צביקה שווימר אלקטרה צריכה
צילום: יח"צ

קרפור צריכה מזומנים - נערכת למכירת רשת מהדרין

אלקטרה צריכה בעלת השליטה בקרפור מצטיידת במזומנים על רקע צרכי ההון של קרפור; הכוונה למכור את הרשת ב-150-200 מיליון שקל
איציק יצחקי | (11)

קרפור היא אכזבה קמעונאית, עם מחירים שלא באמת זולים כפי שהבטיחו מנהלי הרשת, אבל מבחינת תוצאות כספיות יש שיפור ברבעון השלישי של השנה. זה עדיין רחוק משיעורי הרווחיות והרווחים של הקולגות בתחום, ועדיין קרפור צריכה השקעה מאוד גדולה בהסבת הסניפים, ובכל זאת יש שיפור.

ההסבה לסניפים חדשים מגדילה את המכירות למ"ר לאזור של 39 אלף שקל למ"ר. זה פי 1.5 מהמספרים שקרפור היתה יינות ביתן. יש עוד סניפים רבים שיעברו הסבה וזה יביא אותם לשיפור כולל במרווחים. הבעיה שזה יעלה כסף - אלקטרה צריכה תצטרך להוציא מאות מיליונים נוספים. 

על רקע זה אלקטרה צריכה מגייסת בהשקעות פרטיות כשאתמול השלימה גיוס של 57 מיליון שקל ובמקביל הקבוצה נערכת למכור את רשת מהדרין שהיא רשת קמעונאות לשוק החרדי שהיתה חלק מקבוצת יינות ביתן ההיסטורית. 

השווי של רשת מהדרין שלה 20 סניפים עשוי להגיע לכ-150 מיליון שקל. 

לפני כשנתיים וחצי אלקטרה צריכה רכשה 35.05% ממניות יינות ביתן בתמורה לכ-193 מיליון שקל, מתוכם כ-143 מיליון שקל תמורת הקצאת מניות, וכ-50 מיליון שקל בדרך של רכישת מניות מנחום ונורית ביתן (משפחת ביתן). במקביל, רכשה גם קבוצת הפניקס כ-15% ממניות הרשת בסכום של כ-80 מיליון שקל. מאז גדלה ההשקעה הכוללת כשבמקביל הוזרמו לקרפור מאות מיליוני שקלים.

אלקטרה והפניקס רכשו את יינות ביתן-קרפור לפי שווי של 500 מיליון שקל והזרימו כספים נוספים שלמעשה העלו את שוויה כשבמקביל קרפור הוסיפה לעצמה חוב נוסף של כ-200 מיליון שקל. ההשקעה של אלקטרה מתקרבת לכ-300 מיליון שקל והיא צפויה לעלות. 

 

התביעה של נחום ביתן 

על רקע ההשקעה הגדולה, והתוצאות הפיננסיות המאכזבות, היה  ברור שאלקטרה צריכה בניהולו של צביקה שווימר לא תממש את האופציה ותרכוש את חלקו של נחום ביתן לפי 900 מיליון שקל.

באלקטרה צריכה מרוצים מהמצב שנוצר - הם ידללו את נחום ביתן לפי שווי נמוך יותר, אבל ביתן לא מסכים לכך והוא תובע את החברה כשבדרך הוא חושף שקרפור היתה רגע לפני הערת עסק חי בדוחות הכספיים והיא נדרשה לפני שלושה חודשים להזרמת הון גדולה של בין 100 ל-200 מיליון שקל. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הנפקה תוביל למחיקה

הנפקה בקרפור תוביל למחיקה. אף אחד לא ישקיע בקרפור בשווי של 900 מיליון, גם לא 700 וכנראה שגם לא 500 מיליון שקל, אלא אם זה יהיה אחרי הזרמת בעלים. רישום בבורסה הוא סוג של מכת מוות לקרפור כי אז ייחשף שלמרות השיפור, השווי שלה הוא במקרה הטוב מאות בודדות (בגלל החוב הפיננסי נטו). באלקטרה ירצו לגייס באופן פרטי ויעדיפו הנפקת זכויות, כי אז אפשר להציג כלפי חוץ איזה שווי שרוצים. אבל הפעם גם פאהן קנה לא יוכל להחזיק את השווי.

