איציק אברכהן שופרסל
צילום: סיון פרג'

למה המנייה של שופרסל קופצת ב-6%? המנכ"ל אברכהן סיפק למשקיעים הצצה

"הרגולטור יחבק אותנו" אמר מנכ"ל שופרסל למשקיעים בקשר ל'פיי-בוקס המתחדשת'; אלא שהשאלה האמיתית היא האם החברה לא תבליט את המוצרים הפיננסים שלה על פני המתחרות
איתי פת-יה | (2)

"עולם הבנקאות הוא מסורתי, כבד וישן. באו הסינים ובן רגע הוכיחו לכל העולם שאפשר אחרת, ואחריהם חברות הטכנולוגיה הגדולות", אומר מנכ"ל שופרסל 1.16% איציק אברכהן בשיחת משקיעים, שעות ספורות לאחר שהודיעה קמעונאית המזון על כך שתקים עם דיסקונט -0.42%  חברת פיננסים עצמאית שתבוסס על פיי-בוקס ותציע שירותי ארנק דיגיטלי ומוצרים בנקאיים, מהלך שעשוי להתגלות כמהפכני בשוק התשלומים והאשראי המקומי.

במסגרת שיתוף הפעולה, פיי-בוקס תהפוך לחברה עצמאית, בבעלות דיסקונט ושופרסל, שיחזיקו בחברה המשותפת 50.1% ו-49.9%  בהתאמה. שתי החברות בונות על ניצול מאגר הלקוחות הקיים של כ-2 מיליון חברי מועדון שופרסל, מהם 640 אלף מחזיקי כרטיס האשראי של הרשת, וכ-1.5 מיליון משתמשים של פייבוקס, ומעבר לכך בכוונתם לפנות ללקוחות כל הבנקים.

בגזרת הארנק הדיגיטלי, הרעיון הוא שהמשתמשים יזינו את כרטיס המועדון של שופרסל לאפליקציה, ויצברו זיכויים כספיים ככל שירכשו בשופרסל וב-Be, וכן יוכלו לממש ברשתות תווים דיגיטליים של "תו הזהב". את הכרטיסים החוץ בנקאיים תנפיק ותתפעל כאל.

המשקל העיקרי של המהלך הוא למעשה בפנייה לתחום המוצרים הבנקאיים. לפי שופרסל ודיסקונט הפלטפורמה תציע את כל המוצרים הפיננסיים שמוכרים לציבור: הלוואות, משכנתאות, פתיחת חשבון עו"ש, מסחר בני"ע ועוד. הצדדים מעריכים שבהמשך הדרך גם שירותי ייעוץ פיננסי יסופקו דרכה. "מדובר במוצרים פיננסים בייצור עצמאי וגם כאלה של חברות הפינטק והבנקים", הסביר אבי צימרמן, מנהל תחום הפיננסים בשופרסל. "הדבר הגדול הוא שכולם מוזמנים לשים את המוצרים שלהם אצלנו".

כדאי לחכות ולגלות עד כמה יאמץ הציבור חלק מהמוצרים שיציע המיזם, כמו פתיחת חשבון עו"ש. כך למשל, בלאומי תלו תקוות גדולות בפפר בתור בנק דיגיטלי, אולם לא הצליחו לגרום ללקוחות להעביר את חשבון העו"ש שלהם לאפליקציה. מנגד ניתן לטעון כי חוויית השימוש בפפר לא הייתה מספקת דיה, או שפשוט המיזם הקדים את זמנו, וייתכן כי עכשיו בשלה העת למיזם שכזה ובשופרסל ובדיסקונט יוכלו לקטוף את הפירות.

עוד במהלך השיחה, אברכהן סיפר כי הבין ש"עולם הקמעונאות הישראלי מאד שונה מבעולם". "לא יעלה על הדעת שדברים בסיסיים כמו מותג פרטי ו-B2B לא יוכלו להתפתח בארץ בגלל כחם של הספקים וחולשתם של הקמעונאים", אמר. "ראינו שאפשר ליצור בעולם המזון סינרגיה גדולה הרבה יותר ממה שרואים בישראל כיום".

"אני חושב שמי שעקב אחרי הפעילות שלי מאז שנכנסתי לשופרסל הבין בשלב יחסית מוקדם שאני לא מתכוון לקפוא על השמרים, והיה לי ברור לי שצריך לשנות את כללי המשחק מקצה לקצה כדי לשמר את המובילות של שופרסל", אברכהן המשיך. "יצרנו מפגש עם האנשים בדיסקונט. אורי לוין (מנכ"ל הבנק – א.פ) אמר לי 'אני מבין מה אתה רוצה ולאן אתה חותר – יש לי הצעה אטרקטיבית בשבילך: במקום שניתן לכם שירותים בואו נייצר משהו ביחד'. זה היה החלום הרטוב שלהם ושלי".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הקמת המיזם עדיין כפופה לאישור של בנק ישראל ורשות התחרות, ואברכהן מצדו משוכנע שהרגולטור "יחבק" את המהלך, כפי שניסח זאת. בהקשר זה התייחס לפרסומים סביב כניסתה של שופרסל לתחום מתן ההלוואות בסניפיה: "איזה מהומות עשו אז הבנקים! בתקשורת דיווחו שעוצרים את המהלך שלנו. בסוף, בשקט בשקט קיבלנו את האישור לכך בצורה סדורה והיום אנחנו מעניקים הלוואות. אני בטוח שגם עכשיו הרגולטור יושיט לנו יד".

כדאי לקחת את הדברים עם קורטוב של מלח, אחד התנאים לכניסת שופרסל לתחום ההלוואות היה קבלת אישור סופי מהלקוח לנטילת ההלוואה שלא ברצפת המכירה. כלומר, לא ניתן לסגור עסקה כבר במתחם הייעוץ בסניף, וללקוח יש זמן להשוות להצעות מתחרות, וגם להתחרט.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    התגלמות הקפיטליזם החזירי. (ל"ת)
    אנגלס 20/01/2021 23:06
    הגב לתגובה זו
  • רוני 20/01/2021 23:18
    הגב לתגובה זו
    האיש לא רואה ממטר את הלקוחות המממנים אותו... חסר רסן מחירים בעליה מתמדת, בה בשעה שהמשק בקריסה כלכלית ולאנשים אין כסף להאכיל ילדם...
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 0.41%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”