איסלנד
צילום: יח"צ

איילנד הישראלית גייסה כ-100 מיליון דולר; הערכות: שווי של חצי מיליארד דולר לחברה

חברת הסייבר הישראלית שפיתחה דפדפן ארגוני השלימה סבב גיוס, בין המשקיעים ניתן למצוא קרנות הון סיכון מובילות בהן סקויה קפיטל, אינסייט פרטנרס, סטרייפס ועוד
סתיו קורן |
נושאים בכתבה גיוס הון הייטק

חברת הסייבר Island (איילנד), המפתחת דפדפן ארגוני, השלימה גיוס של קרוב ל-100 מיליון דולר. בין המשקיעים בחברה קרנות ההון סיכון סקויה קפיטל ואינסייט פרטנרס, סטרייפס. על פי ההערכות, מדובר על שווי לחברה של כ-500 מיליון דולר. כלומר סבב הגיוס הזה למעשה העביר כ-20% מהמניות למשקיעים החדשים.

על פי החברה, הדפדפן של איילנד מגשר על פערים טכנולוגיים הקיימים בין הדפדפנים הנוכחיים המיועדים לצרכנים, לבין דרישות ה-IT והאבטחה המורכבות של ארגונים בעולם. 

מייסדי איילנד הם מייק פיי, המשמש כמייסד-שותף ומנכ"ל, בעברו מנהל הטכנולוגיה הראשי (CTO) בחברת האנטי-וירוס ב-McAfee לאחר מכן כנשיא Bluecoat ומי שהוביל את המיזוג לסימנטק, בסימנטק מילא את תפקיד הנשיא ומנהל תפעול ראשי (COO); ודן אמיגה, מייסד-שותף ומנהל טכנולוגיה ראשי (CTO), ממציא טכנולוגיית בידוד תעבורת רשת (Network Isolation) ובעברו מייסד ומנהל טכנולוגיה ראשי (CTO) של חברת הסייבר המצליחה פיירגלאס.

אמיגה הוא הכיר את פיי בסימנטק כשזו רכשה את פיירגלאס בכ-250 מיליון דולר, לאחר מכן אמיגה הקים והשקיע במספר חברות בסייבר הישראלי, של יוצאי פיירגלאס, כדוגמת חברת Axis Security, חברת Cycode וחברת Build.Security שנרכשה ע״י חברת Elastic באוגוסט 2021.

המטה של איילנד יושב בדאלאס טקסס שם מנהל אותו פיי, וצוות המחקר והפיתוח יושבים בתל אביב, ואותם מנהל אמיגה.

מייק פיי, מייסד-שותף ומנכ"ל איילנד: "במשך עשרות שנים, ארגונים ברחבי העולם השתמשו בדפדפנים רגילים בסביבת המחשוב הארגונית. הארגונים הללו דורשים שליטה ובקרה משמעותיים, בעוד שהדפדפנים הרגילים המיועדים למשתמשי קצה, מעולם לא נבנו לשם כך. איילנד מאפשרת ניהול, שליטה, אבטחה ופרודוקטיביות משופרת מתוך הדפדפן עצמו, בעוד שהמשתמשים ממשיכים ליהנות מחוויה הגלישה המוכרת להם. החזון שלנו הוא לראות את הדפדפן הארגוני כמוצר המשפר מהותית לא רק את האבטחה, אלא גם את העבודה הארגונית עצמה".

דן אמיגה, מייסד שותף ו-CTO איילנד: "הדפדפן הוא המשרד שבו כוח העבודה ההיברידי של היום חי ומתנהל. פיתחנו את הדפדפן הארגוני באופן שיהווה את הפלטפורמה העתידית בכל סביבת עבודה, אם זה מהמשרד, מהבית, מבית הקפה או כל מקום אחר. זה התחיל בהגדרה מחדש של האופן שבו ארגון דואג לאבטח את עבודתו, אך ישפיע בצורה חיובית על צרכים אינסופיים בכל טכנולוגיית המידע".

דאג ליאון, מייסד-שותף ומנכ"ל סקויה קפיטל: "כשראינו לראשונה את התכנון של איילנד, זיהינו מיד את ההשפעה המהפכנית שיכולה להיות לו על אבטחת מקום העבודה. על ידי הגשמת החזון של דפדפן שתוכנן מראש לשרת את הארגון בצורה מאובטחת (Security by design), אנו צופים שהפיתרון של איילנד יהווה מהפכה לתעשיית אבטחת המידע."

קיראו עוד ב"BizTech"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

בינה מלאכותית ופיננסים: כלי עזר או סיכון לכסף שלנו?

יותר ויותר משקיעים, צעירים ומבוגרים, פונים לבינה מלאכותית כדי לקבל תשובות מהירות על שאלות פיננסיות, להבין את שוק ההון ואף לבחור מניות. אבל מומחים מזהירים שהטכנולוגיה עדיין לא בשלה לנהל עבורנו כסף באופן עצמאי. היא יודעת להסביר מונחים ולהציע רעיונות, אך עלולה לטעות, להציג הנחות לא עקביות או לפספס נתונים חשובים. כדי להשתמש בה נכון, צריך לדעת מה לשאול, איך לבדוק את המידע ומה לא לעשות.

