טור

4 גורמים שחובה לקחת בחשבון - בעולם ההשקעות של 2014

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות, עוסק בטענות של בעד ונגד העלאת גובה הריבית במשק
אורי גרינפלד | (4)
נושאים בכתבה ריבית

בשבועות האחרונים התגברו ההערכות בשווקים כי בנק ישראל צפוי לשנות כיוון ולהתחיל במגמה של העלאת הריבית במשק. הריבית במשק שנמצאת בשפל של 1%, היא בוודאי אינה ריבית של שיווי משקל. לכן יש לא מעט הסבורים שבנק ישראל יחפש את הטריגר הנכון כדי להתחיל ולטפס למעלה. שווה לבחון את הטענות האלה לאור המצב במשק, וודאי לאחר פרסום המדד האחרון של חודש ינואר, שירד בשיעור חד מהצפוי (0.6%).

בשנים האחרונות בנק ישראל מנסה לאזן באקרובטיות מרשימה בין לא פחות מ-4 גורמים שונים, לפעמים תוך כדי סתירה פנימית. ראשית, הבנק מנסה לשמור רמת מחירים שעולה בקצב סביר במשק (2% בממוצע לשנה בטווח הארוך). שנית, בבנק ערים לבעיית מחירי הדיור בפרט, שעלו, בין השאר, בהשפעת הריבית הנמוכה. בנוסף, על בנק ישראל לעודד את הצמיחה במשק ואת הפעילות הכלכלית וגורם אחרון, עליו לשמור בתוך כך על שע"ח סביר כדי שלא לפגוע יתר על המידה בייצוא. כדי לדכא אינפלציה בנקים מרכזיים מעלים ריבית וכדי לעודד צמיחה הם מורידים - דילמה לא פשוטה.

המצב הכלכלי בישראל

- סביבת האינפלציה : מדד המחירים לצרכן עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-1.4%, כאשר המדד ללא דיור עלה ב-1.1% בלבד, קרוב לטווח התחתון של יעד המחירים (3%-1%). גם בהסתכלות קדימה, תחזיות האנליסטים הן לאינפלציה נמוכה ממרכז יעד המחירים - 2% ב-12 החודשים הבאים. כלומר האינפלציה נמצאת בשליטה, והתפרצויות אינפלציוניות לא נראות באופק.

- הצמיחה במשק נמצאת ברמה חיובית, אבל נמוכה של כ-3%, בהנחה שהאוכלוסיה צומחת בקצב של קרוב ל-2% בשנה, הרי שאנחנו נמצאים בסביבת צמיחה של קצת יותר מ-1% לשנה, נמוך מהצמיחה בארה"ב שעדיין מלקקת את פצעי המשבר הגדול של 2008 - לא משהו להתגאות בו.

- סביבת הריביות בעולם - בארה"ב ובגוש האירו הריבית נמוכה מ-0.25%, בבריטניה הריבית היא 0.5% - כלומר אנחנו נמצאים בסביבת ריביות עולמית נמוכה מאוד. אילו המשקיעים יחשבו כי הריבית בישראל עומדת לעלות, הדבר צפוי להגדיל את הביקוש לשקל מול המטבעות הזרים (שהריבית עליהם נמוכה) ובכך נחזק את השקל ונפגע בייצוא - בנק ישראל אינו מעוניין בכך.

אם נסתכל על שוק הנדל"ן, הרי שהעלאת ריבית יכולה לתרום לירידת מחירים בענף זה, אך בשביל להביא לירידת מחירים רק באמצעות ריבית (ולא למשל באמצעות הגדלת ההיצע) יידרש מבנק ישראל להעלאת ריבית אגרסיבית וזה - אנחנו יודעים - עלול לחנוק לגמרי את המשק. כלומר בסביבת האינפלציה הנוכחית וברמת הצמיחה במשק, לא רק שאיננו רואים סיבה לבנק ישראל להעלות ריבית, אפשר אפילו להעריך שהצעה כזאת כלל לא תעלה לדיון בישיבה של הועדה המוניטרית במהלך 2014.

מה הלאה?

גם אם ייווצרו במפתיע לחצים אינפלציוניים למשל מכיוון הסחורות (מגזרים שקשה מאוד לצפות את ההתנהגות שלהם), צריך שאלו יהיו משמעותיים מאוד על מנת שבנק ישראל יעלה לשולחן הדיונים הצעה להעלאת ריבית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

וכל זאת למה? הרי אנחנו נמצאים עדיין וצפויים להמשיך להימצא בסביבת ריביות נמוכה בעולם. לכן, העלאת ריבית בישראל, כפי שאמרנו, היא בשורה טובה לספקולנטים, אבל רעה לייצואנים. ריבית גבוהה על השקל (לפחות יותר גבוהה ממה שיש על מטבעות אחרים בעולם) תחזק אותו ותפגע ביצוא - דבר שייפגע בצמיחה, בתעסוקה, ברמת החיים.

גם הטיעון לפיו, רמת הריבית בישראל נמוכה מידי ביחס למצב המשק, אף על פי שהוא כנראה נכון, אינו רלוונטי. הריבית הריאלית אמנם שלילית (0.5%-), דבר שלא מסתדר עם המשק הנמצא (לפי בנק ישראל) בתעסוקה מלאה. אבל את הטיעון הזה השמיעו גם כאשר הריבית במשק הייתה 2%. בסופו של דבר, המדיניות של בנק ישראל תושפע יותר מסביבת הריביות בעולם ושוק המט"ח, מאשר מהסביבה הכלכלית המקומית.

בשורה התחתונה: אנחנו מאמינים שבנק ישראל יותיר את הריבית במשק על כנה. אגב, אם אנחנו טועים והריבית לא תישאר ברמה של 1%, הרי שישנה סבירות גבוהה יותר שהריבית דווקא תרד לרמה של 0.25% מאשר תעלה לרמה של 1.25%. עכשיו צריך להחליט איך משיגים תשואה בסביבת ריביות כה נמוכה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ערן 19/02/2014 11:31
    הגב לתגובה זו
    במצב של ריביות גלובליות כ"כ נמוכות, שאין כל צפי שיתחילו לעלות לפני 2015, כשהאינפלציה כ"כ נמוכה, והמשק סובל אנושות מהייסוף החד בשקל שנמשך משנה לשנה, לצד צפי להקטנת הביקושים למט"ח עקב מאגרי הגז שנתגלו (ואף הזרמת מט"ח נוספת למשק בהמשך עקב ייצוא), לא סביר בעליל שתהיה העלאת ריבית. בהנחה שבנק ישראל לא נהיו מתאבדים שיעים פתאום...
  • 3.
    אנונימי 18/02/2014 15:37
    הגב לתגובה זו
    אבל צריך פינצטה כדי לבחור את האג"ח הכדאיות כמו אנלייט אג"ח ב' שהונפקה לפני מספר ימים והתשואה שלה נטו כ 5% הקונ. הצמודות מדד בתשואה לא כדאית.
  • 2.
    מישהו אמר בועה?? (ל"ת)
    יאיר 18/02/2014 12:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בולשיט 18/02/2014 10:53
    הגב לתגובה זו
    אנחנו במשק גלובלי . ומי שלא מבין שיתעסק במכירת סברס בדוכן רחוב
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.