ארזתם מזוודות לנופש בקיץ? תכינו גם את הארנק כי אל-על שוב מעלה מחירים
שער הדולר נמצא באחת מתקופות השפל המשמעותיות ביותר בתולדותיו אל מול השקל, מה שבמבט ראשון הופך את כל המוצרים המתומחרים בדולר לאטרקטיביים עבור הצרכן הישראלי, ובינהם כמובן, מחירי כרטיסי הטיסה.
עם זאת, סחורה משמעותית אחרת שמחירה עולה הוא הנפט שמביאה לעלייה במחירי הדלק ועקב זאת מייקר את עלויות חברות התעופה. על מי זה נופל בסוף? התשובה היא פשוטה. במקום שאנחנו נהנה מכוח הקנייה המשופר שלנו ונרוויח מהדולר הנמוך, מחירי כרטיסי הטיסה עולים בהדרגה מדי כמה חודשים. באל-על מסבירים כי העדכון במחירים "נמוך משמעותית מקצב התייקרות מחירי הדלק ועומד על שיעור ממוצע של כ- 5%".
מחיר הנפט נסק מאז עדכון המחירים האחרון של אל על בשיעור של 20% בקירוב וחבית נפט נסחרת כיום ברמות של 137$ עד 145$ לחבית. מי שבכל זאת לא ירגיש את העלייה במחירים הוא המגזר העסקי לו מבטיחים באל-על כי "יישמרו מחירים אטרקטיביים למגזר זה המרבה לטוס, במחלקות המבוקשות על ידי מגזר זה".
עדכון המחירים יבוצע באמצעות העלאת תוספת הדלק המהווה מרכיב במחיר כרטיס הטיסה. העדכון יחול על כרטיסים שיירכשו החל מיום שני ה- 14 ליולי. אל על מאפשרת לציבור הנוסעים לרכוש את כרטיסיהם במחיר הישן עד מועד זה.
עדכון תוספת הדלק לא יחול בשלב זה על כרטיסי בונוס המונפקים על ידי חברי מועדון הנוסע המתמיד של אל על. חברי המועדון הטסים באמצעות כרטיסי בונוס ימשיכו לפיכך לשלם את תוספת המזומן שהייתה תקפה לפני העדכון.
רמי לוי, סמנכ"ל למסחר וקשרים תעופתיים: "כמו כל חברות התעופה העולמיות, גם אל על נאלצת להתמודד עם מציאות שענף התעופה לא חווה מעודו. לצד הנסיקה המטאורית והמתמשכת במחיר הדלק אנו נאלצים גם לספוג התייקרויות שונות בתשומות טיסה אחרות. אנו עושים כל מאמץ למזער את הפגיעה בנוסעינו. כך נהגנו בחודשיים האחרונים כשאפשרנו לנוסעים שרכשו כרטיסים לחופשות הקיץ ליהנות ממחירים אטרקטיביים וממגוון מבצעים, למרות המשך נסיקת מחיר הדלק לרמות חסרות תקדים".
עדכון מחירי הטיסות ייעשה באמצעות הגדלת תוספת הדלק, המהווה מרכיב במחיר כרטיס הטיסה בשיעורים הבאים (שיעורי העדכון המצ"ב נכונים למחלקת תיירים. במחלקת עסקים ובמחלקה ראשונה שיעורי העדכון כפולים):
•יעדים קצרי טווח – 20$ לקטע טיסה
•יעדים בינוניים – 30$ לקטע טיסה.
•יעדים ארוכים – 50$ לקטע טיסה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
בהיקף של מיליונים: ייבאו מוצרים מעלי אקספרס והצהירו שהם שווים הרבה פחות
רשות המסים חוקרת את חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד שהבריחו טובין והתחמקו מתשלום מסים מלא על מאות משלוחים מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא
רשות המסים מנהלת חקירה נגד חברת "תים הובלה בינלאומית" ובעליה, נועם פנגס, בחשד להברחת טובין והתחמקות מתשלום מסים בעסקאות יבוא מאתרי עלי אקספרס ועלי באבא. לפי החשד, החברה שימשה כיבואנית בפועל עבור אלפי עסקאות של לקוחות פרטיים ועסקיים, אך בעת שחרור הסחורות מהמכס הצהירה על ערכים נמוכים בהרבה מהמחיר האמיתי, ובכך חסכה מיליוני שקלים בתשלומי מכס ומע"מ.
מפרטי החקירה עולה כי פנגס התקשר עם חברת השילוח הסינית USPEED, המייצגת את קבוצת עלי באבא, והקים מערך משלוחים מרוכזים מסין למחסנים שכורים בישראל. לפי החשד, המוצרים שוחררו מהמכס בערך מוצהר נמוך, הועברו למחסנים מקומיים של עלי באבא, ומשם הופצו ללקוחות ללא תשלום מלא של מסים וללא הוצאת חשבוניות כנדרש.
ברשות המסים טוענים כי בשיטה זו ייבאו החשודים 147 משלוחים בתקופה שנבדקה, בערך מוצהר של כ-11.1 מיליון שקל סכום הנמוך משמעותית מהערך האמיתי של הסחורות. הפער בין המחירים שהוצהרו לבין התמורה ששולמה בפועל על ידי הרוכשים יצר, לטענת החוקרים, התחמקות ממס אמת בהיקף של מיליוני שקלים.
החשודים הובאו היום לדיון בבית משפט השלום בראשון לציון, שם שוחררו בתנאים מגבילים. ברשות המסים מציינים כי החקירה נמשכת וצפויות פעולות חקירה נוספות.