עוזי גרסטמן |

בינה מלאכותית נהפכה בשנים האחרונות לאחד הכלים המרתקים בעולם הפיננסים, אך גם לאחד המבלבלים. ניק הולמן, מנהל התכנון הפיננסי ב-Betterment, מסביר כי היתרון הגדול של כלים כמו ChatGPT הוא המהירות והנגישות שלהם - תשובות שמגיעות בתוך שניות, הסברים שמפשטים מונחים מורכבים, ורעיונות שמאפשרים לכל אחד להרגיש כמו אנליסט בשוק ההון. אבל לצד ההזדמנות מסתתר סיכון: משקיעים רבים כלל לא יודעים אילו שאלות לשאול או באילו מונחים מקצועיים להשתמש. במקרים אחרים, גם כשהשאלה מדויקת, הבינה המלאכותית עלולה לספק תשובות שגויות או סותרות.

הולמן מספר על מקרים שבהם ChatGPT חישב תרחיש השקעה אחד עם אינפלציה של 2% ובתרחיש אחר השתמש ב־3%, או חישב עלות לימודים במוסדות להשכלה גבוהה שכללה שכר לימוד בלבד מבלי לקחת בחשבון עזרי לימוד והוצאות מחיה. ב־OpenAI, החברה שמפעילה את ChatGPT, מודעים לכך ומזכירים במפורש כי המידע עלול לא להיות מדויק, ושאין להסתמך עליו כתחליף לייעוץ מקצועי או כ"אמת מוחלטת".

למרות האזהרות, הציבור מאמץ את הטכנולוגיה בקצב מהיר. סקר עדכני של מכון Pew מצא כי מאז קיץ 2023 הוכפל כמעט שיעור המשתמשים ב-ChatGPT בארה"ב, וכיום 34% מהמבוגרים באמריקה אומרים שניסו את הכלי לפחות פעם אחת. סקר נוסף של Experian הראה שכמחצית מהנשאלים כבר משתמשים או מתכננים להשתמש בבינה מלאכותית לניהול כספים, עם שיעורים גבוהים במיוחד בקרב צעירים: 67% מבני דור ה־Z ו-62% מהמילניאלס דיווחו שהם כבר משתמשים בכלים האלה באופן פעיל.

ברוב המקרים כלי AI סיפקו תשובות שגויות או ספוקלטיביות

מומחים מדגישים כי הבינה המלאכותית (AI) יכולה להיות שימושית מאוד בשלבי ההתחלה של קבלת החלטות פיננסיות. היא יכולה להסביר מהו תיק 60/40, לפרט אילו תעודות סל מובילות עוקבות אחר מדד S&P 500 או להסביר מהי שיטת Dollar Cost Averaging לפיזור השקעות לאורך זמן. היא גם יכולה להציג רשימות של מניות טכנולוגיה מובילות או לקרוא בעבורך דו"חות רווח והפסד. עם זאת, מחקר שפורסם השנה על ידי Tow Center for Digital Journalism גילה כי ביותר מ-60% מהמקרים הכלים האלה סיפקו תשובות שגויות או ספקולטיביות, ולעתים קרובות הם אינם יודעים לסרב לשאלה כשהמידע אינו קיים, ובמקום זאת מספקים תשובה שגויה בביטחון רב.

פרופ' ואסנט דהר, מומחה למדעי הנתונים מבית הספר לניהול עסקים של אוניברסיטת NYU, מסביר כי, "כדי להפיק ערך אמיתי מ-ChatGPT, צריך לדעת להעריך את מה שהוא אומר, בייחוד אם מתכוונים לפעול על סמך ההמלצות שלו". לדבריו, הכלי מתאים במיוחד למי שכבר מבין היטב את עולם הפיננסים ויודע להצליב מידע ולהטיל ספק במסקנות המתקבלות. דוגמה בולטת לכך הוא ג'ון ניניה, בן 25 מלונג איילנד, שהחל להשקיע בשוק ההון כבר בגיל 16. לאחר שסיים את לימודיו, הוא עבד כאנליסט פיננסי וכיום הוא מנהל בקרן גידור. לדבריו, ChatGPT מסייע לו לזהות הזדמנויות השקעה במהירות, להשוות בין חברות, לאתר נתונים פיננסיים כמו יחס רווח למחיר ותשואות צפויות, ואף לבדוק רקע על הנהלת החברות. בתקופה של עימות פוליטי סביב הורדת ריבית בארה"ב, ניניה שאל את ChatGPT על שלושת קבלני הבנייה הגדולים במדינה והשווה את הנתונים הפיננסיים שלהם. בעקבות המידע שקיבל הוא בחר להשקיע במניות שנראו לו אטרקטיביות במיוחד ביחס להכנסות שלהן.