 

קרפור מתאוששת - המלחמה תעזור לתוצאות

קרפור דיווחה על שיפור בתוצאות ברבעון השלישי במקביל להסבה של סניפי יינות ביתן לסינפי קרפור. ההסבה הזו מביאה לגידול במכירה למ"ר בשיעור העולה על 60%. זה מרשים, אבל כדי שזה יקרה צריך להשקיע בהסבת הסניפים סכום משמעותי. בשלב הזה, החברה עדיין רחוקה מרווח בשורה התחתונה, אבל באלקטרה מדברים על רווח תפעולי כבר ברבעון הרביעי. בשורה התחתונה בהינתן הוצאות המימון צפוי הפסד, אבל לרווח תפעולי יש משמעות גדולה - זה מעיד על שווי תפעולי, פעילות שיש לה ערך, וככל שהרווח יגדל, כמובן שהשווי יעלה. 

הרבעון הרביעי יהיה רבעון טוב גם בשל המלחמה. הביקושים למזון עלו משמעותית וזה יתבטא גם בדוחות של קרפור. אבל המבחן הגדול של קרפור יהיה כנראה ברבעונים הראשונים של 2024. החברה תצטרך להגיע לרווחיות תפעולית כזו שתעלה על הוצאות המימון ותעביר אותה לרווח בשורה התחתונה. זאת הציפיה בקרפור ובאלקטרה צריכה כשהם מכוונים כמובן לרווח משמעותי בשורה התחתונה בהמשך.

קרפור עם סניפים חדשים יכולה להגיע למיליארד שקל מכירות ברבעון, זה כ-13% מעל המכירות הנוכחיות, אבל ברווחיות תפעולית ממוצעת של הענף זה אומר סדר גודל של 25-30 מיליון שקל בשורה התפעולית. בדרך למטה, הרווח הזה יתכווץ בגלל הוצאות המימון, אבל גם 10-15 מיליון שקל ברבעון זה ממש לא רע, אבל זה בטח לא החלום הגדול של אלקטרה צריכה. זה עדיין לא מחזיק את השווי (אחרי השקעה נוספת).

וכל זה תחת כמה איומים גדולים - התביעה של נחום ביתן עלולה למנוע או לדחות גיוסים, הצמרת הניהולית של קרפור עברה זעזועים כשלאחרונה אורי קילשטיין המנכ"ל עוזב או מועזב. והכי חשוב - קרפור באה לצרכנים עם בשורה - אנחנו מורידים את יוקר המחייה. אצלנו מקבלים גם הרגשה של חו"ל וגם מחירים זולים. זה לא קרה. כדי להרוויח צריך למכור במחירים גבוהים.  זה היה ברור וצפוי מההשקה, אבל איכשהו הציבור קנה את זה. 

קרפור עושה הרבה רעש בענף. בסביבה שלה מחכים לנפילתה כי אז התחרות תישחק, יהיו סניפים למכירה ויחזרו לרווחיות תפעולית גבוהה יותר. כנראה שנפילה לא תהיה, אבל המשך רה ארגון יכול בהחלט להיות, לצד שינויים בקצב החדירה של סניפי קרפור. הכל תלוי בהזרמת ההון פנימה. אם האחים זלקינד וצביקה שווימר יחליטו ללכת עד הסוף הם יצליחו להעמיד את הרשת על הרגליים. למרות שהעסק שלהם והכוונה שלהם היתה ככל הנראה - השבחה. כמו שהם רכשו את גולן ומכרו אותה בשווי של פי כמה, המטרה שלהם כאן היתה לקנות בזול ולמכור ביוקר. הפעם, יכול להיות שהם יסתפקו בלקנות בזול ולמכור בלי הפסד. אם היו מציעים להם את סכום ההשקעה שלהם, מאוד ייתכן שהם היו סוגרים עסקה. 

