חברות שאט אט מבינות שהשוק דורש רווחיות ומתייעלות. רק אתמול התוודענו לפיטורים בגוגל ומטא, שרוצה לחתוך 10% מעלויותיה לצורך התייעלות.
שלא כמו בשנת 2020-2021, התרחבות והגדלת ההכנסות בסיילספורס הלהיבה את המשקיעים. אבל אם נאמר את האמת, לא היה צריך להלהיב יותר מידי בשביל שמניה תזנק במאות אחוזים לשווים מנופחים באותם שנים.
סיילספורס אמש חשפה את יעדה לשנת 2026, שם היא צופה שההכנסות השנתיות שלה יעמדו על 50 מיליארד דולר. בשנה האחרונה, סיילספורס רשמה הכנסות של 27 מיליארד דולר, משמע, סיילספורס צופה כי תכפיל את הכנסותיה ב-3 השנים הקרובות.
בנוסף, החברה הודיעה כי היא צופה שלאותם 50 מיליארד דולר בהכנסות, יהיו שולי רווח תפעוליים של 25%, מעל התחזית הקודמת של החברה שצפתה 20% של שולי רווח תפעוליים. לצורך השוואה, ברבעון האחרון סיילספורס רשמה שולי רווח תפעוליים של 19% (NON-GAAP).
- סיפיה וויז'ן מפטרת מחצית מהעובדים, יעזור לה לשרוד?
- ההתייעלות הפנטסטית של מערכת הבנקאות בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה חברות תוכנת ענן, כדוגמאת סיילספורס, הפכו לפחות אטרקטיביות בעיני המשקיעים על רקע העלאות הריבית וצמצום הכסף בשווקים. בתגובה לכך, סיילספורס נחתכה השנה ב-42%. מוקדם יותר השנה, כחלק מתהליך ההתייעלות, סיילספורס אמרה כי היא תאט את הגיוסים, ויתרה מכך, ביקשה מהעובדים לחסוך, ולהיות פרודקטיביים יותר.
עוד ציינה מנהלת הכספים של סיילספורס ביום המשקיעים, כי בכוונת החברה להוריד את הוצאות המכירות והשיווק, אל מתחת ל-35% מסך ההכנסות עד שנת 2026. ברבעון האחרון, סיילספורס הוציאה 44% מהכנסותיה על מכירה ושיווק - שיעור ענק. כמעט חצי מהכנסות החברה הולכות לצורכי שיווק. במספרים, מדובר על 3.4 מיליארד דולר, מתוך הכנסות של 7.7 מיליאראד דולר. לטענת סייסלפורס, הם יעשו זאת באמצעות הגדלת מאמצי השירות העצמי, שיתופי פעולה ושיפור הפרודוקטיביות לאנשי מכירות. בנוסף, גם את הוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות סייסלפורס מצפה לייעל, בין השאר על ידי הערכת נכסי נדל"ן עבור מקום עבודה היברידי לעובדים.
מניית סייסלפורס רשמה ביום המסחר האחרון נמוך שנתי, במחיר של 147 דולר. כמו גם מניות פייסבוק ומייקרוסופט שרשמו נמוך שנתי. המניה נסחרת לפי שווי של 152 מיליארד דולר, עם מכפיל הכנסות של 5. לחברה, 1.5 מיליארד דולר מזומן נקי כאשר ברבעון האחרון היא הודיעה כי היא מתחילה לרכוש את מניותיה בחזרה כחלק מתוכנית Buy-Back.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
