תקף עקב מחיר מופקע להחלפת נורה במוסך – וישלם הרבה יותר
בעל מוסך שהותקף והושפל לעיני עובדיו ולקוחותיו יפוצה בעשרות אלפי שקלים – כך קבע באחרונה בית משפט השלום בחדרה. המקרה התרחש לאחר שהנ"ל ביקש תשלום עבור החלפת נורה שבוצעה ברכב. בעקבות כך הגיע בעל הרכב למוסך, השתולל שם, נגח במצחו של בעל המוסך, כינה אותו גנב ורמאי, וחתם באמירה "אני אזיין אותך". השופטת קרן אניספלד קבעה כי בעל הרכב הוציא את דיבתו של בעל המוסך, תקף אותו ופגע במוניטין שלו, כך שעליו לפצותו.
הסיפור התרחש בשלהי 2020. הנתבע, בעל רכב קדילאק, שלח את אחיו למוסך של התובע שנמצא בפרדס חנה כדי להחליף נורה. לאחר שהנורה הוחלפה, דרש בעל המוסך תשלום של 644 שקל עבור השירות שניתן.
בעלי הקדילאק, שלדבריו קיבל ממוסך אחר הצעת מחיר בסכום של 200 שקל בלבד, זעם. הוא הגיע למוסך והחל לקלל את בעליו ואמר: "איפה הבן זונה, תקשיב לי ותקשיב לי טוב, אני אזיין אותך". בנוסף, הוא ניסה להשליך לעברו סטרטר שהיה במקום, ומאוחר יותר אף פגע בו פיזית כשנגח במצחו. בעקבות אירועים אלה הוגש נגד בעל הרכב כתב אישום, שייחס לו עבירות של תקיפה ואיומים. ההליך הפלילי שנוהל מולו הסתיים בזיכויו מחמת מחלת נפש.
בתביעה האזרחית שהוגשה בנפרד לבית המשפט באפריל 2021, דרש בעל המוסך כי הנתבע יפצה אותו ב-200 אלף שקל, בין היתר בעקבות הוצאת דיבתו לעיני 40 עובדים ולקוחות שנכחו במוסך שלו בזמן שהאירוע התרחש.
- השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
- תבע את עורכת הדין של גרושתו: הציגה אותי כרמאי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתו, טען בעל הרכב כי השניים התווכחו ביניהם על רקע המחיר המופקע שהוא נדרש לשלם עבור ההחלפה של הנורה, ולא מעבר לכך. לשיטתו, לא מדובר במקרה של לשון הרע.
לשון הרע הוא למעשה כל סוג של תוכן או מסר שעלול לפגוע בכבודו או בשמו הטוב של אחר - אדם או תאגיד (חברה, עמותה וכו'). מי שנפגע מפרסום של לשון הרע נגדו יכול לנקוט הליכים משפטיים, אזרחיים ופליליים כנגד הגורם המפרסם. על הצד הנפגע להוכיח, בין השאר, כי התוכן שפורסם עונה להגדרה של לשון הרע, כפי שמופיעה בחוק. חלק נוסף שעל הנפגע להוכיח הוא שהתוכן הפוגע אכן "פורסם" כפי שפרסום מוגדר בחוק ובפסיקה המשפטית.
חוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להביא לאחד מהדברים הבאים: להשפיל אדם בעיני אחרים או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג; לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו; לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו של אדם; או לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלות. הנפגע מהפרסום לא נדרש להוכיח כי שמו הטוב, כבודו או פרנסתו נפגעו כתוצאה מהפרסום (גם אם מלכתחילה לא היה לו שם טוב). ההחלטה אם מדובר בלשון הרע נעשית על ידי בית המשפט באופן אובייקטיבי, באמצעות מבחן האדם הסביר ולפי ההקשר שבו פורסם התוכן. לכן ההגדרה של לשון הרע עלולה להשתנות ממקרה למקרה - גם אם מדובר בתוכן זהה או דומה.
- הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
- ויתרה על האופציות בגירושים - ונשארה מחוץ לאקזיט
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
במקרה הנ"ל, השופטת אניספלד דחתה את הניסיון של בעל הרכב להתנער מהעובדות שהוכחו כבר במסגרת ההליך הפלילי. שם, כתנאי לזיכויו, הוא הודה במעשים שיוחסו לו בכתב האישום, כלומר שתקף ושקילל את בעל המוסך. בנסיבות אלה, קבעה השופטת כי יש "השתק שיפוטי" המונע מבעל הרכב לטעון אחרת בתביעה האזרחית. "יש דופי בכך שבהליך הנוכחי כפר הנתבע בעובדות שאת נכונותן הוא אישר בהליך הפלילי", היא כתבה.
בתוך כך, ציינה השופטת כי לעומת גירסתו המשובשת של בעל הרכב, עדות בעל המוסך היתה קולחת ואמינה. לטענתו, הנתבע החנה את רכבו ליד המוסך, התקדם לכיוונו ונצמד אליו, תוך שהוא מקלל אותו ואורמ: "אתה בן זונה ואני אזיין אותך. אתה רמאי, גנב, גנבת אותי". עוד סיפר בעל המוסך כי הנתבע השתולל במקום, צעק ודפק על כלי רכב, ונאות לעזוב רק אחרי שהתובע איים כי יזמין משטרה למקום.
השופטת קבעה כי הקללות והגידופים שהשמיע בעל הרכב כלפי בעל המוסך מהווים השחרה של פניו בפני הנוכחים ומהווים לשון הרע. בנוסף, היא קבעה כי נגיחת בעל הרכב בראשו של בעל המוסך מהווה תקיפה על פי הגדרתה בפקודת הנזיקין. היא הוסיפה כי במעשיו פגע בעל הרכב במוניטין של בעל המוסך, וגרם לו לעוגמת נפש.
- 12.650 שקל על החלפת נורה? חחח. מגיע לבעלים יות מנגיחה אחת (ל"ת)מוסכניק, BMW 02/04/2024 19:01הגב לתגובה זו
- 11.שחף 31/03/2024 06:26הגב לתגובה זולאדם אלים ולא משנה מאיזה סיבה מגיע עונש כבד עונש מאסר לתקופה ארוכה.אבל לא ברור על במך מה השופט קבע שמדובר פה בהכפשת בעל מוסך שגובה 650 של על החלפת נורה. אם כך למה לא קונסים בהתאמהכל מי שמרים יד באלימות?לפחות מדיניות שווה לכל.
- 10.dork 30/03/2024 22:34הגב לתגובה זונורת קסנון של מאזדה עולה 350 ש'ח, והגישה היא דרך בית הגלגל, צריך לפרק גלגל ובטנת בית גלגל לגישה.כמה לדעתכם זה צריך לעלות? וכמה בקדילק?קצת נסחפתם.
- צריך לפרק רק גלגל? צריך לפרק מנוע להחלפת נורה :-) (ל"ת)מוסכניק 03/04/2024 08:19הגב לתגובה זו
- 9.אנונימי 30/03/2024 22:00הגב לתגובה זוגם לעשוק עבור החלפת מנורה וגם תביעה אזרחית.פשוט סדום ועמורה.
- 8.טוני המרוקאי 30/03/2024 14:28הגב לתגובה זוהיית מכניס את בעל המוסך לכלא על מרמה
- 7.איש פשוט 30/03/2024 14:21הגב לתגובה זו1. האם נשלל רשיונו של בעל הרכב שיצא זכאי (במשפט הפלילי) בגלל שהוא חולה נפש ?? 2. מדוע לתביעה אזרחית שהוגשה באפריל 2021 לוקח 3 שנים ( !!!) להתברר ולקבל פסק דין ???
