הדיבידנד הראשון בדרך? הוט חתמה על קו אשראי בהיקף של עד 3.4 מיליארד שקל

ההסכם נחתם מול בנק הפועלים ולאומי ובמסגרתו התחייבה שהונה העצמי ב-2011 יהיה גבוה מ-700 מיליון שקל. ההסכם שנחתם ייאפשר לחברת הכבלים לחלק דיבידנד ראשון בהיקף של 500 מיליון שקל בשנת 2011
תומר קורנפלד |

האם משקיעי הוט יכולים להתכונן לדיבידנד בהיקף של 500 מיליון שקל? חודשיים לאחר שחתמה על מזכר הבנות מול הבנקים - הודיעה חברת הכבלים כי חתמה על הסכם מימון חדש עם בנק הפועלים ובנק הלאומי בהיקף של 3.4עד מיליארד שקל.

בסמגרת ההסכם מקבלת הוט שלוש מסגרות אשראי - הראשונה בהיקף של 1.86 מיליארד שקל והשנייה בהיקף של 740 מיליון שקל (הכוללת בנוסף עמלת פירעון מוקדם). שתי המסגרות הינן לתקופה של שנתיים.

מסגרת האשראי השלישית הינה בהקף של 500 מיליון שקל ומיועדת בין היתר לביצוע עסקאות, הוצאות ערבויות בנקאיות לצד ג', ביצוע פאקטורינג על תשלומי ספקים ועוד. מסגרת אשראי זו מיועדת לתקופה של שבע שנים. בנוסף לאמור, סכום האשראי הכולל יכול לגדול ב-300 מיליון שקל נוספים בהתאם ליתר תנאי ההסכם.

עבור משקיעי הוט, ובהם גם בעל השליטה פטריק דרהי מדובר בבשורות חיוביות. הסכם האשראי שייכנס לתוקף בתוך מספר ימים יאפשר לחברה לחלק דיבידנד מיידי לבעלי המניות בשיעור של 500 מיליון שקל בשנת 2011.

במסגרת ההסכם הוט התחייבה לעמוד ביחסים פיננסיים מסוימים והיא תשעבד לבנקים כמעט את כל נכסיה הכוללים נכסי מקרקעין, חשבונות בנק, אחזקות בתאגידים ושעבוד צף על כלל הנכסים.

מסגרת ההסכם התחייבה הוט שהונה העצמי בשנת 2011 יהיה לפחות 700 מיליון שקל ובשנת 2012 יהיה גבוה מ-600 מיליון שקל. במידה והחברה לא תעמוד בהתחייבות, עשויים הבנקים להעמיד את ההלוואות שניתנו לפירעון מיידי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.