הרשות השנייה לוקחת לגאידמק את רדיו 99: "עלול להשתמש בשידורים למטרות פוליטיות"

מועצת הרשות השנייה קיימה שימוע לארקדי גאידמק ונציגיו ולאחריו החליטה שלא להשאיר בידי המיליארדר את תחנת הרדיו 99 FM
משה בנימין |

מועצת הרשות השנייה החליטה כי על ארקדי גאידמק למכור את מניותיו בתחנת רדיו 99. המועצה התכנסה היום (א') לדון בנושא אחזקת ארקדי גאידמק במניות בתחנת רדיו 99.

מועצת הרשות קיימה שימוע לנציגי מר ארקדי גאידמק וביניהם רן לנדס – יו"ר התחנה, מישל קרמרמן – מנכ"לית התחנה, עו"ד רון גזית – בר כוחם של ארקדי דאידמק ושל תחנת רדיו 99.

המועצה קיימה דיון בנושא ויצאה בהחלטות בנוגע לגאידמק

מעיקרי הדברים: "המועצה סבורה כי קיים אינטרס ציבור חשוב בהמשך שידורי התחנה, ויש להבטיח כי התחנה ועובדיה יוכלו להמשיך בפעילותם והתחנה לא תסגר".

"המועצה סבורה כי מר בר-לב (גאידמק) מעורב באופן משמעותי ביותר בפעילות פוליטית, באופן אישי ובמסגרת מפלגת "צדק חברתי" שהוא משמש כיו"ר שלה. בפרט המועצה נתנה דעתה להיות מר בר-לב ראש מפלגה פוליטית, לסוגיית התמודדות מר בר-לב על ראשות עיריית ירושלים ונושא התמודדות "צדק חברתי" בבחירות המקומיות העתידות להתקיים בנובמבר השנה לרבות באזור זיכיונה של התחנה".

"המועצה סבורה שעליה לשמור על תכליות החוק ובינהן קיום שוק רעיונות חופשי ומבוזר בשוק התקשורת המסחרית האלקטרונית, שכלי התקשורת הפועלים בו אינם משקפים את דעות בעלי השליטה בהם. עוד יש להגן על אמון הציבור בכלי התקשורת האלקטרוניים".

"לאור זאת המועצה סבורה כי בר-לב (גאידמק) עלול להשתמש בשידורי בעלת הזיכיון למטרות פוליטיות. לפיכך, המועצה סבורה כי החזקתו של מר בר-לב בבעלת הזיכיון עומדת בניגוד לסעיפים 37(א)(5) לחוק ו- 42(א)(3) לחוק. עוד סבורה המועצה כי אין בצעדים בהם נקטה בעלת הזיכיון כדי להסיר את החשש האמור".

"עם זאת, מתוך רצון לנקוט בצעד מידתי ולאפשר המשך שידורי התחנה, המועצה מורה לבעלת הזיכיון לגרום לכך שאמצעי השליטה שמחזיק מר בר-לב בתחנה יועברו לאלתר לידי נאמן שתאשר המועצה כ"נאמנות עיוורת" לצורך מכירה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.