האשם למשבר הבא כבר נמצא: דונלד טרמאפ

כאשר פופוליזם והרצון להראות לכולם ש"הוא הנשיא המוצלח" משתלטים על קו המחשבה: טראמפ מבצע כעת ניסוי כלכלי הרסני במיוחד
עמית טל | (10)
בעיית החוב הלאומי של ארה"ב איננו בעיה חדשה, מאז שנות ה-80 נשמעו עשרות תחזיות שהזהירו מפני הזינוק החד ברמות החוב של הפרטים השונים בכלכלה האמריקנית. ב-2008 בועת החובות של משקי הבית התפוצצה בעוצמה רבה והביאה את ארה"ב למשבר הכלכלי הגדול ביותר מאז שנות ה-30. בעשור האחרון הצליחו הבנקים במהלכי מרשימים במיוחד לייצב את הספינה: מצד אחד להזרים המון כסף למערכת, ומצד שני להימנע מאינפלציה גבוה מידי שתגרום לחובות שוב להיות במרכז העניין. איך הם עשו זאת? שמרו על כך שהשוק לא יתחמם מידי, אך גם לא קר במיוחד. כל זה הצליח עד שהנשיא טראמפ עלה לשלטון. לאחר שעלה לשלטון תחת הסיסמא הפופוליסטית "להחזיר את אמריקה לגדולתה", טראמפ מביא בצעדיו מאז נבחר לבית הלבן למשבר כלכלי חריף הרבה יותר מ-2008. טראמפ פרסם שלשום את הצעת התקציב לשנה הקרובה, והוא צפוי לגדול משמעותית, למרות שנתוני המאקרו מצביעים על כך שהכלכלה האמריקנית נמצאת ברמת שיא. התקציב יסתכם ב-4.4 טריליון דולר, מתוכו קרוב לטריליון דולר גירעון, כאשר התחזית מראה שהחל מ-2019 הגרעון צפוי לעמוד על מעל טריליון דולר בכל שנה. ובמילים פשוטות: החוב הלאומי של ארה"ב צפוי לגדול  בטריליון דולר בכל שנה בתקופה של פריחה כלכלית, מה יקרה חס ושלום אם ארה"ב תכנס למיתון (דבר שצפוי שיקרה מבחינה מחזורית)? הצעת התקציב כללה תחזית צמיחה אופטימית במיוחד שספק אם תוכל להתממש. הבית הלבן צופה כי התמ"ג של ארה"ב יצמח השנה ב-3.1%, בשנה הבאה ב-3.2% וב-2020 ב-3.1%. התחזית גבוהה משמעותית מתחזיות הצמיחה של הבנק הפדרלי, שצופות צמיחה של 2.5% השנה, 2.1% ב-2019 ו-2% ב-2020. שאלה עוד יותר מעניינת היא מי יממן את שאיפותיו של הנשיא? בשוק בו המניות מטפסות כמו בשנה האחרונה, אף אחד לא רוצה לפספס את החגיגה ולכן כסף יוצא משוקי האג"ח אל המניות, דבר שגורם לקפיצה של הריבית. העלאת התשואות יוצרת גרעון גדול יותר בתקציב הממשל, ומתחילה מעגל קסמים של ריבית עולה שמזינה את עצמה (לכתבה המלאה). מה גם שהרחבה בזמן יוצרת אינפלציה (כפי שראינו בנתון הערב), שדוחפת את הריביות למעלה. וזו בדיוק הסיבה שמבצעים הרחבות כאשר מצב הכלכלה רע, ומצמצמים כאשר המצב משתפר. מנטל את הפד' ושאר הבנקים המרכזיים בשבועיים האחרונים  רבים טענו כי הפד' עשוי להאט את קצב העלאות הריבית/וצמצום המאזן לנוכח התנודתיות בשווקים. הסתכלות על התשואות בשוקי האג"ח האמריקני מראה מצב מעניין: הפד' לא רק שלא יכול לעצור את הצמצום המוניטרי, הוא צריך להאיץ את קצב העלאות, על מנת לקרר את  התשואות מהר. מי שבונה שהפד' יציל את המשקיעים גם הפעם עלול לחוות אכזבה: גל הירידות הנוכחי הגיע במקביל להתחלת תוכנית צמצום המאזן של הפד'. רק לפני כשבועיים ראינו בפעם הראשונה ירידה חדה במאזן, כפי שפורט