חברה קנדית שמחזיקה בישראלית ביקשה להתערב בהליך הצבעה. מה קבע השופט?
בית המשפט המחוזי בחיפה דחה בקשתו של בעל מניות למתן צו שנועד להתערב בהליכי הצבעה באסיפה כללית של חברה ישראלית שנסחרת בבורסת נאסד"ק.
ההחלטה ניתנת במסגרת סכסוך בין חברת צ'ק קאפ צ'ק קאפ בע"מ, חברה ציבורית ישראלית שמניותיה נסחרות בבורסת נאסד"ק, לבין חברת Symetryx Corp, שהנה חברה קנדית שמחזיקה 5.1% ממניות חברת צ'ק קאפ.
חברת צ'ק קאפ עוסקת במכשור רפואי ופיתחה טכנולוגיה (C-Scan) לגילוי פוליפים טרום-סרטניים וחריגות מבניות במעי הגס בשלב הקליני, וזאת באמצעות קפסולה שהפציינט בולע ובאמצעותה מנוטרים הנתונים באמצעות גלי רנטגן בעצימות נמוכה.
במהלך חודש יוני 2023 הודיעה חברת צ'ק קאפ על הפסקת פעילותה, זאת לאחר שהתברר כי תוצאות הניסויים הקליניים לא עמדו ביעדים ועל כן החליטה לא להמשיך בניסויים הקליניים הנדרשים על ידי ה-FDA ולהתקשר עם חברת Keystone Dental Holdings Inc. שעוסקת בשתלים דנטליים, בהסכם מיזוג ושילוב עסקים (BCA – Business Cooperation Agreement).
לאור התפתחויות אלו, Symetryx כינסה אסיפה מיוחדת של בעלי המניות לדיון בפיטורי הדירקטורים, אך בהתאם להסכם פשרה שהושג בינה לבין החברה, כונסה על ידי החברה אסיפה שנתית ליום 18.12.2023 שעל סדר יומה הונחו בין היתר החלפת הדירקטורים ואישור עסקת המיזוג.
- חשבתם להוריש ישר לנכדים? הנה הסיכונים
- גייס 25 מיליון שקל על טיטולים ובמפרים ויסיים בכלא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כעשרה ימים לפני האסיפה, הגישה Symetryx בקשה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בחיפה, בה ביקשה מספר סעדים בטענה להתערבות פסולה בהליכי הפרוקסי (Proxy) לקראת ההצבעה באסיפה השנתית, מצד החברה והדירקטורים.
בית המשפט עמד על הליכי ההצבעה של חברה ישראלית שנסחרת בנאסד"ק ועל הליכי הפרוקסי המתנהלים לקראת ההצבעה באסיפה השנתית ובתוך כך דחה את בקשת Symetryx. בית המשפט קבע בין היתר כי אין להתערב בהליכים הקשורים בהצבעה באסיפה השנתית וכי ראוי להעדיף ביקורת בדיעבד של בית המשפט על החלטות האסיפה על פני התערבות בהליכי ההצבעה לפני האסיפה. כמו כן, בית המשפט דחה את טענות Symetryx לקיפוח וכן את טענתה לקיומו של עניין אישי אצל הדירקטורים.
- 1.אבג 18/12/2023 22:02הגב לתגובה זוממה שהבנת באסיפה המיזוג נפל . היו צריכים מזמן למכור את הידע לחברה גדולה כי הרעיון מדהים.
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
