חיסכון חיסכון תשואות גמל פנסיה מטבע קרנות תעודות סל
צילום: Istock

עליית התשואות באג"ח - הסיוט של שוק המניות; אך יש גם מרוויחים מהמצב

לעליית תשואות האג״ח יש מרוויחים ויש מפסידים: יותר ויותר אנשים מתעניינים בתשואה חסרת סיכון בסביבה מאקרו-כלכלית מאתגרת כמו של ימינו, אג״ח - כבר לא מילה גסה
עומר רוסו | (6)

לאחר שנים רבות שהתשואה על האג״ח של ארה״ב הייתה באזור ה-0%, כעת תשואות האג"ח לשנתיים כבר מעל 4% והתשואות ל-10 שנים מתקרבות לשם. הזינוק בתשואות מגיע בעקבות נתוני האינפלציה הגבוהים בשבוע שעבר והעלאת הריבית הנוספת אתמול של הפד'. ככל שהריבית 'חסרת הסיכון' של הפד' גבוהה יותר - כך גם תשואות האג"ח עולות. בפועל הן חייבות להיות גבוהות יותר מהתשואה חסרת הסיכון (כי בתשואות של כל גורם שהוא לא הבנק המרכזי יש סיכון גבוה יותר, וכמובן שתשואות של חברות יהיו גבוהות יותר מאשר של ממשלת ארה"ב.

ככל שהריבית עולה, ככל שתשואות האג"ח עולות יותר ויותר אנשים נחשפים אל הכלי הפיננסי הוותיק, והוא חוזר להיות רלוונטי למשקיעים סולידיים. העלאות הריבית מסייעות לחוסכים הסולידיים, שרוצים תשואה טובה על הכסף בסיכון נמוך יחסית. בעשור האחרון, אותם חוסכים היו ללא פיתרון. לא הייתה אלטרנטיבה לשוק המניות. ואילו כעת - החוסכים צפויים לקבל תשואה נאה, בעקבות עליית הריבית - האג"ח חוזר לתמונה. כעת, השקעה באג״ח היא כבר לא ״מילה גסה״.

בפעם הראשונה מזה 15 שנה, משקיעים יכולים לקבל תשואות של 4% על אג״ח של ממשלת ארה״ב, בעוד שהריבית של הבנק המרכזי קפצה אתמול ב-0.75% לטווח של 3%-3.25%, והפד כבר אמר אתמול שהיא צפויה להגיע ל-4.4% עד סוף השנה הנוכחית ואפילו ל-4.6% בשנת 2023. המשך עליית הריבית צפויה להעלות עוד יותר את תשואות האג״ח. 

נסייג ונגיד: בחישוב ריאלי, עדיין מדובר על הפסד. תשואה של 4% אל מול אינפלציה של 8.3% נכון לעכשיו בארה״ב, היא עדיין הפסד. קטן יותר אבל עדיין הפסד. בשוק המניות אף אחד לא יודע מה תהיה התשואה של הבורסה, ולכן אי אפשר להעריך מראש האם יהיה הפסד ריאלי או לא.

המפסידים והמרוויחים מהעלאת הריבית:

המפסידים - שוק המניות - שוק המניות מזה עשרות שנים חווה תחרות. בשנה האחרונה רואים משקיעים רבים מסיטים את כספם משוק המניות ה״מסוכן״ שאיבד מעל 20% בשל המדיניות המצמצמת של הפד (העלאות הריבית), אל שוק האג״ח הסולידי. יש כאלה שבתקופה כזאת מעדיפים לשחק דפנסיבי, ויש כאלה שההפך - בתקופה כזאת הם משחקים אגרסיבי מתוך המחשבה של ״המניות מתרסקות אז בעצם לטווח ארוך קיבלתי הנחה״. מי יהיה הצודק בסוף? אף אחד לא יודע. ההיסטוריה מראה כי בטווח הארוך האגרסיבי הוא המנצח, כיוון שאחרי כל משבר בשוק המניות בארה״ב, הגיעה גאות שהובילה לשיא חדש במניות. הבעיה היא - שבדרך צריך לחיות גם בטווח הקצר, ולא לברוח מהשוק באמצע הנפילות זה קל על הנייר, אבל קשה מאוד מנטלית במציאות.

