שנת 2024 נפתחה ברגל שמאל אמש בבורסה בניו יורק עם ירידות בכל המדדים המובילים למעט הדאו ג'ונס שטיפס קלות. מניות הביג טק הובילו את ההורדות לאחר הורדמת ההמלצה לאפל אך היו די רוחביות. ייתכן כמובן שזה רק מימוש קטן אחרי הראלי של החודשים האחרונים. עדיין רוב ההערכות והתחזיות הן שאנחנו הולכים לקראת שנה חיובית עם ממוצע תחזיות אנליסטים של מעל 5000 נקודות ל-SP500 בסוף שנת 2024. הסיבה העיקרית לאופטימיות היא עדיין הפייבוט של הפד' בפגישה האחרונה שהייתה יותר יונית מהצפוי. נראה שהמאבק של הפד' באינפלציה שהחל באיחור הרסני ב-2022 הולך להסתיים בניצחון במהלך 2024 או לכל המאוחר בתחילת 2025, ובמחיר לגמרי נסבל. הפד' רואה מולו כלכלה נחלשת אבל לא מידי (מדד ה"תוצר עכשיו" של שלוחת הפד' באטלנטה ירד שוב בשבוע האחרון של דצמבר, וצופה כעת צמיחת תוצר של 2% ברבעון הרביעי), שוק עבודה חזק ואינפלציה שחוזרת לטווח. לכאורה הכל מוכן להורדת ריבית במחצית השנייה של השנה ואולי אפילו קודם לכן.

 

האתגרים טרם הסתיימו

ובכל זאת אתגרי הפד' לא תמו. נמנה את גורמי הסיכון שעדיין ישנם בשוק ושמסכנים אפילו את הפייבוט עצמו. ראשית, המתחים הגיאופוליטיים יכולים להדליק מחדש את מחירי האנרגיה ומשם הדרך להתפרצות אינפלציונית נוספת קצרה. שנית, ציפיות השוק עדיין לגמרי לא מסונכרנות עם מסרי הפד', כשהשוק צופה פי שתיים יותר הורדות ריבית מאשר הערכות הבנק המרכזי. הציפיות האלו יכולות לפגוע במטרות הפד' כיון שהן גורמות לשוק האשראי להיות משוחרר מדי ובכך להוריד את הריבית בפועל יותר ממה שהפד' רוצה ולעודד מחדש אינפלציה. בנוסף, ציפיות שנכזבות עלולות להיות מסוכנות. שלישית, שוק העבודה החזק עדיין עלול לגרום לעליית משכורות שתתחיל ספירלת מחיר שכר. רביעית, האפקט של פעולות הפד', כלומר המדיניות המונטרית המרסנת, מופיעה בעיכוב מסוים לאחר הפעולה עצמה. מצד אחד זה חיובי, כי העלאות הריבית של לפני כמה חודשים עדיין לא סיימו את פעולתן האנטי אינפלציונית, אבל מצד שני עדיין לא התבררה מלוא השפעתן על הכלכלה, כך שייתכן שההשפעה של המדיניות המוניטרית בסופו של דבר כן תפגע בכלכלה יותר ממה שפד' מקווים.

השפעת שנת הבחירות על מדיניות הפד'

לכל אלו מצטרף גורם נוסף. שנת 2024 היא גם שנת בחירות. בארצות הברית, להבדיל ממדינה מסוימת במזרח התיכון, הבחירות עובדות כמו שעון. אחת לארבע שנים, ביום שלישי שחל בין ה-2 ל-8 לנובמבר ייגשו אזרחי ארצות הברית (וכנראה גם כמה כאלה שלא) לקלפי ויבחרו בנשיא. כך מאז 1845 ללא הפסק. יש לנו אם כן עד נובמבר לחיות בשנת בחירות, ומיד לאחר מכן נהיה בשנת "לאחר הבחירות" שגם לה יש השפעות משלה. 

