נימה גייסה 55 מיליון שקל לפי שווי של 200 מיליון שקל; בנק הפועלים יחזיק בכ-20% מהמניות
חברת הפינטק נימה (Neema), מקבוצת צור 0% שמיר מדווחת על השלמת סבב גיוס של כ-55 מיליון שקל לפי שווי של כ-200 מיליון שקל אחרי הכסף, בהובלת בנק הפועלים 0% . לאחר סיום הסבב, בנק הפועלים יחזיק בכ-20% ממניות החברה.
נימה מציעה שירות חשבון דיגיטלי לעובדים הזרים בישראל ופועלת ב-6 השנים האחרונות, רוצה לאפשר להם פתרון להתנהלות כלכלית בישראל וללא צורך בחשבון בנק. החברה החלה את דרכה בשנת 2015 כשירות הנועד לתת פתרון פינטק נגיש - ורוצה לאפשר העברת תשלומים באופן מאובטח. לדברי החברה, באמצעות החשבון הדיגיטלי שלה ניתן לשלוח כסף ליותר מ-50 מדינות בעולם, בזמן אמת ובעלויות נמוכות.
ניתן להפקיד כספים לחשבון בדיגיטל או באמצעות נקודות הפקדה של החברה ברחבי הארץ. החברה מאפשרת להוסיף אמצעי תשלום כדוגמת כרטיס Prepaid בינלאומי של ויזה, וגם להעביר כספים בתוך קהילת המשתמשים של החברה.
לדברי החברה, מטרת הגיוס היא להמשיך ולהרחיב את פעילות החברה ומוצריה הלקוחות שלה מבצעים לדבריה למעלה ממיליון טרנזקציות בשנה בהיקף שצפוי לחצות היקף של מיליארד שקל.
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- בנק הפועלים מחזיר את "מניה במתנה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
אופטימיות בצל סימני שאלה
בינה מלאכותית ארצות הבריתקוקטיילים על יאכטות וחרדה בחדרים הסגורים: מה באמת חושבים המומחים שבונים את ה-AI?
המרוץ לסופר-בינה
"קוד אדום" וחשש מריגול זר
השפעת הכסף הגדול ניכרת גם בשינוי פני כוח האדם. חוקרים באוניברסיטאות מתלוננים שהעולם העסקי "בלע" את האקדמיה. חברות מסחר בוול סטריט הפכו לנותנות חסות מרכזיות בכנסים, במטרה לצוד מוחות שיעניקו להן יתרון בשוק ההון. חוקרים צעירים ומבריקים עומדים בפני פיתויים של חבילות שכר דמיוניות, מה שמעלה את השאלה: האם בעתיד יישאר מחקר מדעי שאינו מונע רק משיקולי רווח מהירים?