חברות ממונפות - חברות ממונפות סובלות בתקופת הריבית הגבוהה, עד לפני שנה הן יכלו להלוות כסף בריבית נמוכה, למען איזה מטרה שהם רוצים. שיפור העסק, תשלומים לעובדים ועוד. כעת, הן יתקשו לגלגל את החוב, וחלקן גם יצטרכו לפרוע אותו. אז חברות עם קופת מזומנים ותזרים חיובי יסתדרו, אך מה עם אלה שאין להן? זה מצב מסובך ומסוכן עבורן. לכן ראינו את מניות הצמיחה והחלום ביחד יורדות ביחד עם מדד הראסל 2000  לפני השוק כולו - בהם זה פוגע באופן פונדמנטלי.

מדינת ארה״ב - החוב של ארה״ב כבר עומד על 30 טריליון דולר. חוב עצום. כשהריבית עולה, כך גם תשואות האג״ח שארה"ב צריכה לשלם לציבור. החוב של ארה״ב על האג"ח החדש שהיא מנפיקה גדל וזה בתורו מייקר ומגדיל את החוב. וזה בעצם מנוגד למה שיו"ר הבנק המרכזי ג'רום פאוול עושה - מעלה את הריבית כדי להילחם האינפלציה בכל הכוח, זה התפקיד שלו. לא החוב של ארה״ב. נסייג ונגיד מצד שני שהאינפלציה טובה לממשלת ארה״ב, כי זו שוחקת מידי שנה את החוב של המדינה. אך תפקידו של השלטון אמור להיות לפחות לחשוב על האזרחים, והעלאות ריבית הופכות את חוב ארה״ב לגדול יותר.

קיראו עוד ב"גלובל"

המרוויחים - חברות עם קופת מזומנים שמנה ומשקיעים סולידיים

כאמור, משקיעים סולידיים סוף סוף יוכלו לקבל תשואה נאה על הכסף שלהם ללא שום סיכון. 8% לשנתיים, כ-4% לשנה, וזה כנראה יהיה גבוה יותר. כשהריבית תגיע ל-4% ומעלה התשואה לשנתיים תוכל להציע ריבית קופון של 5% ואף יותר לשנה - חגיגה למשקיעים הסולידיים, ומנגד - סיוט לשוק המניות. כספים ייצאו מהמניות ויעברו לאג"ח. כי אם אפשר לקבל 5% 'חסר סיכון' למה לקחת סיכון בשביל אולי עוד 1% או שניים, כשאפשר מנגד גם לאבד הרבה מאוד כסף?

עוד מרוויחות, הן החברות שיושבות על הררי מזומנים - ברקשייר האת'ווי, אפל, אלפבית (גוגל) ומיקרוסופט. לדוגמא, לברקשייר של וורן באפט יש יותר מ-100 מיליארד דולר במזומנים ושווי מזומנים, כאשר 76 מיליארד דולר נמצאים באג״ח. כדי לסבר את האוזן: בשנה האחרונה, וורן באפט עשה על המזומן בקופה שלו כ-4 מיליארד דולר, נוספים, לעומת כמעט 0, בשנת 2021.

לאפל יש 179 מיליארד דולר של מזומנים ושווי מזומנים, למיקרוסופט יש 105 מיליארד דולר ולאלפבית, 125 מיליארד דולר (כולל ניירות ערך סחירים). הן יכולות ללא סיכון, או עד שימצאו אפיק השקעה נוח יותר, להגדיל את קופת המזומנים באופן שוטף מידי שנה עם תשואות גבוהות כאלו. חלקן כנראה גם יחליטו להשאיר את המזומן.

