"המוצר של בונוס ביוגרופ הוא גיים צנג'ר במלחמה בקורונה"
"הטיפול שלנו לקורונה יעיל, בטוח, ויכול לטפל בכמויות גדולות של חולים. מדובר על גיים צ'יינג'ר במלחמה בקורונה. חיסונים זה דבר בסיסי. אבל כולנו רואים שחיסונים הם טובים לתקופה מסוימת. לא כולם מתחסנים, לא אצל כולם החיסון יעיל לאורך זמן. הכוונה להיכנס לשוק בתוך מספר חודשים. נוכל לטפל בכל החולים בארץ", כך אומר ד"ר שי מרצקי מנכ"ל חברת בונוס ביוגרופ -0.85% בראיון לביזפורטל.
החברה שנסחרת בשווי של כ-2 מיליארד שקל על אף שאין לה הכנסות הרימה השנה את ציפיות המשקיעים משני המוצרים שלה לשמיים. מצד אחד בחברה שומרים על עמימות רבה לגבי הצפי להכנסות קדימה. נראה שבמוצר הראשון, שתלי עצם חי, הניסוי יסתיים בתוך כשלוש שנים. לעומת זאת באשר למוצר לקורונה מעריכים בחברה שזה ייכנס לשיווק בארץ בחודשים הקרובים. גם הצפי להכנסות כאן נותר מעורפל.
קרנות השקעה ומשקיעים נוספים נכנסים להשקעה בחברה בעשרות מיליונים ובנוסף בונוס דיווחה על מתקן להגדלת ייצור למוצר לקורונה עוד לפני שקיבלה אישור (התרופה, מסנקיור שמה, מנוסה במספר בתי חולים בארץ וזה עתה הורחב מספרם של בתי החולים המשתתפים בניסוי). בבונוס אופטימיים מאוד לגבי יכולתם לקבל אישור. המנייה זינקה ב-220% מתחילת השנה.
המוצר המרכזי שלכם הוא שתל עצם חי - מה הייחודיות שלו בהשוואה למוצרים כיום?
"הפתרונות הקיימים שיש היום הם קשים ועיקרם להוציא עצם ממקום אחד לאזור שני. כיום מיליוני חולים בעולם נדרשים לכריתה של עצם. זה טיפול מורכב שנעשה במקרים של אין ברירה, והוא דורש אשפוז ארוך וניתוחים קשים וכן החלמה ארוכה. בזמן הקצירה של העצם נוצר נזק שנשאר עם החולה לכל החיים.
- המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ
- בונוס ביוגרופ גייסה 2.35 מיליון שקל בפרמיה של 40% - מה המשמעות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו הגענו עם פתרון חדש. ניקח קצת תאים מהחולה ונגדל לו מחוץ לגוף עצם חדשה. היום כבר יש עשרות אנשים בארץ שמסתובבים בארץ עם עצמות חיות שאנחנו גידלנו. כיוון שהעצמות הן מהרקמות של החולה לא קיימת דחייה חיסונית של העצם. הגוף רואה רקמה שהוא מכיר. ככה למעשה אנחנו הופכים טיפול יקר ומורכב לתהליך הרבה יותר פשוט. גידול העצם במעבדה אורך כשבועיים בלבד. תוך כחודשיים העצם מקבלת את החוזק המכאני ברמה שגם במיקרוסקופ לא רואים איפה העצם הטבעית מסתיימת ואיפה העצם שבנינו מתחילה. אין אפילו קו שבר בין העצמות. אנחנו נמצאים בשני ניסויים קליניים. שניהם בפאזה שנייה. הראשון בעיקר בלסתות ובגולגולת והניסוי השני בגפיים".
מי המתחרים שלכם בעולם?
"היום בעולם אין אף אחד שיודע לגדל רקמת עצם. אנחנו מגדלים רקמה חיה שמכילה את כל התאים הדרושים במבנה תלת ממדי למילוי החסר. נעשו בעבר ניסיונות להזריק תאי עצם לאזור ללא הצלחה. למעשה אנחנו נמצאים הרבה שנים לפני כל מי שנמצא בתחום. כיום יש כמה קבוצות ברמה אקדמית. ויש לנו פטנטים מאושרים שנותנים לו בלעדיות על גידול עצמות מחוץ לגוף".