באלקטרה מציינים כי עד כה החברה שיפצה והסבה 72 סניפים ל-Carrefour בפריסה ארצית. באלקטרה מציינים כי מחזור המכירות בסניפי Carrefour שהושקו עלה בכ-60%, כאשר הרשת עברה ל-EBITDA חיובי ברבעון השלישי

עלייה בהכנסות בקרפור

בחברה מציינים כי במגזר קמעונאות מזון, ברבעון השלישי עלו ההכנסות בכ-17.2% לכ-865 מיליון שקל, לעומת כ-738 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול לדברי החברה נבע בעיקר מהשקת Carrefour בחודש מאי האחרון, שבמסגרתה הושקו 50 סניפים של הרשת, שפעלו באופן מלא ברבעון השלישי ובהמשך להשלמת פתיחתם של 20 סניפים נוספים עד לתום הרבעון השלישי. מנגד, נרשמה השפעה של הפעלה חלקית של סניפים, לטובת שיפוץ והסבה לקרפור. המכירות בחנויות זהות במגזר גדלו ברבעון בשיעור של כ-21%, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד (לרבות חנויות שהוסבו ל– Carrefour). המכירות בסניפים שהוסבו ל- Carrefour שפעלו באופן מלא ברבעון השלישי גדלו בשיעור של כ-47.1% ביחס לתקופה מקבילה אשתקד. מכירות למ"ר ברבעון השלישי (לרבות בחנויות שהוסבו ל– Carrefour) הסתכמו בכ-28,680 שקל למ"ר ממוצע שנתי לעומת 23,760 שקל למ"ר בתקופה המקבילה אשתקד.

 

בחברה מציינים כי מכירות למ"ר בסניפים שהוסבו ל-Carrefour שפעלו באופן מלא ברבעון השלישי הסתכמו לכ-38,988 שקל למ"ר בממוצע שנתי זאת לעומת ה כ-26,924 שקל למ"ר בממוצע שנתי בתקופה המקבילה אשתקד.

 

הרווח המגזרי בנטרול הוצאות אחרות, נטו הסתכם במגזר ברבעון השלישי בכ-0.2 מיליון שקל, לעומת כ-13 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. השינוי נבע בעיקר כתוצאה מירידה ברווחיות כפועל יוצא של גידול במכירות האונליין אשר מאופיינות בשיעור רווח גולמי נמוך יותר מזה שבסניפי הרשת ומהשקת Carrefour לאור פעילות השקעה של משאבים וכוח אדם לטובת ההשקה ולטובת הקמת מערך ייבוא מוצרי Carrefour.

כמו כן מסבירים בחברה כי פעילות קוויק שאוחד בתום שנת 2022 ופעילות רשת 7-Eleven הנמצאת בתהליך הקמה, תרמו יחד בתקופת הדוח להפסד המגזרי  סך של כ-21 מיליון שקל.

 

בחברה צופים כי יחד עם הגידול במחזור סניפי Carrefour והפעולות להתייעלות שמבצעת החברה במגזר, החברה תחזור להציג רווח מגזרי ברבעון הרביעי של שנת 2023.

 