באופן מסורתי שנת בחירות מתאפיינת בעליות שערים (סיבה נוספת לאופטימיות? על כך עוד בהמשך), אבל גם בהוצאות ממשלתיות מוגזמות. כלכלת בחירות היא לא המצאה ישראלית. בתקופה שבה מנסים להנחית את הנוק אאוט האחרון על האינפלציה לא מדובר בחדשות טובות לפד'.

מלבד הקושי הנוסף בהתמודדות עם המדיניות הפיסיקלית שלא בהכרח תסייע למדיניות המוניטרית ולמאבק באינפלציה, הפד', ירצה או לא ירצה, נכנס גם לשדה המוקשים הפוליטי. ביידן ירצה לשדר שהכלכלה במצב מצויין, ויצפה שזה ישתקף גם במדיניות ובהתבטאויות של הפד'. המועמד הרפובליקני, קרוב לוודאי טראמפ, שמינה את פאוול אבל מעולם לא היה בן אדם נחמד אל מי שלא מתיישר לפי רצונו בכלל, או אל פאוול בפרט, ירצה לשפוך אש וגופרית על "ביידנומיק" – כלכלת ביידן. הפד' בראשות פאוול ינסה ללכת בין הטיפות מבלי להירטב. כך, במהלך החודשים הארוכים שיעברו על הפד' עד נובמבר, כל החלטה של ועדת השוק הפתוח, כל התבטאות של אחד מחברי הפד' ובראש ובראשונה פאוול ימשכו אליהן מלבד תשומת הלב הציבורית הרגילה גם את הפוקוס של הפוליטיקאים ואת שבט ביקורתם אם הפד' לא יפעל לפי ציפיותיהם.

• מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
• מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הממשל ירצה לראות הורדות ריבית וכמה שיותר. הרפובליקנים לא יעזו להתבטא נגד הורדות ריבית אבל כן ינסו לטעון שאין נחיתה רכה והכלכלה במצב גרוע. בנוסף, הורדות ריבית רבות ותכופות יכולות להיתפס בעיני הרפובליקנים כסיוע לדמוקרטים, כך שגם אם לא נשמע התבטאויות ישירות נגד הורדות ריבית הפד' עלול לספוג אש בדרכים אחרות. התמהמהות או הססנות בהליך הורדות הריבית יגרור (וכבר גרר) התקפות חריפות מהצד הדמוקרטי. 

מאחורי הקלעים יש כמובן גם את נטיית הלב. כל אחד מחברי הפד' הוא רפובליקני או דמוקרט, לפחות מאחורי הפרגוד. הם יודעים שהורדות ריבית מוקדמות ומרובות יעזרו לדמוקרטים, ושהורדות ריבית מאוחרות ואיטיות יסייעו לרפובליקאים. האם נטיות הלב האלו יהיו חלק בהחלטתם, גם אם לא באופן גלוי או אולי אפילו לא באופן מודע? האם האנשים הללו, אנשי מקצוע מהשורה הראשונה ללא ספק, ינטרלו כל הטיה אישית ויראו רק את טובת הכלכלה הלאומית לנגד עיניהם ללא כל שיקולים פוליטיים? כך יש לקוות. ההיסטוריה, לפחות, מעידה לטובתם של אנשי המקצוע. ב-60% משנות הבחירות מאז שנת 1928 הפד' העלה את הריבית בניגוד לאינטרס של מפלגת השלטון. גם במסיבת העיתונאים האחרונה פאוול הדגיש את עצמאות הבנק המרכזי: "אנחנו לא חושבים על פוליטיקה" אמר פאוול במענה לשאלת העיתונאים, "נעשה מה שאנחנו חושבים שנכון עבור הכלכלה... כשנחשוב שזה הזמן המתאים". ניתן להאמין ולקוות שכך אכן יקרה. 

 

איך משפיעות הבחירות על שוק המניות?

