מחקר מ-2025 שנעשה על תושבי שכונות בישראל מראה כי תפיסת השכונה כחלשה או מוזנחת מעלה את הסיכון לבריאות ירודה ב-23%, גם לאחר התאמה למצב כלכלי אישי. כלומר, גם אדם עם הכנסה גבוהה שחי באזור נתפס כמוזנח יסבול מהשלכות בריאותיות - תופעה שהחוקרים מייחסים לסטרס, לתחושת חוסר שליטה ולפחות משאבים קהילתיים.

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

פערים אתניים ומגדריים - בישראל, הפער בתוחלת החיים בין יהודים לערבים עומד על 3-4 שנים, אך הפער הזה מוסבר כמעט במלואו על ידי גורמים סוציו-אקונומיים ולא על ידי הבדלים אתניים או גנטיים. מחקר של משרד הבריאות מ-2024 מצא שכאשר משווים ערבים ויהודים באותו אשכול סוציו-אקונומי, הפער בתוחלת החיים מצטמצם ל-0.8 שנים בלבד - פער שניתן להסבירו על ידי הבדלים תרבותיים בתזונה, בשיעורי עישון (גבוהים יותר בקרב גברים ערבים) ובנגישות לשירותי בריאות מונעים.

העובדה שערים ערביות רבות ממוקמות בפריפריה, עם אשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים, זיהום אוויר גבוה יותר, פחות שטחים ירוקים ונגישות מוגבלת לשירותי בריאות מתקדמים - היא הגורם המרכזי לפערים. מחקר מ-2025 מצביע על כך שהשקעה ממוקדת בתשתיות בריאות, חינוך ותכנון עירוני באוכלוסייה הערבית יכולה לצמצם את הפער בתוך 10-15 שנים.

• "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
• כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

מחקר מ-2025 שנעשה על תושבי שכונות בישראל מראה כי תפיסת השכונה כחלשה או מוזנחת מעלה את הסיכון לבריאות ירודה ב-23%, גם לאחר התאמה למצב כלכלי אישי. כלומר, גם אדם עם הכנסה גבוהה שחי באזור נתפס כמוזנח יסבול מהשלכות בריאותיות - תופעה שהחוקרים מייחסים לסטרס, לתחושת חוסר שליטה ולפחות משאבים קהילתיים.

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

פערים אתניים ומגדריים - בישראל, הפער בתוחלת החיים בין יהודים לערבים עומד על 3-4 שנים, אך הפער הזה מוסבר כמעט במלואו על ידי גורמים סוציו-אקונומיים ולא על ידי הבדלים אתניים או גנטיים. מחקר של משרד הבריאות מ-2024 מצא שכאשר משווים ערבים ויהודים באותו אשכול סוציו-אקונומי, הפער בתוחלת החיים מצטמצם ל-0.8 שנים בלבד - פער שניתן להסבירו על ידי הבדלים תרבותיים בתזונה, בשיעורי עישון (גבוהים יותר בקרב גברים ערבים) ובנגישות לשירותי בריאות מונעים.

העובדה שערים ערביות רבות ממוקמות בפריפריה, עם אשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים, זיהום אוויר גבוה יותר, פחות שטחים ירוקים ונגישות מוגבלת לשירותי בריאות מתקדמים - היא הגורם המרכזי לפערים. מחקר מ-2025 מצביע על כך שהשקעה ממוקדת בתשתיות בריאות, חינוך ותכנון עירוני באוכלוסייה הערבית יכולה לצמצם את הפער בתוך 10-15 שנים.

• "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
• כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.