העליה בתשואות האג״ח כמובן משקפת את העלאת הריבית של הפד, תשואות האג״ח תמיד ייסחרו בפרמיה על הריבית של הבנק המרכזי, אחרת למה יקנו אותן?. עלייה של 0.75% צפויה גם בעוד חודש וחצי, ונראה שתשואות האג״ח כבר מתמחרות את הנתון. 

משקיעים יכולים לקנות אג״ח מבנקים וברוקרים או ישירות במכירות פומביות דרך תוכנית TreasuryDirect של משרד האוצר האמריקאי. אג״ח של שלושה ושישה חודשים נמכרים מדי שבוע בימי שני בעוד שאג״ח לשנה נמכרים במכירה פומבית כל ארבעה שבועות.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    שוק המניות בארהב מתרסק כי הנגיד החליט לחסל אותו וא 23/09/2022 21:24
    הגב לתגובה זו
    שוק המניות בארהב מתרסק כי הנגיד החליט לחסל אותו ואת שוק הנדלן. המדדים יאבדו השנה מחצית משווים כי פאוול טוען שלא תהיה ירידה בריבית לפני סוף 2024.. לכן כולם מוכרים. המשק ייכנס למיתון כי פאוול רוצה בכך. בארץ יתחיל מפנה בנדלן והוא יירד גם. לדעתי רק לסגור לשנה ב 3%. או אגח לטווח של 3-4 שנים בארץ. השאר פחד אלוהים
  • 5.
    etf 23/09/2022 08:56
    הגב לתגובה זו
    נדרשת השלמה בנושא תעודות סל / קרנות בישראל המשקיעות באגח ישראל / חול. ישנן רבות ולא ברור מה ההבדל בינהן.
  • 4.
    ביידן כנראה נהנה לראות את האזרח האמריקאי מתרסק. טירוף (ל"ת)
    י 22/09/2022 23:11
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    יוס 22/09/2022 21:15
    הגב לתגובה זו
    יש דרך לקנות אגח מדינה אמריקאי בשקלים ? 4% לשנה ? או רק ב$
  • 2.
    נדלן בבעיה בשנת 2023 (ל"ת)
    רון3554 22/09/2022 19:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 22/09/2022 18:35
    הגב לתגובה זו
    וכשהאיזון מופר,כאן הבעייה! וכשאנשים בורחים הם מפירים את האיזון עוד,לכן הבהלה היא אבי אבות ההפסדים והפחד בעיקבותיה
נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

שיא של יותר מעשור: הנחושת מזנקת ומובילה את הראלי העולמי במתכות

שיבושי היצע, ציפיות להרחבה כלכלית בסין, היחלשות הדולר וחששות ממכסים בארה״ב דוחפים את מחירי הנחושת לשיאים היסטוריים ולעלייה שנתית של מעל 40%

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נחושת

שוק המתכות העולמי מסיים את השנה בעליות שערים, כאשר הנחושת נמצאת במוקד לאחר שקבעה שיאי מחיר חדשים במספר בורסות מרכזיות. המתכת התעשייתית, הנחשבת סמן למצב הכלכלה העולמית, חצתה לראשונה את רף 12 אלף הדולר לטון וממשיכה להיסחר ברמות גבוהות במיוחד גם לאחר תיקונים קלים.


מחיר הנחושת זינק לשיא של כ־12,160 דולר לטון. מדובר בהמשך ישיר לראלי שנמשך מאז אוקטובר, ראלי שמעמיד את 2025 כאחת השנים החזקות ביותר לנחושת זה למעלה מעשור. העליות בנחושת משתלבות בגל רחב יותר של התחזקות בשוקי הסחורות. גם הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, על רקע מתיחות גיאופוליטית, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב והיחלשות הדולר. עבור משקיעים רבים, שילוב זה מחזק את האטרקטיביות של מתכות הן כהשקעה והן כנכס גידור.


