טור

4 גורמים שחובה לקחת בחשבון - בעולם ההשקעות של 2014

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת המאקרו בפסגות, עוסק בטענות של בעד ונגד העלאת גובה הריבית במשק
אורי גרינפלד | (4)
נושאים בכתבה ריבית

בשבועות האחרונים התגברו ההערכות בשווקים כי בנק ישראל צפוי לשנות כיוון ולהתחיל במגמה של העלאת הריבית במשק. הריבית במשק שנמצאת בשפל של 1%, היא בוודאי אינה ריבית של שיווי משקל. לכן יש לא מעט הסבורים שבנק ישראל יחפש את הטריגר הנכון כדי להתחיל ולטפס למעלה. שווה לבחון את הטענות האלה לאור המצב במשק, וודאי לאחר פרסום המדד האחרון של חודש ינואר, שירד בשיעור חד מהצפוי (0.6%).

בשנים האחרונות בנק ישראל מנסה לאזן באקרובטיות מרשימה בין לא פחות מ-4 גורמים שונים, לפעמים תוך כדי סתירה פנימית. ראשית, הבנק מנסה לשמור רמת מחירים שעולה בקצב סביר במשק (2% בממוצע לשנה בטווח הארוך). שנית, בבנק ערים לבעיית מחירי הדיור בפרט, שעלו, בין השאר, בהשפעת הריבית הנמוכה. בנוסף, על בנק ישראל לעודד את הצמיחה במשק ואת הפעילות הכלכלית וגורם אחרון, עליו לשמור בתוך כך על שע"ח סביר כדי שלא לפגוע יתר על המידה בייצוא. כדי לדכא אינפלציה בנקים מרכזיים מעלים ריבית וכדי לעודד צמיחה הם מורידים - דילמה לא פשוטה.

המצב הכלכלי בישראל

- סביבת האינפלציה : מדד המחירים לצרכן עלה ב-12 החודשים האחרונים ב-1.4%, כאשר המדד ללא דיור עלה ב-1.1% בלבד, קרוב לטווח התחתון של יעד המחירים (3%-1%). גם בהסתכלות קדימה, תחזיות האנליסטים הן לאינפלציה נמוכה ממרכז יעד המחירים - 2% ב-12 החודשים הבאים. כלומר האינפלציה נמצאת בשליטה, והתפרצויות אינפלציוניות לא נראות באופק.

- הצמיחה במשק נמצאת ברמה חיובית, אבל נמוכה של כ-3%, בהנחה שהאוכלוסיה צומחת בקצב של קרוב ל-2% בשנה, הרי שאנחנו נמצאים בסביבת צמיחה של קצת יותר מ-1% לשנה, נמוך מהצמיחה בארה"ב שעדיין מלקקת את פצעי המשבר הגדול של 2008 - לא משהו להתגאות בו.

- סביבת הריביות בעולם - בארה"ב ובגוש האירו הריבית נמוכה מ-0.25%, בבריטניה הריבית היא 0.5% - כלומר אנחנו נמצאים בסביבת ריביות עולמית נמוכה מאוד. אילו המשקיעים יחשבו כי הריבית בישראל עומדת לעלות, הדבר צפוי להגדיל את הביקוש לשקל מול המטבעות הזרים (שהריבית עליהם נמוכה) ובכך נחזק את השקל ונפגע בייצוא - בנק ישראל אינו מעוניין בכך.

אם נסתכל על שוק הנדל"ן, הרי שהעלאת ריבית יכולה לתרום לירידת מחירים בענף זה, אך בשביל להביא לירידת מחירים רק באמצעות ריבית (ולא למשל באמצעות הגדלת ההיצע) יידרש מבנק ישראל להעלאת ריבית אגרסיבית וזה - אנחנו יודעים - עלול לחנוק לגמרי את המשק. כלומר בסביבת האינפלציה הנוכחית וברמת הצמיחה במשק, לא רק שאיננו רואים סיבה לבנק ישראל להעלות ריבית, אפשר אפילו להעריך שהצעה כזאת כלל לא תעלה לדיון בישיבה של הועדה המוניטרית במהלך 2014.

מה הלאה?

גם אם ייווצרו במפתיע לחצים אינפלציוניים למשל מכיוון הסחורות (מגזרים שקשה מאוד לצפות את ההתנהגות שלהם), צריך שאלו יהיו משמעותיים מאוד על מנת שבנק ישראל יעלה לשולחן הדיונים הצעה להעלאת ריבית.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

וכל זאת למה? הרי אנחנו נמצאים עדיין וצפויים להמשיך להימצא בסביבת ריביות נמוכה בעולם. לכן, העלאת ריבית בישראל, כפי שאמרנו, היא בשורה טובה לספקולנטים, אבל רעה לייצואנים. ריבית גבוהה על השקל (לפחות יותר גבוהה ממה שיש על מטבעות אחרים בעולם) תחזק אותו ותפגע ביצוא - דבר שייפגע בצמיחה, בתעסוקה, ברמת החיים.

גם הטיעון לפיו, רמת הריבית בישראל נמוכה מידי ביחס למצב המשק, אף על פי שהוא כנראה נכון, אינו רלוונטי. הריבית הריאלית אמנם שלילית (0.5%-), דבר שלא מסתדר עם המשק הנמצא (לפי בנק ישראל) בתעסוקה מלאה. אבל את הטיעון הזה השמיעו גם כאשר הריבית במשק הייתה 2%. בסופו של דבר, המדיניות של בנק ישראל תושפע יותר מסביבת הריביות בעולם ושוק המט"ח, מאשר מהסביבה הכלכלית המקומית.

בשורה התחתונה: אנחנו מאמינים שבנק ישראל יותיר את הריבית במשק על כנה. אגב, אם אנחנו טועים והריבית לא תישאר ברמה של 1%, הרי שישנה סבירות גבוהה יותר שהריבית דווקא תרד לרמה של 0.25% מאשר תעלה לרמה של 1.25%. עכשיו צריך להחליט איך משיגים תשואה בסביבת ריביות כה נמוכה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    ערן 19/02/2014 11:31
    הגב לתגובה זו
    במצב של ריביות גלובליות כ"כ נמוכות, שאין כל צפי שיתחילו לעלות לפני 2015, כשהאינפלציה כ"כ נמוכה, והמשק סובל אנושות מהייסוף החד בשקל שנמשך משנה לשנה, לצד צפי להקטנת הביקושים למט"ח עקב מאגרי הגז שנתגלו (ואף הזרמת מט"ח נוספת למשק בהמשך עקב ייצוא), לא סביר בעליל שתהיה העלאת ריבית. בהנחה שבנק ישראל לא נהיו מתאבדים שיעים פתאום...
  • 3.
    אנונימי 18/02/2014 15:37
    הגב לתגובה זו
    אבל צריך פינצטה כדי לבחור את האג"ח הכדאיות כמו אנלייט אג"ח ב' שהונפקה לפני מספר ימים והתשואה שלה נטו כ 5% הקונ. הצמודות מדד בתשואה לא כדאית.
  • 2.
    מישהו אמר בועה?? (ל"ת)
    יאיר 18/02/2014 12:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בולשיט 18/02/2014 10:53
    הגב לתגובה זו
    אנחנו במשק גלובלי . ומי שלא מבין שיתעסק במכירת סברס בדוכן רחוב
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.


איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.