בכתבה הזו. הפד' לא יכול לסגת עכשיו מצעדיו, גם בגלל שצעד כזה יוביל לחוסר אמון בפד' (שנעלם בכל מקרה בשנים האחרונות), וגם בגלל שהריביות ימשיכו לטפס בתרחיש זה, ובעולם שכולם שקועים בחובות זהו מצב בעייתי. הגל הבא של צמצום המאזן של הפד' צפוי לקראת ה-25 לחודש, כאשר הפידונות של האג"ח מרוכזים בעיקר בימים האחרונים של כל חודש (נציין כי שבוע שעבר מאזן הפד' חזר לעלות והוא ככל הנראה צפוי לעלות גם השבוע בגלל האופן שתוכנית צמצום המאזן עובדת). נציין כי הפדיונות הקרובים צפויים להיות קטנים מהפדיונות שחווה השוק לפני כשבועיים. לקראת סוף מרץ מאזן הפד' צפוי לקטון משמעותית. ולסיכום, כפי שכתבתי בעבר, נראה כי פיצוץ בועת האשראי התחיל. שוקי האג"ח כפי שהגדיר השבוע ריי דליו, עברו את נקודת "האל חזור". זה כמובן לא אומר ירידות חדות בקו ישר. בעולם בו מדינה אוסרת על מכירות וקובעת למנהלי השקעות מה לקנות (כמו אמש), המדדים יכולים לתקן, אך השבר בשוק האג"ח מאותת לנו ש-2018 הולכת להיות שנה מרתקת במיוחד. בשנה האחרונה הנשיא דאג לקחת אחריות ביצועי שוקי המניות, כאשר צייץ בכל שבירת שיא חדש במדדים. הוא האיש שיצטרך לקחת אחריות גם על המשבר שהביא לארה"ב.  

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    ישראל 15/02/2018 12:59
    הגב לתגובה זו
    לא היה לך את הידע שלו אתה סתם שורטיסט לוזר טור בעיתון מקומי לא הייתי נותן לך לרשום עמית תסיק מסקנות
  • 8.
    איזה אחריות טרמפ נעל בית (ל"ת)
    יוני 15/02/2018 10:36
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    הכותב הוא דמוקרט בכיין. (ל"ת)
    אא 15/02/2018 07:11
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    נו באמת! (ל"ת)
    sda 15/02/2018 03:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    טראמפ: חחחחחחחחחחחחח.... (ל"ת)
    ישראל 14/02/2018 23:40
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אייל 14/02/2018 23:20
    הגב לתגובה זו
    היה להם שבוע וחצי מי שנשאר בשיא הפאניקה לא בורח עכשיו אלו שברחו יכולים להתחיל ליילל כמה המצב חמור וריביות ופימפופים לא יעזור להם השוק יעוף חזרה לשיא
  • 3.
    אין לך מושג בשוק ההון (ל"ת)
    מיקי 14/02/2018 21:47
    הגב לתגובה זו
  • שומר נפשו 14/02/2018 22:46
    הגב לתגובה זו
    השוק לא מתמחר ירידות של מעל עשרה אחוז וזה אופטימי מדי.
  • 2.
    הגדלת 14/02/2018 20:29
    הגב לתגובה זו
    ממומן מהדפסת כסף כאשר המשק חם וודאות לאינפלציה גבוה
  • 1.
    הגדלת 14/02/2018 20:27
    הגב לתגובה זו
    גרעון זה יותר תקציב יותר כסף לפד יצמצם משמעותית לסקטור הפרטי עיסקי משהו על חשבון האחר משמעות העלאת ריביות במידה והגרעון יממומן עי כיוס כספים זה אומר עליית תשואות אכח הן אוצרי הן קונצרני השוק יצטרך לספוג ירידות נוספות בהמשך בשנים הבאות
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.