בית המשפט
צילום: Pixbay

תקף עקב מחיר מופקע להחלפת נורה במוסך – וישלם הרבה יותר

בעל רכב קדילאק נדרש לשלם 644 שקל עבור החלפת נורה ברכבו, קילל ונגח בבעל המוסך שבו בוצע התיקון – ויידרש לשלם פיצויים בהיקף של יותר מ-70 אלף שקל עבור הוצאת דיבה, תקיפה, פגיעה במוניטין, עוגמת נפש ותשלום עבור החלפת הנורה
עוזי גרסטמן | (16)

בעל מוסך שהותקף והושפל לעיני עובדיו ולקוחותיו יפוצה בעשרות אלפי שקלים – כך קבע באחרונה בית משפט השלום בחדרה. המקרה התרחש לאחר שהנ"ל ביקש תשלום עבור החלפת נורה שבוצעה ברכב. בעקבות כך הגיע בעל הרכב למוסך, השתולל שם, נגח במצחו של בעל המוסך, כינה אותו גנב ורמאי, וחתם באמירה "אני אזיין אותך". השופטת קרן אניספלד קבעה כי בעל הרכב הוציא את דיבתו של בעל המוסך, תקף אותו ופגע במוניטין שלו, כך שעליו לפצותו.

הסיפור התרחש בשלהי 2020. הנתבע, בעל רכב קדילאק, שלח את אחיו למוסך של התובע שנמצא בפרדס חנה כדי להחליף נורה. לאחר שהנורה הוחלפה, דרש בעל המוסך תשלום של 644 שקל עבור השירות שניתן.

בעלי הקדילאק, שלדבריו קיבל ממוסך אחר הצעת מחיר בסכום של 200 שקל בלבד, זעם. הוא הגיע למוסך והחל לקלל את בעליו ואמר: "איפה הבן זונה, תקשיב לי ותקשיב לי טוב, אני אזיין אותך". בנוסף, הוא ניסה להשליך לעברו סטרטר שהיה במקום, ומאוחר יותר אף פגע בו פיזית כשנגח במצחו. בעקבות אירועים אלה הוגש נגד בעל הרכב כתב אישום, שייחס לו עבירות של תקיפה ואיומים. ההליך הפלילי שנוהל מולו הסתיים בזיכויו מחמת מחלת נפש.

בתביעה האזרחית שהוגשה בנפרד לבית המשפט באפריל 2021, דרש בעל המוסך כי הנתבע יפצה אותו ב-200 אלף שקל, בין היתר בעקבות הוצאת דיבתו לעיני 40 עובדים ולקוחות שנכחו במוסך שלו בזמן שהאירוע התרחש.

לעומתו, טען בעל הרכב כי השניים התווכחו ביניהם על רקע המחיר המופקע שהוא נדרש לשלם עבור ההחלפה של הנורה, ולא מעבר לכך. לשיטתו, לא מדובר במקרה של לשון הרע.

 

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

לשון הרע הוא למעשה כל סוג של תוכן או מסר שעלול לפגוע בכבודו או בשמו הטוב של אחר - אדם או תאגיד (חברה, עמותה וכו'). מי שנפגע מפרסום של לשון הרע נגדו יכול לנקוט הליכים משפטיים, אזרחיים ופליליים כנגד הגורם המפרסם. על הצד הנפגע להוכיח, בין השאר, כי התוכן שפורסם עונה להגדרה של לשון הרע, כפי שמופיעה בחוק. חלק נוסף שעל הנפגע להוכיח הוא שהתוכן הפוגע אכן "פורסם" כפי שפרסום מוגדר בחוק ובפסיקה המשפטית.