כאמור, מקובל לחשוב ששנת בחירות היא שנה טובה לשוק המניות, אבל ייתכן שזו קצת הגזמה. מאז הושק מדד ה-SP500 נערכו 24 מערכות בחירות. אם נתעלם משנת הקורונה (2020), נראה שב-19 מתוך 23 השנים בהן נערכו בחירות מאז 1928 הסנופי השיא תשואה חיובית וב-4 פעמים תשואה שלילית. כלומר, 83% מהשנים הן חיוביות, וזאת לעומת השיעור הכולל העומד על 73% שנים חיוביות. מדובר אם כן בסיכוי קצת יותר גבוה לשנה חיובית אבל לא באופן דרמטי. בנוסף, הממוצע בשנות הבחירות הוא תשואה חיובית של 11.28% לעומת תשואה ממוצעת של ה-SP500 בכל השנים של כ-10%. כלומר, שוב מעט גבוה יותר, אבל לא באופן משמעותי. 

• פדקס עולה 3.3%, אינטל יורדת 2.8%; שיאים חדשים בוול סטריט
• פדקס עקפה את התחזיות והמניה מגיבה בעליות
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

שאלה לא פחות חשובה היא מי ייבחר. בשנים בהן נבחר נשיא דמוקרטי התשואה הממוצעת של הסנופי היא רק 7.6%, בעוד שבשנים שהנשיא הנבחר הוא רפובליקני התשואה הממוצעת מגיעה ל-15.3%. מה קורה כאשר נשיא דמוקרטי מכהן ונערכות בחירות? אם הנשיא הנבחר החדש הוא גם דמוקרטי, הממוצע השנתי יהיה 11% אבל אם הנשיא הנבחר שיחליף את הנשיא הדמוקרטי יהיה מהמפלגה הרפובליקנית הממוצע יגיע ל-12.9%.

אבל אם בודקים משנת 1952 המספרים יורדים ל-7% בממוצע בלבד לשנת בחירות, מתחת הממוצע הרב שנתי. אם נצמצם קצת את טווח הבדיקה נגלה שבחמש מערכות הבחירות האחרונות בין בחירת בוש לטראמפ השוק הניב פעמיים תשואה שלילית בשנת בחירות (אובמה ובוש) ושלוש פעמים תשואה חיובית, הגבוהה שבהן 16% (אובמה 2012), ואז 12% (טראמפ 2016), 10.9% (בוש 2004), 9.1%- (בוש 2000) ו-37%- (אובמה 2008 – שנת משבר הסאב-פריים, השנה הגרועה ביותר למדד ה-SP500 מאז 1931). כלומר הממוצע בשנת הבחירות בחמש המערכות האחרונות היה שלילי, עם השפעה גדולה של שנת 2008.

בשנת 2020 בה נבחר ביידן, וממנה התעלמנו עד כה השוק עלה ב-16%, אך השנה הייתה תנודתית למדי עם התרסקות עקב התפרצות הקורונה ולאחר מכן תיקון מיידי בשוק, וזאת בנוסף תמריצים פיסקליים ומוניטריים אגרסיביים (שהשפיעו עוד שנים אחר כך). מעט מאד מזה קשור ישירות לבחירות. 

מבחינת סקטורים, החזקים ביותר בשנת בחירות מאז 1973 הם סקטור האנרגיה והשירותים הפיננסים, ודווקא סקטור הטכנולוגיה, המנצח הבלתי מעורער ב-50 השנים האחרונות בשנים שאינן שנת בחירות, הראה את התוצאות הגרועות ביותר מלבד סקטור החומרים הבסיסיים. במקרה זה לפחות ביחס לאנרגיה, ההיסטוריה מתיישרת עם תחזיות האנליסטים שצופים אפסייד של 26.1% לסקטור האנרגיה.

 

עד כמה מהווה הכלכלה שיקול בבחירות 2024

עם כל הכבוד לסכסוך המדמם במזרח התיכון או זה שבאירופה, בארצות הברית, כמו ברוב המדינות בעולם, הבחירות עוסקות בעיקר בנושאים פנימיים, ובמיוחד בכלכלה. בסקר שנערך לאחרונה 57% מהבוחרים הפוטנציאליים אמרו שנושאים כלכליים מהווים שיקול חשוב עבורם בהחלטה למי להצביע. 81% מהמצביעים סבורים שהכלכלה נמצאת במצב "סביר" או "גרוע", ורק 19% סבורים שהיא במצב "טוב" או "מצויין". אלו לא נתונים טובים עבור ביידן. בסקר של CBS ענו 18% מהנשאלים שמצבם יהי טוב יותר אם ביידן יבחר, בעוד 45% סבורים שמצבם יהיה טוב יותר אם טראמפ ייבחר.

