עוד פשיטת רגל - חברת הלוואות הקריפטו Vauld משהה משיכות כספים
וואולד נאבקת בשילוב של מספר גורמים כולל תנודתיות השוק וקשיים פיננסים של שותפים עסקיים, כך לדברי המנכ"ל. מאז ה-12 ביוני התבצעו משיכות של לקוחות בקרוב ל-198 מיליון דולר. המנכ"ל מייחס זאת להתרסקות הטרה-לונה ועצירת המשיכות מצד צלזיוס ו-3AC. החברה שוקלת "שינוי מבני" וסחרה יועצים פיננסים ומשפטיים לצורך כך. "ההנהלה שלנו מחויבת באופן מוחלט לעבד בשיתוף פעולה עם היועצים הפיננסים והמשפטיים שלנו כדי לחקור ולנתח את כל האופציות האפשריות, כולל שינויים מבניים חברה, באופן שיגן בצורה הטובה ביותר על האינטרסים של בעלי המניות של החברה". על האינטרסים של הלקוחות הוא כנראה חושב פחות בשלב זה. בכוונת החברה לפנות גם לרשויות לצורך הקפאת כל ההליכים כנגד החברה כדי לקבל מרווח נשימה לצורך ביצוע השינויים. בחברה מושקעים חברות ומשקיעים בעלי פרופיל גבוה כגון זרוע היזמות של קוינבייס וקרן הגידור פנטרה. עד כה גייסה החברה 27.5 מיליון דולר מקרנות הון סיכון. האירוע מגיע לאחר שלפני פחות מחודש הצהירה החברה כי היא ממשיכה לפעול כרגיל, וכי אין לה שום חשיפה לצלזיוס או 3AC ושהיא נזילה מספיק כדי להתמודד עם תנאי השוק. בחודש האחרון פיטרה החברה 30% מכוח האדם וקיצצה את חבילת השכר של המנהלים בחצי. החברה מצטרפת בכך לשורה ארוכה של חברות קריפטו, רובן עוסקות בהלואוות תמורת ריבית גבוהה, שנקלעו לקשיים חריפים ואף פשיטת רגל בשבועות האחרונים. ברשימה נמצאים חברת צלזיוס הישראלית-אמריקאית, חברת BlockFi, חברת וויאג'אר, Babel, CoinFLEX, וכן קרן הגידור 3AC - אולי הגדולה ביותר. בימים האחרונים החלו שמועות גם ביחס לחברת המסחר KoCoin, אחת הגדולות ביותר בתחום, שגם עתידה לעצור את המשיכות, אך מנכ"ל החברה הכחיש את הידיעה. מנכ"ל חברת בינאנס, בורסת המסחר הגדולה בעולם, העביר ביקורת על פלטפטטרמות המסתמכות על הון סיכון ללא מודל עסקי ברור, שאלו, לדבריו, האחראים לרעידות האדמה שעוברת על חברות הקריפטו לאחרונה:We have considered that it would be in the best interests of stakeholders to take immediate action in the circumstances. In furtherance of this, we have engaged the services of our financial and legal advisors in India and Singapore respectively.
— Vauld (@VauldOfficial) July 4, 2022
בימים האחרונים שב שוק הקריפטו לאבד גובה וכעת מטבע ביטרוין אחד נסחר תמורת 19,500 דולר, מתחת לקו הסימובלי של 20 אלף דולר. האת'ריום נסחר תמורת 1075 דולר, והסולנה תמורת 33 דולר למטבע לאחר שאיבדה 18% בשבעת הימים האחרונים.Unpopular opinion: careful when using platforms that require VC funding, they often don't have a real business model yet. (over generalization, there are exceptions of course)https://t.co/lI1pvdPdKr
— CZ 🔶 Binance (@cz_binance) July 4, 2022
- 5.רק ביטקוין !!! (ל"ת)מ.א 04/07/2022 19:59הגב לתגובה זו
- 4.מצויין 04/07/2022 16:23הגב לתגובה זויש גבול לעליית ערך למוצר ללא ערך
- 3.דני 04/07/2022 16:05הגב לתגובה זותכלס? לא חלמו שזה יצליח אחרת לא היו הולכים על מודל חד סטרי.
- 2.אנונימי 04/07/2022 15:28הגב לתגובה זומסחר בנכסי אויר שאינם שווים דבר. כל הקריפטו זהו קשקוש אחד גדול
- 1.זה הסיכון בתחום בלי רגולציה... צר לי על המשקיעים. (ל"ת)פלג 04/07/2022 14:36הגב לתגובה זו

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות
הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.
המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.
גיבוי היברידי
בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.
ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים
הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות
הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.
המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.
גיבוי היברידי
בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.
ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.
- מרחץ דמים ברכבת ללונדון: שני חשודים נעצרו לאחר מתקפת סכין
- מלחמת הרחפנים: בריטניה מכפילה השקעות בנשק אוטונומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.
