יו"ר קבוצת מנורה מבטחים ערן גריפל
צילום: פביאן קולדרוף

תוצאות טובות למנורה מבטחים; התשואה על ההון - 14%

הכנסות החברה עלו בכ-28% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ל-3 מיליארד שקל, הרווח הנקי זינק בכ-280% והסתכם ב-213.6 מיליון שקל
נועם בראל | (2)

חברת מנורה מב החז -1.83% פרסמה את תוצאותיה לרבעון השני של השנה והציגה עליה מרשימה הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה, כאשר הכנסותיה עלו בכ-28% והרווח הנקי זינק בכ-280% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד.

הכנסותיה של החברה ברבעון השני עלו לכ-3 מיליארד שקל, וזאת בהשוואה לכ-2.39 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר הפרמיות שהורווחו ברוטו הסתכמו בכ-1.87 מיליארד שקל לעומת 1.85 ברבעון המקביל ב-2018.

בשורה התחתונה, החברה מסכמת את הרבעון עם רווח נקי של 213.6 מיליון שקל, וזאת בהשוואה לכ-76.3 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2018.

אייל דבי, מנהל מחקר מניות בלאומי שוקי הון, התייחס לתוצאות מנורה-מבטחים: "כשמסתכלים על השורה העליונה, כלומר על הפרמיות הנגבות, קשה לזהות צמיחה חדה – לא ביחס לרבעון הקודם ולא ביחס למקביל מהשנה שעברה (הפרמיות במגזר החיסכון ארוך הטווח היו יציבות, כאשר הגידול במגזר הבריאות חיפה על הירידה בביטוח הכללי).

"עם זאת, בכל מה שנוגע לרווחיות השורה התחתונה, התוצאה שדווחה בולטת ומפתיעה לטובה. אין חולק, הרווח הכולל שדווח מוטה כלפי מעלה בצורה חזקה, אבל גם לאחר נטרול מרכיבי ההטיה - ממעוף הציפור ובצורה מהירה – תשואת ההון המתקבלת עדיין נותרת גבוהה".

"האריתמטיקה פשוטה, שכן הרווח הכולל שדווח הסתכם ברבעון השני לכדי 239 מיליוני שקלים, כאשר הוא הכיל בתוכו הקטנה משמעותית של העתודות – בסך מצטבר של 150 מיליוני שקלים (הפחתה של 216 מיליוני שקלים בגין וועדת קמיניץ, לצד גידול של 66 מיליוני שקלים בגין עדכון לוחות התמותה וירידת התשואות בתקופה). אם כך, ההשפעה נטו על הרווח הכולל המדווח, בניכוי מגן המס, מסתכמת לכדי סך של 100 מיליוני שקלים. במונחי תשואת הון, הרי שזו הייתה יורדת מרמה מדווחת של 24% לשנה לכדי 14% "בלבד" – שזו תשואה גבוהה בכל קנה מידה".

"גם תשואת ההון המתוקנת אינה מייצגת, שהרי איכות הביצועים של שוק ההון בתקופה הייתה גם היא חריגה. העניין הוא, שגם אם נצא מהרווח הנקי ולא הכולל, כלומר ננטרל חלק משמעותי מעליית ערך הנכסים הפיננסיים, תשואת ההון שתתקבל – בנטרול הפחתת העתודות החריגה – תעמוד על סדר גודל של 12% לשנה. ניתן להתווכח אם זו רמה מצוינת או טובה, אבל מה שבטוח שהיא אינה תואמת את מכפיל ההון בו נסחרת המניה".

"אין חולק, התשואות הגבוהות בשווקים השפיעו גם על רווחי ההשקעה וגם על דמי הניהול שנגבו בתקופה, אבל צריך לזכור שהחלק הארי בהכנסות מהשקעות נזקף כנגד גידול בעתודות, ולגבי דמי הניהול הגבוהים, הרי שגם אם ננרמל אותם לרמה ממוצעת וסבירה, גם אז תשואת ההון תיוותר דו-ספרתית. איך שלא תסובבו את זה, זו תוצאה איכותית".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"ועוד נקודה חשובה, שרלוונטית במיוחד לרבעון הבא; מנורה מבטחים דפנסיבית ביחס לתעשייה (עד כמה שחברת ביטוח יכולה להיקרא "דפנסיבית"), כך שירידת התשואה ברבעון השני השפיעה עליה בצורה יחסית מועטה, מה שיבוא לידי ביטוי ביתר שאת ברבעון הבא - שהרי ביחס לרבעון השני, ירידת התשואות רק הוחרפה. מה לגבי צד ההוצאות? כדרכה של החברה, הן היו מרוסנות – הן הוצאות השיווק והעמלות, הן ההנהלה והכלליות והן האחרות (שבהן נרשמה אפילו ירידה)".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חברה מספר 1 (ל"ת)
    דוד 26/08/2019 20:17
    הגב לתגובה זו
  • לעובדים בטח לא יצא מזה כלום... (ל"ת)
    מבין 27/08/2019 18:57
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.