 

חוק איסור לשון הרע מגדיר לשון הרע כדבר שפרסומו עלול להביא לאחד מהדברים הבאים: להשפיל אדם בעיני אחרים או לעשות אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג; לבזות אדם בשל מעשיו, התנהגותו או תכונות המיוחסות לו; לפגוע במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו של אדם; או לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלות. הנפגע מהפרסום לא נדרש להוכיח כי שמו הטוב, כבודו או פרנסתו נפגעו כתוצאה מהפרסום (גם אם מלכתחילה לא היה לו שם טוב). ההחלטה אם מדובר בלשון הרע נעשית על ידי בית המשפט באופן אובייקטיבי, באמצעות מבחן האדם הסביר ולפי ההקשר שבו פורסם התוכן. לכן ההגדרה של לשון הרע עלולה להשתנות ממקרה למקרה - גם אם מדובר בתוכן זהה או דומה.

קיראו עוד ב"משפט"

 

במקרה הנ"ל, השופטת אניספלד דחתה את הניסיון של בעל הרכב להתנער מהעובדות שהוכחו כבר במסגרת ההליך הפלילי. שם, כתנאי לזיכויו, הוא הודה במעשים שיוחסו לו בכתב האישום, כלומר שתקף ושקילל את בעל המוסך. בנסיבות אלה, קבעה השופטת כי יש "השתק שיפוטי" המונע מבעל הרכב לטעון אחרת בתביעה האזרחית. "יש דופי בכך שבהליך הנוכחי כפר הנתבע בעובדות שאת נכונותן הוא אישר בהליך הפלילי", היא כתבה.

בתוך כך, ציינה השופטת כי לעומת גירסתו המשובשת של בעל הרכב, עדות בעל המוסך היתה קולחת ואמינה. לטענתו, הנתבע החנה את רכבו ליד המוסך, התקדם לכיוונו ונצמד אליו, תוך שהוא מקלל אותו ואורמ: "אתה בן זונה ואני אזיין אותך. אתה רמאי, גנב, גנבת אותי". עוד סיפר בעל המוסך כי הנתבע השתולל במקום, צעק ודפק על כלי רכב, ונאות לעזוב רק אחרי שהתובע איים כי יזמין משטרה למקום.