- צחי 30/03/2024 23:47הגב לתגובה זואני מטפל באותו מוסך, ועקבתי אחרי הנתונים. 1 - לא. כחלק מעסקת הטיעון הפלילי הנאשם הודה במעשה ויצא ללא שום אישום פלילי. 3- ככה עובדת מערכת המשפט בארץ, יחסית למקרים אחרים זה היה מהיר, במקרים רבים עד הפסיקה הנתונים לא רלוונטיים, יש מקרים שהתובע הנתבע כבר נפטר או סובל ממחלה (כמו דימנציה) והפסק דין מתיתר.
- בדיוק! לכן נפטרנו מהנפטר אפשטיין. 50K$ ו-DONE (ל"ת)אהוד ברק 02/04/2024 19:04
- 6.קשקש 30/03/2024 13:39הגב לתגובה זושאלה פשוטה כמה עולה להחליף נורה ברכב ?
- 5.בעל הרכב צודק,זה עושק על מלא. (ל"ת)שי.ע 30/03/2024 13:21הגב לתגובה זו
- 4.ביביסט מהממד 30/03/2024 11:42הגב לתגובה זוחחחחחחחחחחחה איזה טמבל
- 3.אבי 30/03/2024 10:01הגב לתגובה זויש לו מחלת נפש וזוכה בהליך הפלילי ... סבבה תזכו אותו אבל תשלחו אותו לאשפוז כפוי עקב מסוכנות ...!!
- 2.יריב 30/03/2024 09:32הגב לתגובה זוהתוקף ישלם את העונש שמגיע לו, אבל לפחות שיצא מזה גם משהו טוב לנו. מחיר של 600 ש״ח להחלפת נורה הוא מופקע וראוי שיפורסם. על אף שהדרך לא נכונה, במהות, התוקף צדק.
- 1.איציק 30/03/2024 09:00הגב לתגובה זונראה לי שאכן מדובר במחיר מופקע להחלפת מנורה, והשופטת הליצנית הזאת לא התייחסה לכך..... נכון שהתגובה מוגזמת אבל בעל המוסך נראה לי שכן עשק את הלקוח
- צחי 30/03/2024 23:53הגב לתגובה זוכנראה שזה נכון. סביר להניח שעד שנת 2040 בית המשפט יואיל לסיים את העדויות בתיק ולפסוק. בכל אופן אני לקוח של המוסך, מאז האירוע אין יותר סיטואציה של ביצוע עבודה ולאחר מכן דרישת תשלום. לפני כל טיפול שמצריך תשלום יש לאשר מול הלקוח(התקשרו אפילו למילוי מים בוישירים שזה כמה עשרות שקלים).

הבן טיפל ונשאר קרוב וקיבל את כל הירושה - האחים תבעו; מה קרה בסוף?
האב הוריש את המשק ונכסים נוספים לבן שטען כי היה הקרוב והמסור מבין כל ששת ילדיו, מה קבע השופט?
במושב שקט במרכז הארץ, בין חלקות חקלאיות ושבילים מוכרים היטב למי שחי בהם עשרות שנים, נחתמה לפני יותר מעשור צוואה שנראתה אז טבעית למדי. אב בן 86, אלמן, חתם בפני נוטריון על צוואה קצרה וברורה: כל רכושו - משק חקלאי וכספים - יועבר לאחר מותו לבן אחד בלבד, מתוך שישה. אותו בן התגורר בסמוך אליו, טיפל בו בשנותיו האחרונות, שמר שבת כמוהו, והיה בעיניו האדם היחיד שניתן לסמוך עליו שימשיך לשמור על המשק ולא ימכור אותו. אלא שכעבור שנים, לאחר פטירת האב, נהפכה אותה צוואה למוקד של מאבק משפטי ממושך, שבסופו קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, ברוב דעות, כי הצוואה בטלה, משום שהאב לא היה כשיר להבין את טיבה במועד החתימה.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי הרכב השופטים גרשון גונטובניק, עינת רביד ונפתלי שילה, עוסק בשאלה אחת מרכזית אך טעונה במיוחד: האם רצונו של אדם, כפי שהוא נתפש בעיני בני משפחתו וביטויו לאורך השנים, יכול לגבור על דרישת החוק לכשירות מלאה וברורה במועד החתימה על צוואה. במקרה הזה, התשובה שניתנה היתה שלילית.
