שחקני חיזוק בת"א: שני מדדים חדשים יצטרפו בתחילת החודש הבא - כל הפרטים

בפסגות מנתחים את פיזור הענפים במדד החדש SME150, שצפוי להציע פיזור רחב יותר על ההשקעה
נדב לוי | (1)
נושאים בכתבה רפורמת המדדים

הרפורמה במדדי המניות כבר יצאה לדרך, אך מי שחשב שכעת יהיה שקט בגזרת המדדים - טעה. מעבר להרחבת המדדים הקיימים, בבורסה בתל אביב מתכננים להשיק ממש בקרוב שלושה מדדי מניות חדשים כחלק מהרפורמה: ת"א רימון, ת"א SME 150 ות"א בלוצ'יפ 15. שני המדדים הראשונים יושקו לראשונה בחודש מאי הקרוב, מיד עם השלמת העדכון החודשי ב-7 במאי. מדד הבלוצ'יפ 15 יושק, ככל הנראה, בהמשך השנה.

לפי ניתוח של ידידיה אפק, אנליסט המדדים של פסגות, המדד המעניין ביותר מבין השניים שיושקו בחודש הבא הינו ת"א SME 150, שיורכב מכל המניות במדדי ת"א 90 ו-SME 60. משקל המניות במדד לא יקבע לפי שווי שוק, אלא יתחלק שווה בשווה - 1/150 לכל מניה (בפועל, עד פברואר 2018 יכללו במדד 156 מניות ומשקלן יהיה קטן יותר בהתאם). המשמעות היא שהמדד החדש יכיל מספר רב של מניות, עם פיזור רחב הן מבחינת החברות השונות והן מבחינת ענפי הפעילות. חשיבות הפיזור הרחב גדולה, בעיקר כאשר משקיעים בחברות קטנות ובינוניות. בחברות כאלו, בהן רמת הסיכון עבור המשקיע גדולה יותר, עדיף להשקיע בפיזור רחב ככל שניתן על מנת לצמצם את הסיכון הספציפי שמגיע מכל חברה. את רמת הפיזור ניתן למדוד בשני אופנים עיקריים: החלוקה הענפית ומשקל 10 המניות הגדולות.

מניתוח שביצע אפק עולה כי 5 ענפים צפויים לתפוס נתח דו-ספרתי במדד SME 150, בדומה למדדי ת"א 90 ו-SME 60. בשונה ממדדים אלו, אף ענף לא צפוי לתפוס יותר מ-20% ממשקל המדד החדש. בחינת משקלן של 10 החברות הגדולות בכל מדד מצביעה על פיזור גבוה בהרבה במדד החדש - 10 הגדולות בת"א 90 וב-SME 60 מהוות 22% ו-23%, בהתאמה, לעומת 6% בלבד במדד SME 150.

בתוך כך, אפק מציין כי לא ניתן להעריך את ההשפעה המידית של השקת מדד ה-SME 150 מבחינת ביקושים טכניים, מאחר שעדיין לא קיימות תעודות סל או קרנות מחקות העוקבות אחר המדד (ההשקה הראשונה צפויה רק 3 חודשים לפחות השקת המדדים). עם זאת, בהנחה שתוך שנה מהשקת המדד יצטבר סכום של כמה מאות מיליוני שקלים במוצרים שיעקבו אחר ה-SME 150, מי שצפוי ליהנות מכך הן המניות הקטנות והפחות סחירות במדד, שרובן חברות במדד SME 60.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחיזת עיניים 13/04/2017 10:34
    הגב לתגובה זו
    המטרה פה להשיג עוד הכנסות מעמלות ותנודות . שאין בינם לבין השקעות שום דבר. עד ששר הדירות לא יעוף יחד עם הקומיסר ביבי. ויורידו את המס על הבורסה ויבטלו את חובת הגשת דוח מחזור. משקיע הקטן לא יחזור לבורסה ובצדק. נקנה דירות בחו"ל ונשלם שם מס עזבון רק לא פה.
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.