אז כמה קופצים יש על כל משרה פנויה בישראל? גידול כמעט בכל התחומים

בהיי-טק: על כל משרת סמנכ"ל פיתוח 57 מועמדים; בפיננסים: על כל משרת אנליסט 6.9 מועמדים; בשיווק ופרסום: על כל משרת מנהל מותג 48 מועמדים
משה בנימין |

אחד הדברים החשובים ביותר לכל מחפש עבודה בשוק הוא מספר המתמודדים הממוצע מולם הוא יצטרך להתחרות כדי לזכות במשרה הנחשקת. מחלקת המחקר של אתר השמת העובדים AllJobs מציגה את הנתונים משוק העבודה, בכל תחום, המלמדים כמה מתמודדים יש על כל משרה בישראל?

על-פי סקירת מחלקת המחקר של AllJobs כמות המועמדים על כל משרה במשק נמצא בעלייה מתמדת. במחקר בוצעה בדיקה לגבי משרות פופולאריות בישראל. נתוני ינואר 2009 הושוו לממצאים של הרבעון האחרון של 2008.

57 מועמדים על כל משרה פנויה של סמנכ"ל פיתוח בהיי-טק

ברבעון הרביעי של 2008 על כל משרת סמנכ"ל פיתוח התמודדו בממוצע 31.7 מועמדים פוטנציאלים, החרפה משמעותית בתחרות לעומת הרבעון השלישי בו התמודדו רק 7 מועמדים לכל משרה. בינואר היחס החיפוש גדול משמעותית כאשר על כל משרה מתמודדים 57.1 מועמדים.

ברבעון הרביעי של 2008 על כל משרת מנהל אבטחת איכות (QA) התמודדו בממוצע 4.2 מועמדים, כמות מתמודדים גדולה משמעותית לעומת הרבעון השלישי, בו התמודדו בממוצע 1.8 מועמדים בלבד למשרה. בחודש ינואר 2009 עולה כי כל משרה יש 4.5 מועמדים.

ברבעון הרביעי ב-2008 על כל משרת בודק תוכנה התמודדו בממוצע 3.3 מועמדים, תחרות משמעותית יותר לעומת הרבעון השלישי בו עמד הממוצע על 1.8 מועמדים למשרה. בינואר 2009 עולה כי התחרות ניכרת אף יותר ועל כל משרה מתמודדים 4.4 מועמדים.

ברבעון הרביעי על כל משרת ראש צוות פיתוח התמודדו בממוצע 1.3 מועמדים, לעומת הרבעון השלישי בו התמודדו רק 0.5 מתמודדים על כל משרה (כלומר, קיימות 2 משרות לכל מועמד). בינואר 2009 פשוט פחות להתקבל למשרה מאחר ועל כל כזו מתמודדים 3.1 מועמדים.

ברבעון הרביעי 2008 ובינואר 2009 על כל משרת מתכנת אינטרנט התמודדו בממוצע 0.9 מועמדים (כלומר, כמשרה אחת לכל מועמד). מדובר בתחרות ניכרת יותר לעומת הרבעון השלישי בו התמודדו 0.4 מועמדים לכל משרה (כלומר 2.1 משרות לכל מועמד).

ברבעון הרביעי ב-2008 ובינואר 2009 הביקוש לבוגרי מדעי המחשב הוא גבוה, ולכן, התמודדו 0.6 מועמדים לכל משרה (כלומר, קיימות 1.5 משרות לכל מועמד). למרות האמור הביקוש למשרות גדול לעומת הרבעון השלישי בו הממוצע עמד על 0.4 מועמדים לכל משרה (2.1 משרות לכל מועמד).

ברבעון הרביעי 2008 ובינואר 2009 על כל משרת מהנדס תוכנה התמודדו 0.3 מועמדים (כלומר 3 משרות על כל מועמד). ברבעון השלישי המאמץ הנדרש להתקבל למשרה היה מעט נמוך יותר כאשר התמודדו 5 משרות לכל מועמד.

על כל משרת עו"ד פנויה 8 מועמדים בממוצע

ברבעון הרביעי לכל משרת יועץ משפטי התמודדו בממוצע 58.7 מועמדים לכל משרה, כמות גדולה יותר של מתמודדים למשרה בהשוואה לרבעון השלישי בו התמודדו 42 מועמדים לכל משרה. בינואר 2009 התחרות מעט התמתנה כאשר על כל משרה מתמודדים 49.1 מועמדים.