בכדי להגיע לאישור האחרון יש לכם עוד דרך ארוכה?
"אנחנו בשלבים מתקדמים בפאזה השנייה. הפאזה השלישית תתחיל מיד או במקביל לפאזה השנייה. גיוס חולים ייקח שנה גיוס ומעקב אחרי החולים ייקח שנה נוספת. אני מעריך שנתחיל את הפאזה השלישית תוך פחות משנה ועוד כשנתיים לניסוי עצמו".
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
מה מידת היעילות של המוצרים האלו עפ"י התוצאות שיש בידכם?
"בפה ובלסת כל החולים שטיפלנו בהם החלימו. אצל כולם נבנתה עצם טובה וחזקה. כיוון שמדובר בניסוי בגולגולת, העצמות היו חזקות לתמוך בשתלים וכל מה שהיה צריך בשיקום. לא היו אירועי בטיחות. בגפיים עדיין לא התפרסמו תוצאות ביניים אבל יש לנו כמה מקרים בודדים שבהם המרכז הרפואי הוציא לתקשורת את הדיווחים אודות הניסוי המוצלח".
החברה שלכם שווה 2 מיליארד שקל עם אפס הכנסות ועשרות מיליונים של הוצאות – זה שווי שוק משמעותי בשוק ההון הישראלי.
"ייתכן שבעקבות המוצר לקורונה יהיה לנו הכנסות יותר מהר. אין לי שום מוצר מאושר ואנחנו בתהליכים של אישור. החברה הודיעה שהיא הולכת להירשם למסחר בארה"ב בטווח הקצר. ביחס לשוק האמריקאי המחירים שלנו אטרקטיביים מאוד. בשוק הישראלי זה נחשב שווי שוק גבוה. לאור הפתרון הייחודי שלנו בכל אחד מהמוצרים אנחנו חושבים שיש לנו עוד דברים טובים לעשות".
מה הקשר בין חברה שמפתחת שתלי עצם חי לפיתוח טיפול לקורונה?
"עם תחילת הקורונה חשבנו איך אנחנו יכולים לעזור למיליוני חולים בעולם שמתים מקורונה. אז התברר שהחולים לא מתים מהווירוס. החולים מתים מתהליך שנקרא סערת ציטוקינים. זה תהליך דלקתי מאוד חזק ואגרסיבי כנגד מערכת החיסון שגורם להצפה של הריאות בתאי מערכת החיסון. בעקבות כך יש לנו חסימה פיזית למעבר חמצן שנגרמת כתוצאה מאותו תהליך של סערת ציטוקינים.
"תאים מזנכימליים זה הכלי המרכזי לצורך בניית הרקמות ויש להם יכולת לווסת פעילות יתר של מערכת החיסון. אמרנו 'בוא נכוון את התאים המזנכימליים', אותם תאים שאנחנו עובדים איתם ביום יום. אם נצליח להפחית את פעילות היתר של מערכת החיסון ניתן לעצור את סערת הציטוקונים ולנקות בצורה ביולוגית את הריאות של החולה מאותם תאי מערכת החיסון שמציפים אותם. ובכך לשפר את מצבו ולהוציא אותו מהמצוקה נשימתית שממנה הוא נמצא.
"בנינו מוצר חדש שנקרא Mesencure שמבוסס על אותם תאים שבנינו איתם את העצם. ההבדל בין התאים שבשתל העצם מגיע מהרקמה של החולה והוא צריך להישאר איתו לכל החיים. לעומת זאת במקרה של הקורונה התא מגיע מרקמה של חולה אחר והוא צריך להישאר למשך ימים בודדים בלבד בגוף המטופל. זאת צריכה להיות פעילות נקודתית למשך 4-5 ימים.
"כל החולים שטיפלנו בהם היו במצב קשה ובסכנת חיים עם מחלות רקע נוספות שמהוות גורמי סיכון. עבדנו עם אותם חולים בתאים שמקורם בתורם זר. ולמעשה נותנים את התאים בעירוי לווריד. התאים מגיעים לריאות ומפחיתים את סערת הציטוקונים והדגמנו תוצאות יפות בניסוי הקליני.
