איציק אברכהן שופרסל
צילום: סיון פרג'

למה המנייה של שופרסל קופצת ב-6%? המנכ"ל אברכהן סיפק למשקיעים הצצה

"הרגולטור יחבק אותנו" אמר מנכ"ל שופרסל למשקיעים בקשר ל'פיי-בוקס המתחדשת'; אלא שהשאלה האמיתית היא האם החברה לא תבליט את המוצרים הפיננסים שלה על פני המתחרות
איתי פת-יה | (2)

"עולם הבנקאות הוא מסורתי, כבד וישן. באו הסינים ובן רגע הוכיחו לכל העולם שאפשר אחרת, ואחריהם חברות הטכנולוגיה הגדולות", אומר מנכ"ל שופרסל 0.03% איציק אברכהן בשיחת משקיעים, שעות ספורות לאחר שהודיעה קמעונאית המזון על כך שתקים עם דיסקונט 0.92%  חברת פיננסים עצמאית שתבוסס על פיי-בוקס ותציע שירותי ארנק דיגיטלי ומוצרים בנקאיים, מהלך שעשוי להתגלות כמהפכני בשוק התשלומים והאשראי המקומי.

במסגרת שיתוף הפעולה, פיי-בוקס תהפוך לחברה עצמאית, בבעלות דיסקונט ושופרסל, שיחזיקו בחברה המשותפת 50.1% ו-49.9%  בהתאמה. שתי החברות בונות על ניצול מאגר הלקוחות הקיים של כ-2 מיליון חברי מועדון שופרסל, מהם 640 אלף מחזיקי כרטיס האשראי של הרשת, וכ-1.5 מיליון משתמשים של פייבוקס, ומעבר לכך בכוונתם לפנות ללקוחות כל הבנקים.

בגזרת הארנק הדיגיטלי, הרעיון הוא שהמשתמשים יזינו את כרטיס המועדון של שופרסל לאפליקציה, ויצברו זיכויים כספיים ככל שירכשו בשופרסל וב-Be, וכן יוכלו לממש ברשתות תווים דיגיטליים של "תו הזהב". את הכרטיסים החוץ בנקאיים תנפיק ותתפעל כאל.

המשקל העיקרי של המהלך הוא למעשה בפנייה לתחום המוצרים הבנקאיים. לפי שופרסל ודיסקונט הפלטפורמה תציע את כל המוצרים הפיננסיים שמוכרים לציבור: הלוואות, משכנתאות, פתיחת חשבון עו"ש, מסחר בני"ע ועוד. הצדדים מעריכים שבהמשך הדרך גם שירותי ייעוץ פיננסי יסופקו דרכה. "מדובר במוצרים פיננסים בייצור עצמאי וגם כאלה של חברות הפינטק והבנקים", הסביר אבי צימרמן, מנהל תחום הפיננסים בשופרסל. "הדבר הגדול הוא שכולם מוזמנים לשים את המוצרים שלהם אצלנו".

כדאי לחכות ולגלות עד כמה יאמץ הציבור חלק מהמוצרים שיציע המיזם, כמו פתיחת חשבון עו"ש. כך למשל, בלאומי תלו תקוות גדולות בפפר בתור בנק דיגיטלי, אולם לא הצליחו לגרום ללקוחות להעביר את חשבון העו"ש שלהם לאפליקציה. מנגד ניתן לטעון כי חוויית השימוש בפפר לא הייתה מספקת דיה, או שפשוט המיזם הקדים את זמנו, וייתכן כי עכשיו בשלה העת למיזם שכזה ובשופרסל ובדיסקונט יוכלו לקטוף את הפירות.

עוד במהלך השיחה, אברכהן סיפר כי הבין ש"עולם הקמעונאות הישראלי מאד שונה מבעולם". "לא יעלה על הדעת שדברים בסיסיים כמו מותג פרטי ו-B2B לא יוכלו להתפתח בארץ בגלל כחם של הספקים וחולשתם של הקמעונאים", אמר. "ראינו שאפשר ליצור בעולם המזון סינרגיה גדולה הרבה יותר ממה שרואים בישראל כיום".

"אני חושב שמי שעקב אחרי הפעילות שלי מאז שנכנסתי לשופרסל הבין בשלב יחסית מוקדם שאני לא מתכוון לקפוא על השמרים, והיה לי ברור לי שצריך לשנות את כללי המשחק מקצה לקצה כדי לשמר את המובילות של שופרסל", אברכהן המשיך. "יצרנו מפגש עם האנשים בדיסקונט. אורי לוין (מנכ"ל הבנק – א.פ) אמר לי 'אני מבין מה אתה רוצה ולאן אתה חותר – יש לי הצעה אטרקטיבית בשבילך: במקום שניתן לכם שירותים בואו נייצר משהו ביחד'. זה היה החלום הרטוב שלהם ושלי".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הקמת המיזם עדיין כפופה לאישור של בנק ישראל ורשות התחרות, ואברכהן מצדו משוכנע שהרגולטור "יחבק" את המהלך, כפי שניסח זאת. בהקשר זה התייחס לפרסומים סביב כניסתה של שופרסל לתחום מתן ההלוואות בסניפיה: "איזה מהומות עשו אז הבנקים! בתקשורת דיווחו שעוצרים את המהלך שלנו. בסוף, בשקט בשקט קיבלנו את האישור לכך בצורה סדורה והיום אנחנו מעניקים הלוואות. אני בטוח שגם עכשיו הרגולטור יושיט לנו יד".

כדאי לקחת את הדברים עם קורטוב של מלח, אחד התנאים לכניסת שופרסל לתחום ההלוואות היה קבלת אישור סופי מהלקוח לנטילת ההלוואה שלא ברצפת המכירה. כלומר, לא ניתן לסגור עסקה כבר במתחם הייעוץ בסניף, וללקוח יש זמן להשוות להצעות מתחרות, וגם להתחרט.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    התגלמות הקפיטליזם החזירי. (ל"ת)
    אנגלס 20/01/2021 23:06
    הגב לתגובה זו
  • רוני 20/01/2021 23:18
    הגב לתגובה זו
    האיש לא רואה ממטר את הלקוחות המממנים אותו... חסר רסן מחירים בעליה מתמדת, בה בשעה שהמשק בקריסה כלכלית ולאנשים אין כסף להאכיל ילדם...
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).