האב, תושב מושב ותיק, נפטר ב-2019. עוד ב-2014, חמש שנים לפני מותו, הוא חתם על צוואה נוטריונית שבה נישל את כל ילדיו האחרים והוריש את מלוא עיזבונו לבן אחד בלבד. העיזבון כלל משק חקלאי במושב וכספים. לאחר מותו, ביקש אותו בן לקיים את הצוואה, ואילו אחיו ואחיותיו הגישו התנגדות. הם טענו כי כבר במועד עריכת הצוואה האב סבל מירידה קוגניטיבית משמעותית, עד כדי חוסר כשירות להבין את משמעות הציווי. עוד נטען להשפעה בלתי הוגנת ולמעורבות של הבן בעריכת הצוואה, אך הטענות האלה נדחו לבסוף ולא היוו את הבסיס להכרעה.
בית המשפט לענייני משפחה, שדן בתיק בתחילה, דחה את ההתנגדות וקבע כי הצוואה תקפה. השופטת סיגלית אופק קיבלה את עמדת הבן, תוך שהיא סוטה מחוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט עצמו. אלא שהאחים לא השלימו עם ההכרעה, והגישו ערעור לבית המשפט המחוזי, שכאמור התקבל בסופו של דבר ברוב דעות. במרכז הדיון עמדה שאלת הכשירות. סעיף 26 לחוק הירושה קובע כי צוואה שנעשתה בזמן שהמצווה "לא ידע להבחין בטיבה של צוואה", בטלה. הפסיקה פירשה זאת כדרישה לכך שהמצווה יהיה מודע לכך שהוא עורך צוואה, יבין את היקף רכושו, יכיר את יורשיו, ויהיה מודע להשלכות של החלטותיו על מי שהוא מדיר ומי שהוא מיטיב עמו.
- הבת הממשיכה ניצחה - אבל האחות תישאר בבית
- צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבדיקה הגריאטרית העלתה תמונה קשה
במקרה הנדון, מינה בית המשפט לענייני משפחה מומחה מטעמו, פרופ' שמואל פניג, פסיכיאטר, כדי שיחווה דעתו בדיעבד על מצבו הקוגניטיבי של האב במועד עריכת הצוואה. המומחה בחן מסמכים רפואיים שנערכו חודשים ספורים לאחר החתימה, ובהם בדיקה גריאטרית והערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי. מסקנתו היתה זהירה אך ברורה: "יש סבירות רבה יותר שהמנוח היה בלתי כשיר לעריכת הצוואה". בהמשך הבהיר כי מדובר בסבירות של 55%-65% - מדרג נמוך יחסית, אך כזה שעולה על מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי. הבדיקה הגריאטרית, שנערכה בפברואר 2015, תיארה תמונה קשה: ירידה ניכרת בזיכרון, פגיעה בשיפוט, חוסר תובנה למצב, בעיות התמצאות ואף אבחנה של אלצהיימר. בהערכת התלות שנערכה חודש לאחר מכן צוין כי האב "לא מתמצא בבית", "לא תמיד מזהה את בנו", "יוזם יציאה מהבית" ואף הלך לאיבוד במושב. הבודקת ציינה כי הוא "סובל מאלצהיימר עם שטיון, חוסר שיפוט ותובנה" ונזקק להשגחה מתמדת.
בית משפט (גרוק)המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים
בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם
הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.
בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.
רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.
- נדחתה בקשת אמזון: ייצוגית של צרכנים תתברר בישראל
- האם פייסבוק פוגעת בפרטיות של מי שאינם משתמשים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל
המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.