ברבעון הרביעי לכל משרת עריכת פטנטים התמודדו בממוצע 33.8 מועמדים. ברבעון השלישי התמודדו רק 18.3 מועמדים למשרה. בינואר ניכרת עלייה בכמות המתמודדים עם 40.7 מועמדים על כל משרה.

ברבעון הרביעי לכל משרת עו"ד התמודדו בממוצע 7.8 מועמדים, מצב פחות אופטימלי ביחס מן הרבעון השלישי בו התמודדו רק 3.7 מועמדים למשרה. בינואר 2009 התחרות קשה יותר כאשר על כל משרה מתמודדים 8.6 מועמדים.

פיננסים: על כל משרת יועץ השקעות מתמודדים 13.7 מועמדים

ברבעון הרביעי לכל משרת סמנכ"ל כספים. התמודדו כ-23.1 מועמדים, תחרות גדולה משמעותית לעומת הרבעון השלישי בו התמודדו 9.6 מועמדים למשרה. בינואר 2009 התחרות מחריפה ועל כל משרה מתמודדים כבר 26.7 מועמדים.

ברבעון הרביעי 2008 ובינואר 2009 לכל משרת מנהל השקעות התמודדו 19 מועמדים. ברבעון השלישי התמודדו רק 5.1 מועמדים.

ברבעון הרביעי לכל משרת יועצי השקעות התמודדו 10.4 מועמדים, ביקוש גבוה בהרבה יותר לעומת הרבעון השלישי בו התמודדו 2.9 מועמדים לכל משרה. בינואר ניכר כי הביקוש המשיך לגדול ועל כל משרה מתמודדים כעת 13.7 מועמדים.

ברבעון הרביעי לכל משרת אנליסט התמודדו 9.4 מועמדים, מצב מטריד יותר בהשוואה לרבעון השלישי בו עמד הביקוש על 4.2 מועמדים למשרה. עם זאת, נראה כי בינואר 2009 היחס מעט מתאזן ועל כל משרה מתמודדים 6.9 מועמדים.

ברבעון הרביעי לכל משרת כלכלן התמודדו 5 מועמדים. ברבעון השלישי התמודדו 2.3 מועמדים בלבד למשרה. בינואר קשה יותר להתקבל לעבודה מאחר ועל כל משרה מתמודדים 7.5 מועמדים.

רוצים להיות מנהלי מותג? יש עוד 47 שמתחרים מולכם

ברבעון הרביעי לכל משרת מנהל מותג התמודדו 21.5 מועמדים, הרעה משמעותית ביחס לרבעון השלישי בו התמודדו 9.9 מועמדים לכל משרה. בינואר היחס בביקוש הכפיל עצמו ועל כל משרה מתמודדים כעת 48.3 מועמדים.

ברבעון הרביעי לכל משרת מנהל תקשורת שיווקית התמודדו 24.7 מועמדים, פי 3 לעומת הרבעון השלישי בו הביקוש עמד על 8 מועמדים לכל משרה. בינואר התחרות מקבלת משמעות אחרת לגמרי כאשר על כל משרה מתמודדים 47 מועמדים.

ברבעון הרביעי לכל משרת סמנכ"ל שיווק התמודדו 16.5 מועמדים, כמעט פי 2 לעומת הרבעון השלישי בו הביקוש עמד על 7.8 מועמדים למשרה. בינואר היחס מכפיל עצמו ועל כל משרה מתמודדים 32.5 מועמדים.

ברבעון הרביעי לכל משרת מנהל מוצר התמודדו 14.6 מועמדים, פי 2 לעומת הרבעון השלישי שבו הביקוש עמד על 6 מועמדים למשרה. בינואר על כל מועמד למשרה להתאמץ יותר מאחר ועל כל משרה מתמודדים 27.1 מועמדים.

ברבעון הרביעי לכל משרת התקציבאי התמודדו כ-19 מועמדים, כמעט פי 3 מהביקוש למשרה ברבעון השלישי בו התמודדו בממוצע 6.6 מועמדים למשרה. בינואר התחרות גדלה ועל כל משרה מתמודדים 21.2 מועמדים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.