"שטח הריאה שחסום על ידי הקורונה הופחת בצורה דרמטית בטווח זמן מאוד קצר. שטח ריאה חסום היה בממוצע 55% כאשר החולה בסכנה מיידית. אחרי שלוש זריקות שטח הריאה שחסום ירד ל-15% ואחרי חודש רמת הנזק הריאתי ירד לפחות מ-1%.
איך שיתוף הפעולה שלכם עם משרד הבריאות בנושא הטיפול בקורונה?
"אנחנו בשיתוף פעולה מלא. כל הניסויים נעשים תחת אישור משרד הבריאות שמפקח על התוצאות. לא נתקלנו בבעיות רגולטוריות בלתי סבירות שמפריעות להתקדמות. למשרד הבריאות יש יותר בטחון לגבי התוצאות שלנו. לפני שבוע פרסמנו שאישרו להרחיב את הטיפול לכל בתי החולים בארץ. עד לאותו אישור עבדנו ברמב"ם בלבד. כאשר המטרה לטפל בכמה שיותר חולים ולפנות את חולי הקורונה הקשים.
מתי זה אמור להיכנס לבתי חולים נוספים?
"אנחנו כרגע בשלבים של אישורים פנימיים בבתי החולים. מתן התרופה הוא פשוט בעירוי לווריד. החולה מקבל שלוש זריקות לווריד. זה לא דורש הרבה הכנה של הסגל הרפואי".
יש טיפולים נוספים שמתחרים בטיפול שלכם?
"יש גופים נוספים בארץ ובעולם שמנסים לטפל בתאים האלה. הטיפול שלנו מיוחד בכמה רמות. מאוד יעיל ומאוד בטוח. והוא מיועד לטיפול בכמויות גדולות של חולים. כרגע אצלנו בבנק התאי מוכנים לטיפול בחולי קורונה עם כמעט 50,000 מנות. במדינה של 700 חולים קשה זה מוריד את העומס ממערכת הבריאות ומאפשר לפתוח את המשק במקרה של קריסת המערכות".
הכנסת הטיפול בתוך בתי החולים יכולה לצמצם דרמטית את החולים קשה בבתי החולים?
"אני חושב שבוודאות הכנסת הטיפול לבתי החולים יכולה לצמצם מאוד משמעותית את כמות החולים. החולים שטיפלנו בהם השתחררו ביום של הזריקה השלישית או למחרת. כלומר תוך ימים בודדים. אלו חולים שהיו צריכים להישאר עוד שבועות בבתי החולים.
תוך כמה זמן הטיפול לקורונה יכול להגיע לפאזה שלישית?
"מהר מאוד. אם הטיפול של השתל תקופת המעקב היא שנה, פה המעקב הוא חודש. זה בהחלט שינוי דרמטי. אנחנו כרגע בדיונים מול הרגולטור לגבי כמות החולים לפאזה שלישית. זה לא יהיה מספרים גדולים".
מה הפוטנציאל הכלכלי של הטיפול בקורונה עבורכם?
"עלות של אשפוז במחלקת קורונה היא מאוד גבוהה. חולים מונשמים הם מאוד יקרים. מדובר על עלות של 5,000-10,000 דולר לכל יום אשפוז. מדובר על שבועות אשפוז לכל חולה. כל יום אשפוז שאתה חוסך מדובר בהרבה מאוד כסף".
כלומר אתם תמכרו את המוצר לפי כמה כסף שתחסכו לבתי החולים?
"נכון. העלויות הנגזרות של טיפול במחלקת קורונה הן מאוד גבוהות זה לא טיפול שיימכר במאות דולרים אלא מעבר לכך. אתה מקבל מוצר שמציל חיים. חוסך חולים קשים במחלקות. חוסך את הצורך לעשות סגרים. חיסונים זה דבר בסיסי. אבל כולנו רואים שחיסונים הם טובים לתקופה מסוימת. לא כולם מתחסנים, לא אצל כולם החיסון יעיל לאורך זמן. אצל רובנו הוא לא יעיל לאורך זמן ולכן נצטרך 'בוסטים' נוספים של החיסון עוד תקופה ארוכה קדימה ואני לא יודע כמה זמן יהיה אפשר לעשות את זה. פה יש פתרון וגישה אחרת. לבוא אל אותם חולים קשה מאוד שזה שסוגר אותנו לחיות לצד הקורונה. דיווחנו על הקמה של מתקן ייצור חדש עוד לפני אישורי השיווק. מתקן שיאפשר לטפל בכל אותם מאות חולים בארץ ובמקומות אחרים".
