ברקליס קפיטל: "מצפים לתוצאות ותחזיות לא מעודדות מהבנקים"

ג'וזף וולף: "תוצאות הבנקים ישקפו את ההאטה בצמיחה במשק הישראל". קרדיט סוויס חותכים את מחירי היעד לפועלים ולאומי. צפו בתחזיות לרבעון הראשון
יעל גרונטמן | (4)

"תוצאות הבנקים ישקפו את ההאטה בצמיחה במשק הישראל", אומר ג'וזף וולף, מנהל מחלקת המחקר של ברקליס קפיטל בסקירה שפירסם היום (ב') לקראת פרסומי הדוחות של הבנקים בישראל בשבוע האחרון של מאי.

וולף ממשיך להעדיף מבין הבנקים הישראליים את ההשקעה בבנק הפועלים, אך מותיר את הסקטור עם המלצת "משקל חסר". להערכתו הצמיחה בישראל תחלש ל-2.5% ב-2012 לעומת 4.7% ב-2011. וולף מעריך גם כי הריבית במשק תיוותר ברמה של 2.5% לעת עתה, אך מציין כי המגמה היא כלפי מעלה. "בסביבה שכזו, בה האינפלציה מתחילה להרים ראש והצמיחה נחלשת, אנו מצפים לתוצאות ולתחזיות לא מעודדות מהבנקים וממשיכים להחזיק בהמלצה שלילית על הסקטור".

גם האנליסט של קרדיט סוויס חתך את מחירי היעד לבנקים פועלים ולאומי. האנליסט הוגו סוון שיושב בלונדון הותיר את המלצתו לבנק הפועלים "תשואת יתר" וללאומי "נייטרלי" וציין כי "פועלים הוא בנק איכותי יותר עם רווחיות גבוה יותר ודינמיות חזקה יותר". מחיר היעד למניית פועלים הופחת ל-16.7 שקל מ-19.6 שקל ומחיר היעד של לאומי הופחת בלא פחות מ-42.7% ל-9.9 שקל מ-17.3 שקל, מתחת למחיר הנוכחי של המניה בשוק. למרות ששני הבנקים נסחרים במכפיל של 0.6 על השווי בספרים ב-2012, מציין האנליסט כי הוא מצפה שהתשואה להון שיציג בנק הפועלים תהיה 10.4%, גבוהה בהרבה מזו של לאומי שתסתכם לדעתו ב-7% ב-2012.

התחזית של ברקליס לתוצאות הבנקים

"המשקיעים הראו העדפה ברורה ליציבות בשנת 2012. בנק הפועלים, הוא הבנק הרווחי ביותר מבין הבנקים הגדולים בישראל ואנו ממשיכים לראות בו את הבנק המוביל מבין הבנקים בישראל. עסקיו מתנהלים טוב ומטריציית הצמיחה והרווחיות שלו טובה יותר מאלה של לאומי ודיסקונט. את לאומי אנו רואים כיציב פחות על רקע השינויים בצמרת הבנק ובשל ביצועי החסר של הבנק בתחום המשכנתאות", כותב וולף בסקירתו.

מבנק הפועלים הוא מצפה לירידה של 14% בהכנסות המימון ל-1.931 מיליארד שקל ברבעון הראשון של 2012. הרווח הנקי צפוי להסתכם ב-469 מיליון שקל או רווח למניה של 35 אגורות. יחס ההוצאות מסך ההכנסות בבנק הפועלים צפוי להסתכם ב-67.3%.

בנק לאומי צפוי לדעת ברקליס להציג ירידה של 7% בהכנסות המימון ל-1.804 מיליארד שקל והרווח הנקי צפוי להסתכם ב-335 מיליון שקל או 23 אגורות למניה, יחס ההוצאות להכנסה צפוי להיות גדול יותר בלאומי מזה שבפועלים ולהסתכם ב-72.9%.

בבנק מזרחי טפחות מצפה מנהל מחלקת המחקר לעלייה בהכנסות בשיעור של 4% ל-780 מיליון שקל ולרווח של 228 מיליון שקל או 1.01 שקל למניה. יחס ההוצאות לסך ההכנסות במזרחי הוא הנמוך מבין 4 הבנקים הגדולים וצפוי להסתכם ב-57.9%.

הכנסות המימון של בנק דיסקונט צפויות לרדת ב-7% ל-1.202 מיליארד שקל ורווחי הבנק צפויים להסתכם ב-183 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אל תדאגו,ירמו בדוחות בחסות ב.ישראל (ל"ת)
    ישקרו בדוחות 22/05/2012 06:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    על הכסף שלי (ל"ת)
    מפחד 21/05/2012 16:22
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תברחו המערכת הבנקאית בעולם תקרוס (ל"ת)
    בנקאית 21/05/2012 16:21
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מדיגוס 21/05/2012 14:47
    הגב לתגובה זו
    סבירות גבוהה לקבלה מכמה סיבות : 1- המכשיר כבר משווק באירופה ובמזרח 2- 90% יעילות המכשור 3- עמידה מוחלטת בכל מבחני הבטיחות 4-נדרשו הבהרות בעבר וכולן קיבלו מענה שווי שוק 80 מליון שקל , פוטנציאל מכירות 20 מליארד דולר Do the math
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?