המועצה לצרכנות בדקה עבורכם: הדרכים בהן חברות הסלולר מתחכמות עם הצרכן
המועצה לצרכנות לא מוכנה להרפות כל-כך מהר מחברות הסלולר למרות העובדה שמשרד התקשורת מנסה בכוחות עצמו לטפל בכל העוולות הצרכניות, כפי שהוא רואה אותן, וקשורות בסלולר.
לדברי מנכ"ל המועצה: "המשך הכריכה בין מכשיר דור-3 לחבילות גלישה היא התחכמות של חברות הסלולר; יש לבטל כל קשר בין רכישת המכשיר לרכישת השירות".
המועצה בראשות המנכ"ל, עו"ד אהוד פלג יצאה בסוג של חקירה פרטית שלה סביב חברות הסלולר ומעניקה לשר התקשורת, אריאל אטיאס חומר טוב למחשבה במידה והוא מחפש את הצעד הבא מול סלקום, פלאפון ואורנג'.
עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה לצרכנות, רואה את מקור הפגע בעצם הכריכה בין חבילות השירותים הנמכרות לצרכנים, לבין רכישת מכשיר הסלולר, שכן בדרך זו חברות הסלולר מחייבות צרכנים בשירותים בהם הם אינם מעונינים.
לדברי מנכ"ל המועצה לצרכנות, "התנהלותן של חברות הסלולר, המשנות את מבנה התעריפים וממשיכות לכבול את הצרכנים בתגובה לרפורמות של משרד התקשורת, היא התנהלות מקוממת".
רק 18 חודשים התחייבות? לא בדיוק
כך לדוגמה, מבדיקת המועצה לצרכנות באתרי החברות עולה כי, גם לאחר שמשרד התקשורת צמצם את תקופת ההתחייבות המירבית שבה חברה יכולה לכבול צרכנים ל-18 חודש, ממשיכות חברות הסלולר לגבות את מחיר המכשירים ב-36 תשלומים, ואת ההנחות על המכשיר הן מציעות באופן המתפרש אף הוא על 36 חודש חודשים, באמצעות זיכוי כספי על מחיר השיחות.
צרכן המבקש לנייד את המספר לחברה מתחרה לפני תום 36 חודשים, ייאלץ לשלם את המחיר המלא של המכשיר ללא הנחה. על ידי כך, הצרכן כבול למעשה לתקופה של 36 חודשים.
"מצאו דרך חדשה לחייב את הלקוחות על שירותי גלישה"
כמו כן, גם לאחר שמשרד התקשורת החליט בימים האחרונים לאסור על התנית רכישת שירותי גלישה באינטרנט ברכישת חבילת גלישה לפורטל תוכן , מצאו החברות דרך להמשיך ולחייב את הצרכנים בחבילת הגלישה גם אם הם לא רוצים בה, אם תוך שימוש בביטויים אחרים ("דמי שימוש חודשיים" במקום "תשלום חודשי קבוע"), ואם בהעלאת מחיר השיחות במסלול ללא חבילת גלישה.
הפתרון - המלצות ועדת גרונאו
בכמה יעלה מדד המחירים מחר?
מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?
אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.
בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.
מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?
אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.
גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה ימתן את המדד?
מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים
האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים.
השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה.
משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה.
מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי
מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל.
- הגרלת דירות למורים בתל אביב - 64 דירות להשכרה מוזלת ל-5 שנים
- האוצר: הושג מתווה סופי עם הסתדרות המורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך
שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.