איפה אתם ביחס לתרופות אחרות כמו איברמקטין או טיפולים אחרים שנמצאים בשוק?
"אני חושב שהיעילות של התרופות הקיימות לטפל בחולים קשים הן לא טובות. אין תרופות טובות. רוב מה שעושים לחולים זה טיפול תמיכה נשימתי. ניסיון למנוע סיבוכים של הקורונה. משהו שתוקף את התהליך הביולוגיים בגוף אין משהו שעושה את זה. מבחינת היכולת לטפל בכמות חולים גדולה בתוצאות טובות יש לנו במה להתגאות".
לאור התמחור שלכם אתם צריכים להכניס הרבה מאוד כסף - מתי הצפי שלכם להכנסות ראשונות?
"לא יודעים להעריך. עושים את זה הכי מהר שיכולים. אנחנו תלויים בקבלת אישורים".
יש תרחיש שגם בעשור הקרוב לא תכניסו שקל?
- 15.אייל 31/08/2021 09:15הגב לתגובה זולכל המקטרגים למינהם תתחילו להעריך מדובר בחברה של כחול לבן שהביאה פיתרון לבעיה של כולם בעולם ובמיוחד לעם ישראל חברה שמצילה חיים ליפני הכסף ומי שלא רואה את הנולד הוא פשוט עיוור אין חברה כזו בעולם שמגדלת עצם חי ומשתילה אותו ותרופה לקורונה שמצילה חיים היא שווה פי 10ממה שהיא נסחרת היום
- 14.עובדים על זה אבל אמורים לקבל מתי? (ל"ת)מתי תוצאות העצמות 31/08/2021 08:45הגב לתגובה זו
- 13.הוק 31/08/2021 03:51הגב לתגובה זויפה ששכרו מבנה מרווח להקמת מפעל ייצור , אבל חבל שלא שאלו את ה מנכ"ל על לוחות זמנים להקמת מפעל כזה , עם כל התקנים הדרושים לייצור תרופות , כולל להפצה בחו"ל. לדעתי שנתיים זה המינימום. תקנו אותי אם אני טועה.
- 12.טבע הבאה. (ל"ת)30/08/2021 23:26הגב לתגובה זו
- 11.דובי 30/08/2021 19:05הגב לתגובה זווחברות רבות בעולם היו רוצים אותם אצלם
- 10.שגיא 30/08/2021 18:02הגב לתגובה זוגם חיסון המכון הביולוגי שלהם.וגם תרופת הזסמיי שלהם יתרון כפול ומחיר שוק נמך יותר.
- 9.הגולש 30/08/2021 16:42הגב לתגובה זוהציטוקונים , ובשלים מתקדמים מבונוס
- 8.מוטי 30/08/2021 16:06הגב לתגובה זוהתרופה הנ"ל אם היא כל כך מוצלחת תעזור לישראלים , אם משרד הבריאות יתמוך בה. עד שתגמור ניסויים כלל עולמיים יהיה עוד הרבה זמן שנה במקרה הטוב. עד אז כבר יהיו תרופות בכדור ובתרסיס שיקטינו את מספר החולים קשה. לכן הסיכוי של החברה לראות משהו כלכלי מהפיתוח הזה מוטל בספק.
- תן שמות של תרופות דומות בכדור/תרסיס (ל"ת)אני רק שאלה 30/08/2021 17:24הגב לתגובה זו
- 7.ולמה אני ממש לא קונה את הסיפורים שלו? (ל"ת)איציק 30/08/2021 16:00הגב לתגובה זו
- אחד שיודע 03/09/2021 07:59הגב לתגובה זומרצקי הוא קשקשן שמנסה לדחוף את החברה המדשדשת שלו לכל נישה אפשרית! מדובר בחברה שקיימת לא מעט שנים ולא מצליחה להתרומם ולכן מנסה לירות לכל הכיוונים, כשהדבר היחיד שהם טובים בו (וגם זה לא בטוח) הוא שיווק ותו לא! כל מי שמבין קצת בתחום יודע שמדובר באחיזת עיניים ולא בכדי לחברה אפס הכנסות והיא שומרת על עמימות בנוגע להכנסות עתידיות (אפילו הם מבינים שלא יהיו כאלו). המנייה מזנקת בגלל אנשים שאין להם מושג וקונים את השטויות האלו. התגובות פה לגבי "טובי המוחות" (ותרשו לי לגחך) ולגבי כך שמדובר ב"גיים ג'יינג'ר" הן קשקוש אחד גדול ולא אופתע אם מדובר במרצקי או מי מטעמו שכתבו תגובות אלו ומגיבים בחריפות לכל תגובה פחות אוהדת (וכנראה מדוייקת) שנכתבת. ייטב לה לחברה אם במקום להתעסק בשיווק ובתוקפנות תעסוק באמת במחקר ופיתוח ותנסה לחשוב על כיווני מחקר יישימים אחרים במקום אלו בהם היא לא מצליחה להתרומם. ולמשקיעים עדיף לכם לעשות קצת מחקר לפני שאתם משקיעים בחברה שאיננה שווה את ההשקעה...