השופטת קבעה כי הקללות והגידופים שהשמיע בעל הרכב כלפי בעל המוסך מהווים השחרה של פניו בפני הנוכחים ומהווים לשון הרע. בנוסף, היא קבעה כי נגיחת בעל הרכב בראשו של בעל המוסך מהווה תקיפה על פי הגדרתה בפקודת הנזיקין. היא הוסיפה כי במעשיו פגע בעל הרכב במוניטין של בעל המוסך, וגרם לו לעוגמת נפש.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    650 שקל על החלפת נורה? חחח. מגיע לבעלים יות מנגיחה אחת (ל"ת)
    מוסכניק, BMW 02/04/2024 19:01
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    שחף 31/03/2024 06:26
    הגב לתגובה זו
    לאדם אלים ולא משנה מאיזה סיבה מגיע עונש כבד עונש מאסר לתקופה ארוכה.אבל לא ברור על במך מה השופט קבע שמדובר פה בהכפשת בעל מוסך שגובה 650 של על החלפת נורה. אם כך למה לא קונסים בהתאמהכל מי שמרים יד באלימות?לפחות מדיניות שווה לכל.
  • 10.
    dork 30/03/2024 22:34
    הגב לתגובה זו
    נורת קסנון של מאזדה עולה 350 ש'ח, והגישה היא דרך בית הגלגל, צריך לפרק גלגל ובטנת בית גלגל לגישה.כמה לדעתכם זה צריך לעלות? וכמה בקדילק?קצת נסחפתם.
  • צריך לפרק רק גלגל? צריך לפרק מנוע להחלפת נורה :-) (ל"ת)
    מוסכניק 03/04/2024 08:19
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אנונימי 30/03/2024 22:00
    הגב לתגובה זו
    גם לעשוק עבור החלפת מנורה וגם תביעה אזרחית.פשוט סדום ועמורה.
  • 8.
    טוני המרוקאי 30/03/2024 14:28
    הגב לתגובה זו
    היית מכניס את בעל המוסך לכלא על מרמה
  • 7.
    איש פשוט 30/03/2024 14:21
    הגב לתגובה זו
    1. האם נשלל רשיונו של בעל הרכב שיצא זכאי (במשפט הפלילי) בגלל שהוא חולה נפש ?? 2. מדוע לתביעה אזרחית שהוגשה באפריל 2021 לוקח 3 שנים ( !!!) להתברר ולקבל פסק דין ???
  • צחי 30/03/2024 23:47
    הגב לתגובה זו
    אני מטפל באותו מוסך, ועקבתי אחרי הנתונים. 1 - לא. כחלק מעסקת הטיעון הפלילי הנאשם הודה במעשה ויצא ללא שום אישום פלילי. 3- ככה עובדת מערכת המשפט בארץ, יחסית למקרים אחרים זה היה מהיר, במקרים רבים עד הפסיקה הנתונים לא רלוונטיים, יש מקרים שהתובע הנתבע כבר נפטר או סובל ממחלה (כמו דימנציה) והפסק דין מתיתר.
  • בדיוק! לכן נפטרנו מהנפטר אפשטיין. 50K$ ו-DONE (ל"ת)
    אהוד ברק 02/04/2024 19:04
  • 6.
    קשקש 30/03/2024 13:39
    הגב לתגובה זו
    שאלה פשוטה כמה עולה להחליף נורה ברכב ?
  • 5.
    בעל הרכב צודק,זה עושק על מלא. (ל"ת)
    שי.ע 30/03/2024 13:21
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ביביסט מהממד 30/03/2024 11:42
    הגב לתגובה זו
    חחחחחחחחחחחה איזה טמבל
  • 3.
    אבי 30/03/2024 10:01
    הגב לתגובה זו
    יש לו מחלת נפש וזוכה בהליך הפלילי ... סבבה תזכו אותו אבל תשלחו אותו לאשפוז כפוי עקב מסוכנות ...!!
  • 2.
    יריב 30/03/2024 09:32
    הגב לתגובה זו
    התוקף ישלם את העונש שמגיע לו, אבל לפחות שיצא מזה גם משהו טוב לנו. מחיר של 600 ש״ח להחלפת נורה הוא מופקע וראוי שיפורסם. על אף שהדרך לא נכונה, במהות, התוקף צדק.
  • 1.
    איציק 30/03/2024 09:00
    הגב לתגובה זו
    נראה לי שאכן מדובר במחיר מופקע להחלפת מנורה, והשופטת הליצנית הזאת לא התייחסה לכך..... נכון שהתגובה מוגזמת אבל בעל המוסך נראה לי שכן עשק את הלקוח
  • צחי 30/03/2024 23:53
    הגב לתגובה זו
    כנראה שזה נכון. סביר להניח שעד שנת 2040 בית המשפט יואיל לסיים את העדויות בתיק ולפסוק. בכל אופן אני לקוח של המוסך, מאז האירוע אין יותר סיטואציה של ביצוע עבודה ולאחר מכן דרישת תשלום. לפני כל טיפול שמצריך תשלום יש לאשר מול הלקוח(התקשרו אפילו למילוי מים בוישירים שזה כמה עשרות שקלים).
בית קברות (X)בית קברות (X)

אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון

יזם נדל"ן מצליח, שהותיר אחריו עיזבון בשווי עשרות מיליוני שקלים, חתם בחייו על הסכם חיים משותפים עם זוגתו, שבו התחייב לתמוך בה במקרה של פרידה. לאחר מותו, טענה בת זוגו כי גם המוות מהווה פרידה לפי ההסכם, ותבעה יותר מ-2 מיליון שקל מהעיזבון. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב דחה את התביעה, וקבע: "פרידה היא תוצאה של החלטה, מוות אינו פרידה - אלא סוף החיים עצמם"

עוזי גרסטמן |

הם הכירו לפני יותר מעשור, כשחייהם היו בשיאם. הוא, יזם נדל"ן מצליח, שהיה מעורב בפרויקטים גדולים בתל אביב; והיא, אשת משפחה שצעירה ממנו ב-15 שנה. האהבה שלהם נראתה מבטיחה, ועם הזמן נולדו להם שני ילדים. אך כמו זוגות רבים שבונים יחד חיים משותפים, גם הם ביקשו להסדיר את היחסים ביניהם בהסכם משפטי - הסכם חיים משותפים, שאמור היה להבטיח יציבות ומניעת סכסוכים עתידיים.

