החמרה בקנסות על עברייני בנייה: "הרשויות המקומיות יוכלו לתבוע כעת ביתר קלות"

עבירות הבנייה בארץ הן תופעה ותיקה הנפוצה כמעט בכל בניין ברחבי הארץ- אם בסגירת מרפסת שלא כחוק ואם בהשתלטות על קרקע השייכת לבניין.

חוק התכנון והבניה וחוק העונשין מאפשרים לרשויות להטיל קנסות על עברייני בניה. גובה הקנס שנקבע בחוק הוא כפל שוויו של מבנה שבו נתבצעה העבירה. למרות זאת, עד כה נעשה שימוש מועט ביותר בהוראה זו בחוק בין היתר בשל היעדר כללי שמאות מוסכמים לחישוב גובה הקנס, כעת גיבש השמאי הממשלתי הראשי, אייל יצחקי, עקרונות לחישוב גובה הקנסות שיוטלו על עברייני בניה המבוססים על חוק התכנון והבניה. מטרתם של כללים אלה לתרום להגברת האכיפה של הרשויות המקומיות ולשיפור בהרתעה כנגד עברייני בניה.

סעיף 219 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965 וסעיף 63 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 מאפשרים לרשויות להטיל קנסות בגין רווחים שהפיקו כתוצאה מבניה בלתי חוקית. הקנס נקבע בהתאם לשומת מקרקעין, שנערכת במיוחד לצורך זה. גובה הקנס הוא "כפל שוויו של המבנה או של התוספת למבנה שהוקמו בלא היתר" או לחלופין על פי טובת ההנאה, שהושגה כתוצאה מביצוע העבירה.

בכללים שגיבש יצחקי נקבע, כי שווי הנכס לעניין חישוב הקנס יכלול את שלושת מרכיבי השווי של הנכס הבנוי: קרקע, בניה ורווח יזמי (עד כה בחלק מהרשויות נהגו להכליל רק חלק ממרכיבי העלות).

כן נקבע כי השומה תיערך לשווי השוק של הנכס בהתעלם מהעובדה כי בוצעה בו עבירה. כלומר, לא תחושב הפחתה בגין היות הנכס בנוי שלא כדין או בגין היותו בשימוש שאינו תואם לתכנית מאושרת, או בשל כך שלא שולמו בגין הבניה אגרות או תשלומי חובה אחרים לרשויות.

עוד נקבע, כי השומה שעליה יתבסס הקנס תכלול גם חלקים בנכס שאינם בנויים, אם הם משרתים את החלק הבלתי חוקי, כגון חצר, בריכה, שימוש בגג של מבנה וכיוצא באלה.

בנוסף הוגדרה תבנית צורנית אחידה לעריכת דו"ח שומה להטלת הקנס. הדו"ח כולל פרוט של המצב הפיזי של הנכס, המצב התכנוני, המצב המשפטי וכן הצגה אחידה של הערך הכספי שממנו יגזר הקנס.

יצחקי אמר בשיחה עם Bizportal כי "ההנחיות החדשות לא יחולו רטרואקטיבית, אולם כעת העיריות יוכלו לתבוע עברייני בניה ביתר קלות, לאחר שהחוק זכה להבהרות ולפישוט".