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לרון 19/12/2023 16:00
    הגב לתגובה זו
    רשת נוספת,מישהו ראה אותה?
  • 7.
    ביבי המלך 18/12/2023 13:29
    הגב לתגובה זו
    מה שיכול להיות זול זה רק פירות וירקות בשיא העונה ומוצרים מסויימים כאשר יש מבצעים ומכירות חיסול בסיגנון "עוף בשקל" או "קילו עגבניות בשקל" (כך זה כבר משהו היסטורי). בישראל אין נסיבות לכך יהיה אוכל זול לא בסופרים גדולים, לא בסופרים קטנים, לא במיני סופרים של רוסים. כשרות, חסמים ביורוקרטיים, עלויות עבודה יקרות, מיסים וכו' – אלה הסיבות ליוקר המחיה הכללי לרבות האוכל. מנגנון כזה מאפשר לממשלה למקסם מיסוי לטובת כל מני מטרות כולל כיבוש שטחים חדשים, עזרה לחרדים, צבא וביטחון, עזרה לכל מני נזקקים, קליטת עליה, בריאות וכו'. זה לא משהו אישי של הממשלה כלפי אזרחיה אלא המשטר הכלכלי בישראל שהוא דרך אגב לא שונה מהותית ממשטרים אחרים. הדרך היחידה לאזרח פשוט לקנות אוכל זול יחסית זה לקנות במגזר הערבי בטירה ,למשל, או לקנות ב"שטחים". הדרך היחידה לממשלה להוזיל מחירי האוכל זה לוותר באופן משמעותי על חקלאות ישראלית ולהתחיל לייבוא אוכל ממדינות שבהם יש שפע של אוכל זול יחסית והם קרובים יחסית לישראל – טורקיה, רוסיה, דרום אירופה, מדינות הים השחור. אבל ממשלת ישראל לא תעשה את זה כי היא, כמו שכתבתי, צריכה מיסים. באותו אופן
  • 6.
    יעל 18/12/2023 12:52
    הגב לתגובה זו
    אוסף של חובבנים אין להם מושג בקמעונאות מזון,
  • 5.
    מ. כהן 18/12/2023 10:48
    הגב לתגובה זו
    מה שעושה אלקטרה צריכה, זה פשוט גיוס, כדיי שבעתיד הקרוב תוכל מה שנקרה " לצאת בכבוד"המודל העסקי כשל לחלוטין, משניי סיבות, 1 רצון לרווח קל ומהיר, 2 מבנה אחזקות בעייתי ביותר, ההחזקה של נחום ביטן, מחשקת את אלקטרה ותקועה כמו עצם בגרון.ואור זאת אין סיכוי לקרפור להתמודד מול המקצוענים, יוחננוף, ורמי לוי.
  • 4.
    ענת 18/12/2023 09:10
    הגב לתגובה זו
    חוצפה ועזות פנים וחוסר יושרה. נכנסתי לחנות שלהם בעיר קטנה. הם ניצלו את העובדה שאין שם רשתות גדולות והקימו שם סניף. ולכן אין ברירה לתושבים אלא לקנות מהם. איך אמרו פעם, המחירים היו כמו בבית מרקחת. יכולת לקנות שם 2 מלפפונים, או שני תפוחים. כי יותר מזה אתה צריך משכנתה. ואני תוהה איפה האחראים במשרד המסחר והתעשיה, איך בכלל הביאו אותם, בדיוק אז בתקוםה של העליה הגדולה במחירים. איפה הפיקוח על המחירים. הרשת הזו צריכה לקבל בעיטה החוצה. אל תיכנסו לשם בכלל.
  • 3.
    89 18/12/2023 08:06
    הגב לתגובה זו
    השתתפו בשביתה הפוליטית - לא קונה אצלם.
  • 2.
    ארי 18/12/2023 07:51
    הגב לתגובה זו
    תביאו יותר מוצרים של קארפור גם בלי כשרות.
  • 1.
    משה 18/12/2023 07:04
    הגב לתגובה זו
    תמכרו טסטר צ'ויס ב-20 ש"ח ותראו איך כולם רצים לסניפים שלכם
  • ענת 18/12/2023 09:11
    הגב לתגובה זו
    בדיוק, הגדרת את זה כל כך נכון.
  • לרון 18/12/2023 08:44
    הגב לתגובה זו
    אך השקיעו יותר מידי וצריכים להחזיר את ההשקעה,וגם מניית קרפור בצרפת איננה נסחרת הרבה מעל 16 יורו מזה שנים
  • סווינגר 18/12/2023 08:19
    הגב לתגובה זו
    מוכרת את הקפה הזה פעם בתקופה, ולעיתים בקופון או חברי מועדון עם כ.אשראי שלהם. ס.פארם נרחבת בצורה כזאת, שיש לצרכן הטיפש סניף כמה מטרים מהבית, אז הנוחות עולה כסף.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).