פרות חולבות: פורבס חושף מי הקיבוצים העשירים בישראל - צפו ברשימה
התנועה הקיבוצית עברה שינוי דרמטי מקומוניזם להפרטה כמעט מלאה. חלק מהקיבוצים נקלעו לקשיים כלכלים קשים וחלק רשמו סיפורי הצלחה עם תעשיה מפוארת. מגזין פורבס ישראל חושף דירוג מיוחד של הקיבוצים העשירים בישראל.
מרבית המפעלים הגדולים והמצליחים של התעשייה הקיבוצית, כולל אלה המתבססים על טכנולוגיה מתקדמת, הם מפעלים ותיקים בני 30-50 שנים, שפילסו את דרכם לשוקי העולם. ההצלחה הביאה רווחה כלכלית שכמותה לא נראתה בהיסטוריה של התנועה הקיבוצים.
את פסגת הדירוג כובש הקיבוץ השיתופי שדות ים עם שווי של 3.4 מיליארד שקל, בזכות מפעל השיש "אבן קיסר" (caesarstone) שבו הוא מחזיק 51%. המניה נסחרת בנאסד"ק (סימול CSTE) במחיר של 54 דולר, המשקף לחברה שווי של 1.9 מיליארד דולר. שווי החברה זינק במאות אחזוים מאז ההנפקה אשתקד.
למקום השני בדירוג הקיבוצים העשירים של פורבס מגיע קיבוץ חצרים, ששווה 1.25 מיליארד שקלים, בזכות אחזקה של 33% במפעל נטפים, המייצר ומשווק טפטפות.
קיבוץ מעגן מיכאל הוא השלישי בדירוג עם שווי של 835 מיליון שקל, בזכות מפעל פלסאון תעשיות המיצר צינורות, מערכות השקיה וכנראה גם את הניאגרה אצלכם בבית.
- נציגות מכובדת: 6 חברות ישראליות בדירוג "Fintech 50" של פורבס
- למה מיליארדר קריפטו ובורסת המסחר הגדולה בעולם ישקיעו בפורבס?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דירוג הקיבוצים התעשייתיים משקף את מצבם של הקיבוצים שעיקר הכנסותיהם הוא בתעשייה. עם זאת, ישנם קיבוצים שנכסיהם שווים מאות מיליוני שקלים בזכות מיקום הנדל"ן שלהם (בין המובילים ניתן למנות את שפיים שבמרכז וגן שמואל שליד חדרה). קיבוצים אלה לא נכנסו לרשימה בשל המחלוקת אשר קיימת עם המדינה בנוגע לזכויותיהם על הקרקעות, מה שמקשה על אומדן ריאלי של נכסיהם.
הרשימה אינה כוללת גם את קיבוץ לוחמי הגטאות, שהקים את מפעל טבעול למזון מהצומח, וב 2010 מכר אותו לאסם עבור יותר ממיליארד שקל. כיוון שחלוקת הכסף לאחר האקזיט אינה שקופה, פורבס נמנענ מלצרף את הקיבוץ אל הדירוג, על אף השווי הגבוה בו נמכר המפעל.
שווים של הקיבוצים העשירים בישראל:
1. שדות ים: 3.4 מיליארד שקל
2. חצרים: 1.25 מיליארד שקל
3. מעגן מיכאל: 835 מיליון שקל
4.יטבתה: 700 מיליון שקל
5.יזרעאל: 480 מיליון שקל
6.רמת יחונן: 250 מיליון שקל
7.מעברות: 240 מיליון שקל
8.רביבים: 230 מיליון שקל
9.שמיר: 227 מיליון שקל
10.סאסא: 220 מיליון שקל
- 6.עירוני 26/02/2014 15:07הגב לתגובה זועלו והצליחו, ימותו הקנאים (שעוד מעט יגיבו כאן )
- 5.קיבוצניק הכי גאה!!! 26/02/2014 14:52הגב לתגובה זועבודה קשה! לא גילגול כסף בבורסה! לא מתיווך דירות? לא מטייקונים שגונבים כספי ציבור כדי למנף את עסקי האוויר הכושלים שלהם שהציבור כולו משלם! רק עבודה! רק עבודה!
- 4.מה עם בארי.......... (ל"ת)אנונימי 26/02/2014 14:52הגב לתגובה זו
- 3.אנונימי 26/02/2014 14:50הגב לתגובה זואלו שלא מונפקים בבורסה מהרשימה הנ"ל עם שווי של מיליארדים ,עושה שלא עשיתם שעורי בית היטב .ושיהיה להם רק בהצלחה היות וקיבוצים אלה מספקים עשרות אלפי מסרות עבודה.
- 2.שום גזר גדש ומתכת (ל"ת)קיבוץ דורת 26/02/2014 14:12הגב לתגובה זו
- 1.מה עם משמר העמק? (ל"ת)קיבוצניק 26/02/2014 13:54הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