 

מכשול ראשון ב-2024: הפרוטוקולים של הפד'

מכשול ראשון שעומד בפני הציפיות המוגזמות בשוק ל-6 או 7 הורדות ריבית בשנה הבאה הוא הפרוטוקולים של ישיבת הפד' האחרונה שיתפרסמו בקרוב (וייתכן שהירידות הנוכחיות בשוק היו הכנה לכך). השוק יצא מאד אופטימי מהודעת הריבית האחרונה, אבל פרסום הפרוטוקולים עלול לגלות שהשמחה הייתה מוקדמת מדי. מיד לאחר הודעת הריבית והאופוריה בשוק כמה מדוברי הפד' ניסו להנמיך את להבות ההתלהבות, ביניהם ג'ון וויליאמס נשיא הפד' בניו יורק (חבר קבוע בועדת השוק הפתוח). אם הפרוטוקולים יכילו הרבה אמירות על "אינפלציה עדיין גבוהה מדי" וכעין אלו זה עלול ליצור אפקט מצנן נוסף.

 

חברי הגוף המצביע מתחלפים

כמדי שנה מתחלפים ארבעה מבעלי זכות הבחירה בוועדת השוק הפתוח הקובעת את מדיניות הריבית. בעוד ניפרד לשלם מאוסטן גולסבי משיקגו, פטריק הארקר מפילידלפיה, ניל קשקרי הניצי תמיד ממיניאפוליס ולורי לוגאן מדאלאס, נקבל תמורתם 4 נציגים אחרים של מחוזות הפד' השונים. הראשונה היא מארי דאלי מסן פרנסיסקו. דאלי היא מהתומכות היותר קולניות בהורדות ריבית. אליה יצטרף רפאל בוסטיק מאטלנטה, תומך אף הוא בהורדות ריבית, אך באופן מתון כי האינפלציה תרד לאט לדעתו. השלישי הוא תומאס בארקין מריצ'מונד שיחזק את האגף הניצי בוועדה. הוא עוד לא בטוח שהריבית מגבילה מספיק. תשלים את התמונה לורטה מסטר מקליבלנד ממובילי האגף הניצי, אולם היא פורשת כבר ביוני. סך הכל נראה שיצטרפו לועדת השוק הפתוח יונה צחורה, יונה מתונה ושני ניצים. לא שינוי דרמטי מהמצב הנוכחי. 

 

מיקרו – לרדת להגנה עם 2 מניות דפנסיביות

למרות האופטימיות הזהירה בשוק ישנן לא מעט סיבות לחשוש לקראת ההמשך כפי שפירטנו לעיל, ולנוכח רמות המחירים בשוק. למי שרוצה להיות קצת יותר זהיר ולהוריד את רמת הסיכון בתיק לקראת ההמשך הנה שתי מניות דפנסיביות שאמורות להראות חוסן מסוים לנוכח תנאי השוק התנודתיים.

THE KRAFT HEINZ  – חברת המזון והשתייה השלישית בגודלה בצפון אמריקה והחמישית בגודלה בעולם. היא נסחרת בשווי שוק של כ-47 מיליארד דולר עם תשואת דיבידנד אטרקטיבית של 4.33%. 14 מתוך 19 האנליסטים המסקרים את המניה מעניקים לה המלצת קניה או קניה חזקה, לעומת 9 בלבד מתוך 22 בחודש הקודם ו-7 בחודש שלפניו. חמש מדרגים אותה כעת ב"החזק". בחודשיים האחרונים שני אנליסטים המסקרים את המניה שדרגו את המלצתם לתשואת יתר.