אלא שכשהיזם שם קץ לחייו ב-2022 לאחר שאובחן כחולה במחלה קשה, מצאה את עצמה בת זוגו לשעבר נאבקת לא רק באובדן, אלא גם על זכויות כלכליות בהיקף של מיליונים. לטענתה, בהסכם שנחתם ביניהם נקבע כי במקרה של פרידה, יהיה עליה לקבל סכומי כסף שונים - והמוות, מבחינתה, הוא סוג של פרידה. עיזבונו של היזם, שהוערך בעשרות מיליוני שקלים, עבר לידיהם של ילדיו ושל גרושתו לשעבר, והמאבק המשפטי החל.

ההסכם נחתם ב-2014. ובמסגרתו הוסכם כי תתקיים הפרדה רכושית מוחלטת בין השניים, כך שכל אחד מהם ישמור על רכושו, בין אם נצבר לפני הקשר ובין אם אחריו. לצד זאת, היזם התחייב כי במקרה של פרידה הוא ישלם לבת זוגו סכומי כסף משמעותיים, שיכללו, בין היתר, מענק לרכישת דירה, רכישת רכב חדש, ותשלום חודשי קבוע של 2,500 שקל למשך שנתיים לאחר הפרידה. לפי ההסכם, כתב השופט תומר שלם בפסק הדין, "נקבע כי ככל שזוגיות הצדדים לא תצלח חלילה ואלה ייפרדו – תקבל האישה מענק כספי". אלא שלא הוזכר בו בשום מקום מצב של פטירה. 

המנוח ניסח את ההסכם בעצמו

למרות זאת, לאחר מות בן זוגה, הגישה האשה תביעה על סך 2.55 מיליון שקל, בטענה כי המילה פרידה בהסכם כוללת גם פרידה עקב מוות. "לא היתה כל כוונה להבחין בין פרידה בחיים לבין פרידה עקב פטירה", הצהירה בת זוגו בתצהיר שהגישה לבית המשפט. לדבריה, "היה ברור שאני זכאית לתשלומים במקרה של סיום הקשר מכל סיבה שהיא". עוד היא טענה כי לא היתה מיוצגת בעת החתימה על ההסכם, לא ניהלה משא ומתן על תנאיו, וכי המנוח הוא שניסח אותו בעצמו. משום כך, לדבריה, יש לפרשו באופן שייטיב עמה.

מנגד, גרושתו ובתו של היזם, שהן היורשות המרכזיות על פי צוואתו, טענו כי ההסכם מתייחס אך ורק לפרידה בחיים - ולא למוות. "לו היה המנוח מתכוון לכלול גם את מותו תחת ההתחייבויות שבהסכם, הוא היה מציין זאת במפורש", נכתב בכתב ההגנה.

מיסים ומחשבון
צילום: freepik

השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי שותפים בחברת קידוחים, שעירבו בין נכסי החברה לנכסיהם הפרטיים, השתמשו בכספיה למטרות אישיות, ניפחו הוצאות ולא שילמו מס כחוק - לא יוכלו לדרוש התחשבנות מאוחרת עקב סכסוך ביניהם. השופטת הדגישה כי, "מי שבוחר לנהל חברה כעסק משפחתי בלתי ממוסד, לא יוכל להיתלות בעקרונות משפטיים כדי להפיק רווח לאחר מעשה"

עוזי גרסטמן |

הפרשה שהתבררה באחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה נשמעת במבט ראשון כמו עוד סכסוך עסקי רגיל בין שותפים ותיקים. אלא שבמהלך הדיון התברר כי מאחורי הקלעים התנהלה חברת הקידוחים שבמרכז הפרשה באופן רחוק מאוד מהסטנדרטים המצופים מגוף עסקי, ובסופו של דבר דווקא מי שניסה לדרוש חשבון מדויק על פעילות העבר, הוא זה שנותר ללא סעד.