אנליסטים מציינים כי מחירי הנחושת מקבלים תמיכה גם מהציפייה לצעדים נוספים לעידוד הכלכלה הסינית. כל איתות להרחבה פיסקלית או מוניטרית בסין מתורגם במהירות לעליות במחירי מתכות תעשייתיות, בשל משקלה המרכזי של המדינה בצריכה העולמית.


ברקע העליות עומדים גם שיבושי היצע ממשיים. מאז אוקטובר אירעו תקלות חמורות במספר מכרות גדולים, שפגעו ביכולת הייצור והציפו מחדש חששות ממחסור. גם לפני אותם אירועים, אנליסטים כבר הזהירו כי הביקוש העתידי עלול לעלות על ההיצע בשנים הקרובות.


שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים

בג׳פריס מעריכים כי גם בתרחיש של צמיחה עולמית מתונה, סביב 2% בשנה, שוק הנחושת צפוי להיכנס לגרעונות משמעותיים כבר במהלך השנה הקרובה. הערכה זו מחזקת את ההבנה כי הלחץ בשוק אינו זמני בלבד.


2025 בשווקים2025 בשווקים
מעבר לים

סיכום 2025: וול סטריט מפגינה עוצמה, מיום ה"שחרור" ועד לשיא כל הזמנים

במשך שנת 2025 נרשמו זעזועים רבים בשווקים, חלקם קשורים ישירות לכלכלה, חלקם פחות, החל מ"יום השחרור, ועד השבתת המשקל - כל אחד מהם מספיק כדי לגרום לשוק דובי משמעותי, אבל למרות הכל וול סטריט רושמת שנה נוספת, שלישית ברציפות, של עליות חדות; וגם - מה מצפה בשנת 2026?

גיא טל |


השנה הסוערת שהסתיימה בעליות דו ספרתיות

הגיע העת לסכם את שנת 2025, שנה סוערת למדי שהושפעה מהרבה מאד גורמים לאו דווקא כלכליים. סך הכל וול סטריט הפגינה חוסן אל מול זעזועים רבים, החל ממלחמת הסחר באפריל, דרך השבתת הממשל הארוכה ביותר בהיסטוריה, אינפלציה דביקה באזור ה-3% ועד לחששות מפני התפוצצות בועת הבינה המלאכותית, במידה ואכן מדובר בבועה. מי זוכר כבר את ה"איום" של "דיפסיק" הסיני שהפיל את השווקים לכמה שבועות ונעלם כלא היה בתוך השנה רבת האירועים. סך הכל, למרות הכל, מדד ה-SP500 מסיים שנה שלישית רצופה עם עליות נאות שמסתכמות בכ-17% נכון לשעת כתיבת שורות אלו, ואילו הנאסד"ק עם שנה נוספת של יותר מ-20%. הדאו לא מפגר הרבה מאחור עם כ-14%. שלא כרגיל, השווקים הבנלאומיים הציגו תשואות טובות אף יותר, עם 22% בדאקס, 21% בפוטסי הבריטי, 26% בניקיי ו-29% בהאנג סנג. אילו האירועים המרכזיים שהשפיעו על השווקים בשנה החולפת. 