- אחד שיודע 02/09/2021 18:45הגב לתגובה זומרצקי הוא קשקשן שמנסה לדחוף את החברה המדשדשת שלו לכל נישה אפשרית! מדובר בחברה שקיימת לא מעט שנים ולא מצליחה להתרומם ולכן מנסה לירות לכל הכיוונים, כשהדבר היחיד שהם טובים בו (וגם זה לא בטוח) הוא שיווק ותו לא! כל מי שמבין קצת בתחום יודע שמדובר באחיזת עיניים ולא בכדי לחברה אפס הכנסות והיא שומרת על עמימות בנוגע להכנסות עתידיות (אפילו הם מבינים שלא יהיו כאלו). המנייה מזנקת בגלל אנשים שאין להם מושג וקונים את השטויות האלו. התגובות פה לגבי "טובי המוחות" (ותרשו לי לגחך) ולגבי כך שמדובר ב"גיים ג'יינג'ר" הן קשקוש אחד גדול ולא אופתע אם מדובר במרצקי או מי מטעמו שכתבו תגובות אלו ומגיבים בחריפות לכל תגובה פחות אוהדת (וכנראה מדוייקת) שנכתבת. ייטב לה לחברה אם במקום להתעסק בשיווק ובתוקפנות תעסוק באמת במחקר ופיתוח ותנסה לחשוב על כיווני מחקר יישימים אחרים במקום אלו בהם היא לא מצליחה להתרומם. ולמשקיעים עדיף לכם לעשות קצת מחקר לפני שאתם משקיעים בחברה שאיננה שווה את ההשקעה...
- גם אני לא קונה את התגובה שלך נו אז (ל"ת)מרקו 30/08/2021 19:03הגב לתגובה זו
- 6.כתבה שהיא בדיחה עצובה (ל"ת)איתן 30/08/2021 15:28הגב לתגובה זו
- 5.סול 30/08/2021 15:08הגב לתגובה זונראה מבטיח ולא רק בגלל הקורונה.
- 4.ממש מדהים הלוואי ויאשרו להם מהר את הניירת כדילהציל חיים (ל"ת)עמי 30/08/2021 14:58הגב לתגובה זו
- 3.זה הזמן להשקיע במניות בונוס ביוגרפ שלהם. (ל"ת)עזרא מאיר 30/08/2021 14:55הגב לתגובה זו
- 2.בקרוב יעדים אחרים במנייה זה הזמן לחזק 30/08/2021 14:39הגב לתגובה זובקרוב יעדים אחרים במנייה זה הזמן לחזק
- 1.עוד הונאה 30/08/2021 14:38הגב לתגובה זוהראשות לניירות ערך צריכה לסגור את האתר הזה שמשמש כר לספקולנטים ,אף חברה רצינית ואף מנכל רציני לא יתבטא כך. נדרשת חקירה למנכל אקווריוס מנועים ,אורמד ועכשיו הליצן הזה, מה שמשותף לכולם זה מוצר לקוי בלחי קונים שמפמפמים חברות כושלות בלי עתיד שנסחרות במחירים הזויים.
- מושתל עצם 30/08/2021 15:36הגב לתגובה זואני יכול להגיד שהתגובה שלך מופרכת ובטח לא מבוססת. העצם מעולה ולא מוצר לקוי . אף אחד שם לא ליצן אלא אנשים רציניים.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
