תמ״א 38 - תוכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה - אושרה בשנת 2005 והפכה במשך כמעט שני עשורים למנוע המרכזי של ההתחדשות הבניינית בישראל. עקרון התוכנית פשוט: יזם מחזק על חשבונו בניין ישן שנבנה לפני 1980, ובתמורה מקבל זכויות בנייה לתוספת קומות
ודירות חדשות. לדיירים זה אומר דירה מחוזקת ומשודרגת - לרוב עם ממ״ד, מעלית ומרפסת - בלי להוציא שקל מהכיס, וליזם - קרקע זמינה במרכזי הערים. התוכנית נולדה מתוך ההכרה שישראל שוכנת על השבר הסורי-אפריקני, ושמאות אלפי דירות ותיקות אינן עומדות בתקן רעידות האדמה שנכנס
לתוקף בשנת 1980, ולכן הן מהוות סיכון ממשי בתרחיש רעידה חזקה.
התוכנית פעלה בשני מסלולים: תמ״א 38/1, שבו הבניין מחוזק והורחב תוך כדי מגורים, ותמ״א 38/2, שבו הבניין נהרס ונבנה מחדש. לאורך השנים נמתחה על התוכנית ביקורת - היא הצליחה בעיקר באזורי הביקוש שבהם
מחירי הדירות גבוהים, וכמעט לא חיזקה מבנים בפריפריה, שם הסיכון הסיסמי דווקא גבוה יותר. בסופו של דבר הוחלט על סיום התוכנית, והיא הוחלפה בהדרגה בחלופות חדשות - ובהן ״חלופת שקד״ ותוכניות מקומיות - שמעבירות
את מרכז הכובד לרשויות המקומיות.
גם אחרי פקיעתה, תמ״א 38 ממשיכה להעסיק את שוק הנדל״ן: אלפי פרויקטים שקיבלו היתרים עדיין בביצוע, ומחלוקות על זכויות, מיסוי והיטל השבחה מגיעות תדיר לוועדות ולבתי
המשפט. עבור בעלי דירות ישנות, הבנת המסלולים והזכויות היא צעד ראשון בכל עסקת התחדשות עירונית - תחום שממשיך לצמוח כפתרון מרכזי למצוקת הקרקע בישראל. ההיכרות עם ההיסטוריה של התוכנית חיונית גם להבנת החלופות
החדשות, שנבנו במידה רבה על לקחיה.
הוועדה המקומית אישרה תוכנית חדשה בשכונה והקפיצה את שווי הדירה שלכם? שיהיה בשעה טובה, אבל רגע לפני שאתם מתחילים לחגוג - המדינה רוצה חצי מהרווח. כל מה שצריך לדעת על המס היקר ביותר בענף הנדל"ן והדרכים החוקיות להתחמק או להפחית ממנו
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי ההחלטה נגד הריסת בניין בשכונת שמבור בעיר התקבלה ללא תשתית עובדתית מספקת ומבלי להתייחס לשינויי המרקם סביב. ההחלטה התקבלה גם בניגוד לחוות הדעת של הדרג המקצועי בעירייה
פרויקטים של התחדשות עירונית כמו תמ"א 38 ופינוי בינוי מבטיחים דירות חדשות ועליית ערך, אך כשהם נתקעים באמצע התהליך עולות שאלות כבדות משקל על פיצויים, ערבויות וזכויות כספיות. בין מימוש ערבויות, פיצוי כספי על עיכובים ונזקי ביניים, לבין ניסיון להציל את הבנייה
- הרוכשים מוצאים את עצמם בלב אזור אפור משפטי וכלכלי
פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית
המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"
היתרי תמ״א 38 לחיזוק שני בנייני רכבת בשכונת גילה אושרו, אך ועדת הערר קיבלה החלטה חריגה: עיכוב של חצי שנה בכניסת ההיתרים לתוקף, כדי לאפשר לתושבים וליזם לבחון מחדש אפשרות לפרויקט פינוי־בינוי במתחם. ההחלטה חושפת שנים של מאבקי דיירים, טענות על פגיעה בזכויות
קנייניות, שאלות תכנוניות ותמרון מתמשך בין תמ״א 38 לעולם ההתחדשות המתחמית
פסק דין חדש קובע כי ניתן לאשר ביצוע פרויקט חיזוק לפי תמ״א 38, גם כשדיירת מתנגדת להקמת חדרי שירות מתחת לדירתה ולטענתה הדבר יפגע קשות בשווי הנכס. המפקח על רישום המקרקעין ברק ליפשיץ דחה את טענותיה, וקבע כי לא הוכח כל נזק ממשי, והפרויקט ברחוב עולי הגרדום
בראשון לציון ייצא לפועל. עוד נקבע כי למפקח יש סמכות לאשר שינויים קנייניים, ובהם העתקת חניה והענקת זיקת הנאה לבניין סמוך
מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל
- ולכן אין עילה להטלת היטל
פסק הדין דן במקרה שבו שמונה מתוך תשעת בעלי הדירות בבניין בהרצליה חתמו על הסכם להריסה ובנייה מחדש, בעוד שדיירים באחת הדירות סירבו בטענה שהתמורה מקפחת ואינה משקפת את ערך דירתם. אף שגם לדבריהם דירתם תושבח בכ-400 אלף שקל, הם התעקשו כי מגיעה להם תמורה גבוהה
בהרבה. המפקח דחה את התנגדותם וקבע כי האינטרס הציבורי בחיזוק מבנים גובר על הרצון למקסום רווח אישי
בית משפט השלום בתל אביב קבע כי סירובו של דייר בבניין בתל אביב לחתום על מסמכי הליווי לצורך פרויקט הריסה ובנייה, אחרי שכבר התחייב לעשות זאת, היווה הפרה של התחייבות חוזית, וחייב אותו בפיצוי יומי של 3,000 שקל עבור כל יום של עיכוב - שהגיע לסכום כולל של 261
אלף שקל. השופטת הדגישה כי חתימתו על ההסכם מחייבת אותו, גם אם לטענתו הוא לא הבין על מה הוא חותם
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב קובע כי יזמית תמ"א 38 לא תוכל להתחמק מתשלום פיצוי מוסכם בסכום כולל של חצי מיליון שקל לבעלי דירות בבניין בעיר, לאחר עיכוב במסירת החניון למשך שבעה חודשים. היזמית ניסתה לטעון כי הסחבת מצד העירייה וחברת החשמל בתקופת
הקורונה היוו כוח עליון, אך בית המשפט קבע כי מדובר בעיכוב צפוי שנגרם באשמתה - ושבעלת החברה אף היתה מודעת לכך בזמן אמת