ינואר: דיפסיק והנפילה של אנבידיה – בועת הבינה המלאכותית

בינואר 2025 חווה שוק השבבים את אחד הרגעים הדרמטיים ביותר שלו. חברת הסטארט-אפ הסינית DeepSeek הכריזה על פיתוח מודל R1 בעלות מזערית יחסית למודלים המערביים, תוך שימוש בשבבים סיניים פחות חזקים. ההכרזה הזו זעזעה את הנחת היסוד של וול-סטריט לפיה יש צורך בחומרה יקרה של אנבידיה כדי להשיג ביצועים ברמה גבוהה. ב-27 בינואר 2025 רשמה אנבידיה הפסד של כ-589 מיליארד דולר בשווי השוק ביום אחד – הירידה היומית הגדולה בהיסטוריה עבור חברה בודדת. למרות זאת, החברה הצליחה להתאושש במהלך השנה ולהגיע לשווי של 5 טריליון דולר, כשהיא נתמכת בביקוש בלתי פוסק מצד ענקיות הענן. התעוררו ספקות ביחס לשאלה האם החברה הסינית אכן פתחה מודל בעלות כזו, אם אכן לא היה שימוש בשבבים של אנבידיה בצורה כזו או אחרת ועוד. בסופו של דבר, השוק גם התחיל להבין שמלבד "אימון המודל" יש גם את ה"שימוש במודל" שדורש לא פחות ואולי אף יותר כוח מחשוב, והביא להוצאות עתק על בניית תשתיות מחשוב שיאפשרו את השימוש ההולך וגובר בבינה המלאכותית. יחד עם זאת ההתגברות על האנקדוטה של דיפסיק לא חיסלה את החששות סביב "בועת הבינה המלאכותית", חשש שחזר לכותרות פעם אחר פעם במהלך השנה מסיבות שונות. החברות הגדולות ממשיכות להוציא הוצאות עתק על בניית תשתיות יקרות, כשההכנסות, לפחות לבינתיים, לא מצדיקות את ההוצאות. חשש מיוחד מעוררת חלוצת הבינה המלאכותית חברת OpneAI שחותמת על חוזים בשווי מאות מיליארדי דולרים, כשלא ברור האם ואיך תוכל לעמוד בהם, ועוד כמה זמן היתרון התחרותי שהשיגה לעצמה יחזיק מעמד מול התחרות הקשה מול גוגל, גרוק של אלון מאסק ומודלים אחרים. חברות רבות כמו אורקל מסתמכות על החוזים הללו, ובכך אופןאיאיי הופכת לסיכון מערכתי.

אפריל: זעזוע "יום השחרור"

חודש אפריל 2025 ייזכר כאחד החודשים התנודתיים ביותר בהיסטוריה של הבורסה לניירות ערך בניור יורק. הכרזת הנשיא על מכסים רחבי היקף ב-3 באפריל הובילה לצניחה של 6% ביום העוקב ועוד כמה ימים של ירידות חדות. כבר ב-9 באפריל טראמפ "גילה גמישות" או יש שיאמרו "התקפל" לנוכח שברים מהותיים בשוק האג"ח הממשלתי, והזניק את המדדים בחזרה. בסופו של דבר השוק החזיר את כל הירידות של אפריל עד מהרה וכבש שיאים חדשים בהמשך השנה, האחרון שבהם נכון לעכשיו ב-11 בדצמבר. האם המכסים אכן "ישברו" את הכלכלה האמריקאית? הנתונים שמצטברים בינתיים לא מצדיקים את הפאניקה של אפריל. נראה שלמכסים השפעה מוגבלת בלבד על האינפלציה אם בכלל, כפי שטען שר האוצר סקוט בסנט כל הזמן. 

ספטמבר: מחזור הורדת הריבית השנוי במחלוקת


לאחר כמעט שנה שלמה שהפד' חיכה לראות איך מגיבים המכסים, ומה השפעת מדיניות ממשל טראמפ על הריבית, בספטמבר סוף סוף החל הבנק המרכזי במחזור חדש של הורדת ריבית. סך הכל ביצע הפד' שלוש הפחתות ריבית רצופות של 0.25%, אך עשה זאת תוך ויכוח עז וחילוקי דעות חסרי תקדים. ההחלטה האחרונה הייתה שנויה במחלוקת במיוחד עם שלושה מתנגדים, לראשונה מאז ספטמבר 2019. חילוקי הדעות טבעיים לנוכח המצב הכלכלי המורכב: חולשה מתגברת בשוק העבודה מצד אחד, ואינפלציה דביקה מצד שני. הסיטואציה הזו מעמידה את הפד' בין הפטיש לסדן, כשמצד אחד האינפלציה הגבוהה דורשת השארת ריבית מגבילה ומצד שני החולשה בשוק העבודה דורשת תמריצים מוניטריים בדמות הורדת ריבית.