איתי בן זאב בורסה
צילום: קובי קנטור

המשקיעים בבורסה אופטימיים: השווי זינק ל-1.1 מיליארד שקל

מניית הבורסה זינקה ב-50% מאז ההנפקה לפני כחודש; הדוחות ברבעון השני אמנם מציגים שיפור, אבל השוק סבור שזו רק ההתחלה 
ערן סוקול | (3)

איזו הצלחה. מניית הבורסה זינקה ב-50% מאז ההנפקה לפני כחודש לשווי של 1.1 מיליארד שקל. מדובר בשווי כפול מעסקת המכירה של מניות הבורסה לפני כשנה לגופים הזרים. 

הזינוק במניית הבורסה, המנוהלת על ידי איתי בן זאב, מיוחס להערכות המשקיעים כי התוצאות בהמשך ישתפרו. יש בסיס להערכה זו (הרחבה כאן), אבל ייקח זמן, ובינתיים הדוחות של הרבעון השני אמנם מראים שיפור, אבל לא מצדיקים את השווי הנוכחי. 

 

הרווח הנקי המתואם ברבעון הסתכם ב-5.5 מיליון שקלים, לעומת רווח מתואם של 3.8 מיליון שקלים ברבעון המקביל ב-2018.

ההכנסות ברבעון השני לשנת 2019 הסתכמו בכ-63 מיליון שקל, לעומת 61 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 3%. עיקר הגידול נובע מהכנסות דמי רישום ואגרות שנתיות, הכנסות משירותי סליקה והכנסות אחרות. הגידול בהכנסות קוזז בירידה שנרשמה בהכנסות ממסחר וסליקה והפצת מידע.

בסיכום המחצית הראשונה של 2019 ההכנסות נותרו כמעט ללא שינוי (גידול קטן במחצית שנה זו) לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

הוצאות הבורסה עמדו על כ-58 מיליון שקלים ברבעון בנטרול השפעת הוצאות בגין תשלום מבוסס מניות (הענקת אופציות להנהלה) לעומת היקף הוצאות של 55.7 מיליון שקלים בנטרול השפעת ביטול ירידת ערך בתקופה המקבילה אשתקד, זאת בנטרול ביטול הפרשה לירידת ערך שנרשמה בעבר בגין בניין הבורסה. במחצית הראשונה של שנת 2019 הסתכמו ההוצאות לסך של כ- 119.7 מיליון שקלים בנטרול השפעת תשלום מבוסס מניות לעומת הוצאות של 111.1 מיליון שקלים בנטרול ביטול הפרשה לירידת ערך שנרשמה בעבר בגין בניין הבורסה. עיקר הגידול בהוצאות נובע מגידול בהוצאות הפחת.

הרווח הנקי המתואם הסתכם לכ- 5.5 מיליון שקלים ברבעון השני של 2019, לעומת רווח מתואם של 3.8 מיליון שקלים ברבעון המקביל של שנת 2018. עיקר הגידול נובע מהכנסות מימון שנבעו מתשואה על הנכסים הפיננסיים. 

הרווח הנקי המתואם במחצית הראשונה של שנת 2019 הסתכם לסך של כ- 11 מיליון שקל לעומת הרווח הנקי המתואם בתקופה המקבילה אשתקד שהסתכם לסך של 11.9 מיליון שקל. הקיטון ברווח נובע בעיקר מגידול בהוצאות הפחת. 

ה-EBITDA המתואם הסתכם ברבעון לסך של 16.6 מיליון שקל לעומת 12.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החל משנה זו, בעקבות יישום 16 IFRS הוצאות בגין חוזי חכירה נכללות כחלק מהוצאות הפחת, השפעתן ברבעון עמדה על כ- 2.1 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ה-EBITDA המתואם במחצית הראשונה של 2019 הסתכם ב-30.8 מיליון שקל לעומת 31.2 מיליון בתקופה המקבילה אשתקד. השפעת יישום 16 IFRS הוצאות בגין חוזי חכירה כאמור עמדה על  כ- 4.2 מיליון שקלים בחציון.

הרווח המתואם מחריג שני סעיפים. הסעיף הראשון - ברבעון השני 2019,  נטרול השפעת הוצאות בגין תשלום מבוסס מניות בסך של כ- 3 מיליון שקלים.

הסעיף השני, ברבעון השני של 2018 - נטרול הכנסות בגין ההפרשה לירידת ערך שנרשמה בעבר בגין בניין הבורסה בסך 85 מיליון שקלים ברוטו או 65.5 מיליון שקלים נטו ממס. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לרון 26/08/2019 22:11
    הגב לתגובה זו
    רק בגלל הריבית,כל השאר "רעשים" כולל הניתוחים המלומדים בלי מרכאות,לכסף אין פשוט לאן ללכת רק למניות ,אג"ח? הסיכון באג"ח גבוה פי כמה !
  • 1.
    רונן 26/08/2019 20:04
    הגב לתגובה זו
    וישארו ככה עוד שנים. קנו לונגיים על דאקס נסדק אסנאנדאס אנד פיי ותרוויחו.
  • לרון 26/08/2019 22:06
    הגב לתגובה זו
    "מה חשבתי לעצמי הכל עולה תמיד ולעד"?
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.