אג"ח קונצרניות (איגרות חוב קונצרניות) מונפקות על ידי חברות עסקיות המבקשות לגייס הון מהציבור. במקום ללוות כספים מהבנקים או להנפיק מניות, החברה מנפיקה אגרות חוב ומתחייבת להחזיר למשקיעים את הקרן בתוספת ריבית
לאורך תקופה קצובה. כך הופכים המשקיעים ל"מלווים" של החברה, ולא לבעלי מניות בה.
בשונה מאג"ח ממשלתיות הנחשבות לבטוחות יחסית, אג"ח קונצרניות נושאות סיכון גבוה יותר - סיכון האשראי של החברה המנפיקה, האפשרות שלא תעמוד בהתחייבויותיה
("חדלות פירעון"). כפיצוי על הסיכון, הן מציעות בדרך כלל תשואה גבוהה יותר. ככל שהחברה נחשבת מסוכנת יותר, כך גדל פער התשואה (המרווח) שהיא נדרשת לשלם מעל האג"ח הממשלתיות.
כדי לסייע למשקיעים להעריך את הסיכון, מדורגות אג"ח קונצרניות רבות על ידי חברות דירוג
אשראי, המעניקות דירוג המשקף את איתנות המנפיק. אג"ח בדירוג גבוה ("דרגת השקעה") נתפסות כסולידיות יותר, בעוד אג"ח בדירוג נמוך ("אג"ח זבל" או High Yield) נושאות סיכון גבוה לצד פוטנציאל תשואה גבוה. תספורות והסדרי חוב, שבהם מוחזר למשקיעים רק חלק מהחוב, ממחישים את
הסיכון הגלום באפיק.
שוק האג"ח הקונצרניות מהווה מקור מימון מרכזי לחברות במשק ומרכיב חשוב בתיקי ההשקעות של הציבור, ובכללם קרנות הפנסיה, הגמל וההשתלמות, והוא נסחר בבורסה. המרווחים בשוק זה נחשבים לאינדיקטור לתיאבון הסיכון
של המשקיעים: הצרות מרווחים מעידה על אופטימיות, בעוד התרחבותם מלמדת על חשש גובר מפני הרעה כלכלית ומפני קשיים של חברות לעמוד בהתחייבויותיהן.
אג"ח של גוגל בתשואה של 7.2% נשמעת כמו הזדמנות, אבל לקנות אותה מישראל זה סיפור אחר. מסתבר שבארה"ב, בשוק החוב הגדול בעולם, המשקיע הקטן קונה מול סוחרים ומשלם יותר מאשר בבורסה בתל אביב.
תשואת האג"ח היפנית ל-10 שנים הגיעה לכ-2.93%, הגבוהה מאז 1996; השוק מתמחר סיכוי גבוה להעלאת ריבית כבר בספטמבר; הין החלש, מחירי האנרגיה והחוב הגבוה מגבירים את הלחץ - ועליית התשואות ביפן עשויה להשפיע גם על שוקי האג"ח בארה"ב ובאירופה
מנפיקת המטבע היציב הגדילה את ערימת הזהב ל-146 טונות בשווי כ-18.8 מיליארד דולר, ובמחצית הראשונה של 2026 רק פולין, אוזבקיסטן, סין וקזחסטן קנו יותר ממנה. במקביל היא יושבת על תיק אג"ח אמריקאי בגודל של בנק מרכזי קטן.
איך עובדת איגרת חוב, למה מחיר ותשואה זזים בכיוונים מנוגדים, מי מנפיק בישראל וכמה אפשר לקבל היום - המדריך המלא למתחילים, עם כ-4% באפיק הממשלתי הארוך, מק״מ סביב 3.3% ואינפלציה של 1.6%
מעלות ומידרוג מדרגות את שוק החוב מ-AAA ועד D, אבל הציון לבדו מגלה רק חצי מהסיפור. מה קורה בהסדר חוב, כמה שווה כל מדרגת דירוג בתשואה, ואילו שלושה דגלים אדומים כל משקיע פרטי מסוגל לזהות לבד
המרווח בין אג״ח קונצרניות לעקום הממשלתי נמצא בשפל היסטורי, וריבית בנק ישראל שבדרך למטה מכווצת אותו עוד. כך קוראים את מד תיאבון הסיכון של השוק, מה קרה לו במשברי 2008 ו-2020, ולמה תשואה גבוהה במיוחד היא קודם כל תמרור אזהרה
ריבית בנק ישראל ירדה ל-3.5% והשוק מתמחר עוד הורדות - זה הרקע להיכרות עם כל סוגי איגרות החוב בתל אביב: כמה נותן כל אפיק, ממה הוא מושפע, למי הוא מתאים ואיזו אינפלציה מסתתרת בפער שבין השקלי לצמוד
עקום התשואות המקומי משלם 3.2% על מק״מ לשנה וכמעט 4% על אג״ח ל-10 שנים, ובנק ישראל באמצע מחזור הורדות ריבית. מה זה בדיוק מח״מ, למה איגרת ארוכה יכולה לזוז כמו מניה, ואיך מתאימים את אורך התיק למועד שבו תצטרכו את הכסף
פרקליטות מחוז מזרח ניו יורק פתחה בחקירה פלילית בפני חבר מושבעים נגד סימד הולדינגס, ובמקביל נבחנים חשדות למרמה בכספי סיוע פדרליים מתקופת הקורונה. הפרשה, שכבר גררה חקירה של רשות ניירות ערך בישראל, מותירה את מחזיקי האג"ח מול תרחיש של תספורת גדולה
שש חברות ענק גייסו השנה חוב בהיקף חסר תקדים של 244 מיליארד דולר למימון תשתיות בינה מלאכותית; בעוד הביקושים לשרתים ושבבים ממשיכים לעלות, מנהלי הקרנות בשוק החוב כבר לא מעניקים צ'ק פתוח ומקפיצים את המרווחים בהנפקות
מה הגורמים המשפיעים על שערי אגרות חוב, מה זו תשואה אפקטיבית, מח"מ, מה קורה לאגרות החוב כאשר הריבית יורדת? על ההבדלים בין אג"ח ממשלתי לקונצרני, על ההבדל בין אג"ח צמוד לשקלי ועל הסיכונים והסיכויים בהשקעה באג"ח