הדיבידנד הראשון בדרך? הוט חתמה על קו אשראי בהיקף של עד 3.4 מיליארד שקל

ההסכם נחתם מול בנק הפועלים ולאומי ובמסגרתו התחייבה שהונה העצמי ב-2011 יהיה גבוה מ-700 מיליון שקל. ההסכם שנחתם ייאפשר לחברת הכבלים לחלק דיבידנד ראשון בהיקף של 500 מיליון שקל בשנת 2011
תומר קורנפלד |

האם משקיעי הוט יכולים להתכונן לדיבידנד בהיקף של 500 מיליון שקל? חודשיים לאחר שחתמה על מזכר הבנות מול הבנקים - הודיעה חברת הכבלים כי חתמה על הסכם מימון חדש עם בנק הפועלים ובנק הלאומי בהיקף של 3.4עד מיליארד שקל.

בסמגרת ההסכם מקבלת הוט שלוש מסגרות אשראי - הראשונה בהיקף של 1.86 מיליארד שקל והשנייה בהיקף של 740 מיליון שקל (הכוללת בנוסף עמלת פירעון מוקדם). שתי המסגרות הינן לתקופה של שנתיים.

מסגרת האשראי השלישית הינה בהקף של 500 מיליון שקל ומיועדת בין היתר לביצוע עסקאות, הוצאות ערבויות בנקאיות לצד ג', ביצוע פאקטורינג על תשלומי ספקים ועוד. מסגרת אשראי זו מיועדת לתקופה של שבע שנים. בנוסף לאמור, סכום האשראי הכולל יכול לגדול ב-300 מיליון שקל נוספים בהתאם ליתר תנאי ההסכם.

עבור משקיעי הוט, ובהם גם בעל השליטה פטריק דרהי מדובר בבשורות חיוביות. הסכם האשראי שייכנס לתוקף בתוך מספר ימים יאפשר לחברה לחלק דיבידנד מיידי לבעלי המניות בשיעור של 500 מיליון שקל בשנת 2011.

במסגרת ההסכם הוט התחייבה לעמוד ביחסים פיננסיים מסוימים והיא תשעבד לבנקים כמעט את כל נכסיה הכוללים נכסי מקרקעין, חשבונות בנק, אחזקות בתאגידים ושעבוד צף על כלל הנכסים.

מסגרת ההסכם התחייבה הוט שהונה העצמי בשנת 2011 יהיה לפחות 700 מיליון שקל ובשנת 2012 יהיה גבוה מ-600 מיליון שקל. במידה והחברה לא תעמוד בהתחייבות, עשויים הבנקים להעמיד את ההלוואות שניתנו לפירעון מיידי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות