מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

עוד פשיטת רגל - חברת הלוואות הקריפטו Vauld משהה משיכות כספים

הקשיים בתחום לא עוצרים לרגע כשחברה נוספת עוצרת את כל הפעילות ושוקלת "שינויים מבניים" לאור משיכות בגובה 200 מיליון דולר בפחות מחודש; מנכ"ל בינאנס מעביר ביקורת על פלטפורמות שנסמכות על הון סיכון ללא מודל עסקי ברור
גיא טל | (5)
חברת Vauld היא הקורבן הבא של התרסקות שוק  הקריפטו. החברה הממוקמת בסינגפור ופעילה בעיקר בהודו עוסקת בהלוואות ומסחר בנכסים דיגיטלים. כעת מודיע מנכ"ל החברה דרשן באת'יזה כי החברה נאלצה לקבל את ההחלטה הקשה להשהות את כל משיכות הכספים, פעולות המסחר וההפקדות בפלטפורמה באופן מיידי.    וואולד נאבקת בשילוב של מספר גורמים כולל תנודתיות השוק וקשיים פיננסים של שותפים עסקיים, כך לדברי המנכ"ל. מאז ה-12 ביוני התבצעו משיכות של לקוחות בקרוב ל-198 מיליון דולר. המנכ"ל מייחס זאת להתרסקות הטרה-לונה ועצירת המשיכות מצד צלזיוס ו-3AC.  החברה שוקלת "שינוי מבני" וסחרה יועצים פיננסים ומשפטיים לצורך כך. "ההנהלה שלנו מחויבת באופן מוחלט לעבד בשיתוף פעולה עם היועצים הפיננסים והמשפטיים שלנו כדי לחקור ולנתח את כל האופציות האפשריות, כולל שינויים מבניים חברה, באופן שיגן בצורה הטובה ביותר על האינטרסים של בעלי המניות של החברה". על האינטרסים של הלקוחות הוא כנראה חושב פחות בשלב  זה.  בכוונת החברה לפנות גם לרשויות לצורך הקפאת כל ההליכים כנגד החברה כדי לקבל מרווח נשימה לצורך ביצוע השינויים. בחברה מושקעים חברות ומשקיעים בעלי פרופיל גבוה כגון זרוע היזמות של קוינבייס וקרן הגידור פנטרה. עד כה גייסה החברה 27.5 מיליון דולר מקרנות הון סיכון. האירוע מגיע לאחר שלפני פחות מחודש הצהירה החברה כי היא ממשיכה לפעול כרגיל, וכי אין לה שום חשיפה לצלזיוס או 3AC ושהיא נזילה מספיק כדי להתמודד עם תנאי השוק. בחודש האחרון פיטרה החברה 30% מכוח האדם וקיצצה את חבילת השכר של המנהלים בחצי.  החברה מצטרפת בכך לשורה ארוכה של חברות קריפטו, רובן עוסקות בהלואוות תמורת ריבית גבוהה, שנקלעו לקשיים חריפים ואף פשיטת רגל בשבועות האחרונים. ברשימה נמצאים חברת צלזיוס הישראלית-אמריקאית, חברת BlockFi, חברת וויאג'אר,  Babel, CoinFLEX, וכן קרן הגידור 3AC - אולי הגדולה ביותר. בימים האחרונים החלו שמועות גם ביחס לחברת המסחר KoCoin, אחת הגדולות ביותר בתחום, שגם עתידה לעצור את המשיכות, אך מנכ"ל החברה הכחיש את הידיעה.  מנכ"ל חברת בינאנס, בורסת המסחר הגדולה בעולם, העביר ביקורת על פלטפטטרמות המסתמכות על הון סיכון ללא מודל עסקי ברור, שאלו, לדבריו, האחראים לרעידות האדמה שעוברת על חברות הקריפטו לאחרונה: בימים האחרונים שב שוק הקריפטו לאבד גובה וכעת מטבע ביטרוין אחד נסחר תמורת 19,500 דולר, מתחת לקו הסימובלי של 20 אלף דולר. האת'ריום נסחר תמורת 1075 דולר, והסולנה תמורת 33 דולר למטבע לאחר שאיבדה 18% בשבעת הימים האחרונים. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רק ביטקוין !!! (ל"ת)
    מ.א 04/07/2022 19:59
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מצויין 04/07/2022 16:23
    הגב לתגובה זו
    יש גבול לעליית ערך למוצר ללא ערך
  • 3.
    דני 04/07/2022 16:05
    הגב לתגובה זו
    תכלס? לא חלמו שזה יצליח אחרת לא היו הולכים על מודל חד סטרי.
  • 2.
    אנונימי 04/07/2022 15:28
    הגב לתגובה זו
    מסחר בנכסי אויר שאינם שווים דבר. כל הקריפטו זהו קשקוש אחד גדול
  • 1.
    זה הסיכון בתחום בלי רגולציה... צר לי על המשקיעים. (ל"ת)
    פלג 04/07/2022 14:36
    הגב לתגובה זו
מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים

הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות

מנדי הניג |

הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.

המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.

גיבוי היברידי

בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.

ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.

הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.

מטבעות קריפטוגרפיים
צילום: Pixbay

בנק אנגליה קובע תקרה: כל אזרח יוכל להחזיק עד 20 אלף פאונד במטבעות יציבים

הבנק המרכזי של אנגליה מפרסם מתווה חדש שמציב תקרות אחזקה על מטבעות יציבים ויחייב את המנפיקים לגבות את המטבעות באגרות חוב קצרות טווח; המהלך נועד להבטיח יציבות פיננסית ולמנוע משיכות המוניות, אבל מעורר חשש בשוק הקריפטו מבריחה של משתמשים לפלטפורמות אמריקאיות

מנדי הניג |

הבנק המרכזי של אנגליה חושף מתווה רגולטורי חדש להסדרת המטבעות היציבים, במטרה להגן על היציבות הפיננסית ולמנוע סיכוני נזילות במערכת הדיגיטלית. ההצעה קובעת מגבלות זמניות על אחזקות פרטיות ועסקיות, לצד דרישות גיבוי נוקשות שיחייבו את המנפיקים לשמור חלק ניכר מהנכסים באג"ח ממשלתיות קצרות.

המסמך שפרסם הבנק היום מגביל אנשים פרטיים להחזיק מטבעות יציבים (Stablecoins) בשווי של עד 20 אלף פאונד (כ-26.3 אלף דולר), ועסקים עד 10 מיליון פאונד. המטרה, לפי הבנק, היא למנוע "משיכות המוניות" דיגיטליות דומות לאלו שקדמו לקריסת Terra-Luna ב-2022, ולצמצם סיכונים מערכתיים בזמן שמטבעות דיגיטליים הופכים לכלי תשלום נפוץ יותר ויותר. בבנק הבריטי מדגישים כי מדובר במגבלות זמניות שיוסרו בהדרגה, אחרי בחינה מחודשת של התנאים בשוק. חריגים יינתנו לגופים חיוניים, כמו רשתות קמעונאיות או פלטפורמות מסחר בקריפטו, במידה שיוכיחו צורך תפעולי מהותי.

גיבוי היברידי

בהצעה נקבע כי מנפיקי המטבעות היציבים - בהם Tether ו-Circle - יחויבו לגבות את המטבעות במבנה היברידי - עד 60% מהנכסים באגרות חוב ממשלתיות קצרות טווח (Gilts), והיתרה כפיקדונות לא נושאי ריבית בבנק המרכזי. מנפיקים שייחשבו "מערכתיים", כלומר כאלה שמחזיקים נתח של מעל 10% מהשוק, יורשו לגבות עד 95% מהנכסים באג"ח ממשלתיות. מדובר בשינוי מתון ביחס להמלצות מ-2023, שבהן דרש הבנק שכל הנכסים יוחזקו בפיקדונות בלבד.

ג'ון ריינולדס, אנליסט ראשי ב-HSBC, מסביר שמדובר בצעד מאוזן: "המתווה החדש מאפשר למנפיקים להתמודד עם עלויות תפעול גבוהות בעידן ריבית גבוהה, מבלי לוותר על נזילות". עם זאת, בבנק מזהירים כי חשיפה גדולה מדי לנכסים נושאי ריבית עלולה להקשות על משיכת כספים במקרה של משבר, ולכן נשקלת האפשרות לאפשר למנפיקים גישה ישירה לנזילות מהבנק המרכזי.

הגישה הבריטית נתפסת כקשוחה מזו האמריקאית, שבה חוק ה-Genius Act של ממשל טראמפ מתמקד בעיקר בשקיפות ולא מגביל את היקף האחזקות. סגנית הנגיד, שרה ברידן, מסבירה כי הזהירות נובעת ממבנה הכלכלה הבריטית: "שוק האשראי הבריטי מבוסס על בנקים מסחריים, והמערכת רגישה למשיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים". לדבריה, משיכות מהירות של פיקדונות דיגיטליים עלולות לערער את היציבות של המערכת הבנקאית כולה במיוחד בשוק משכנתאות הנשען על מימון קצר טווח. מעבר לכך, בבנק רואים בהבדל הזה לא רק סוגיה טכנית אלא גם ביטוי לפילוסופיה רגולטורית רחבה יותר: בעוד ארצות הברית נוטה לאפשר לשוק לנהל את הסיכונים בעצמו, בריטניה מעדיפה לבנות מנגנוני הגנה מוקדמים כדי למנוע משבר עוד לפני שיתפרץ.