מדובר בשותפות בין שני גברים שניהלו יחד חברה לביצוע קידוחים ותשתיות במשך שנים. מערכת היחסים ביניהם, שתוארה בפסק הדין כ"שותפות עסקית ואישית שהתנהלה באווירה בלתי פורמלית ובלתי מוסדרת", הסתיימה במשבר חריף. אחד השותפים, שביקש לערוך התחשבנות מלאה על הרווחים וההוצאות של החברה, טען כי שותפו נהג שלא כדין בכספי החברה, משך כספים לצרכיו האישיים וגרם לו נזקים כספיים כבדים. מנגד טען השותף השני כי מדובר בהתחשבנות מלאכותית, שכן שניהם נהגו לאורך השנים לערב בין כספי החברה להוצאות פרטיות, וכל אחד מהם נהנה מן המצב כל עוד היחסים ביניהם התנהלו על מי מנוחות.

במהלך הדיון נחשפו שורה של ממצאים מטרידים. לפי הראיות, החברה לא ניהלה ספרים תקינים, לא הקפידה על הפרדה בין כספי השותפות לחשבונות האישיים של השותפים, חלק מהחשבוניות לא שיקפו הוצאות אמתיות, והכנסות רבות כלל לא דווחו לרשויות המס. על רקע זה קבעה השופטת כי הניסיון של אחד השותפים "להעמיד את הדברים על מכונם בדיעבד ולדרוש דין וחשבון מדויק" אינו מתיישב עם ההתנהלות ארוכת השנים של הצדדים עצמם.

"השותפות התנהלה למעשה כעסק משפחתי"

בית המשפט קבע כי מדובר במקרה שבו, "השותפות התנהלה למעשה כעסק משפחתי, שבו כל צד ראה בכספי החברה חלק ממאגר משותף לשימוש לפי הצורך, מבלי להבחין בין הוצאות עסקיות להוצאות פרטיות". בפסק הדין נכתב כי, "הנתונים שהוצגו בפניי מלמדים כי לא ניתן לבודד בדיעבד את חלקו של כל שותף, שעה שהשניים פעלו במשך שנים ללא הבחנה וללא פיקוח חשבונאי או מיסוי תקין". השופטת ציינה בהכרעתה כי כל עוד שני השותפים הסכימו על אופן ההתנהלות - גם אם היה זה מנוגד לדין - אין מקום להעניק לאחד מהם יתרון רטרואקטיבי כשהיחסים עלו על שרטון.

עוד נכתב כי במהלך השנים נרשמו הוצאות מנופחות, ולעתים "הוצגו תשלומים פיקטיביים שנועדו להפחית את חבות המס". בנוסף, חלק מהנכסים שנרכשו על שם החברה שימשו בפועל לצרכים פרטיים של מי מהשותפים. השופטת קבעה כי מדובר ב"התנהלות פסולה, החותרת תחת יסודות דיני החברות והשותפויות, ומנוגדת לעקרונות של תום לב ונאמנות עסקית". ואולם היא הוסיפה כי "אין בידי בית המשפט לתקן בדיעבד מערכת יחסים שהצדדים עצמם עיוותו במשך שנים". בפסק הדין הובהר כי מי שבוחר לנהל עסק מבלי לשמור על גבולות ברורים בין כספי החברה לכספיו האישיים, נוטל על עצמו את הסיכון שלא יוכל בעתיד להוכיח את חלקו האמיתי. כדברי השופטת בהכרעת הדין, "לא ניתן להפריד עתה בין עיסה אחת שנילושה בידי שניהם, תוך עירוב מוחלט של הכנסות, הוצאות ונכסים. הצדדים לא הקפידו על כללי מנהל תקין, ומשכך אין הם רשאים עתה להיבנות מאותו בלבול שיצרו במו ידיהם".