השכר הממוצע לשכירים ביוני היה 13,267 שקל; כמה מרוויחים בהייטק?
השכר הממוצע במשק עבור שכירים עמד בחודש יוני על 13,267 שקל, עלייה של 6% ביחס לחודש המקביל אשתקד, כך על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המתפרסמים היום. מגזר ההייטק המשיך להוביל את הרשימה, עם שכר ממוצע של 29,480 שקל עלייה של כ-9% ביחס ליוני אשתקד.
על פי אומדני הלשכה, השכר הממוצע למשרת שכיר (במחירים שוטפים) עמד על היה 13,267 שקל, עלייה של 6% לעומת יוני 2022 אז עמד השכר על 12,510 שקל. ככלל בחודשים אפריל-יוני עלה השכר הממוצע למשרת שכיר בחישוב שנתי ב-7.7%, בהמשך לעלייה של 7.9% בחישוב שנתי בחודשים ינואר–מרץ.
השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים (מנוכה במדד המחירים לצרכן החודשי) היה 11,407 שקל, עלייה של 1.8% לעומת יוני 2022 אז עמד השכר על 11,208 שקל. בחודשים אפריל-יוני 2023 עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-5.1% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 3.8% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרץ 2023.
מנגד, נתוני המגמה מצביעים על ירידה במספר משרות השכיר, כאשר בחודשים אפריל-יוני 2023 ירד מספר משרות השכיר ב-2.2% בחישוב שנתי, לעומת עלייה של 0.8% בחישוב שנתי בחודשים ינואר-מרץ 2023. המגזר הגדול ביותר במשק היה מגזר החברות הלא-פיננסיות, ובו נרשמו 2.516 מיליון משרות שכיר (61.9% מכלל משרות השכיר במשק), כשאר השכר הממוצע למשרת שכיר במגזר זה עמד על 14,008 שקל.
- ההייטק הישראלי גדל באירופה: מעל 30 אלף עובדים וצמיחה שנתית של 4.8%
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 4.חוסר מקציעיות לא לדווח על החציון (ל"ת)בלה 04/09/2023 14:58הגב לתגובה זו
- 3.קובי 04/09/2023 14:20הגב לתגובה זוהשכר הממוצע הוא כ7000 שקל מכסימום ו 5000 מינימום אז אל תביאו לנו משכורת של בודי פה ובודד שם ותקבעו סכומים שמטעים העיקר אצלכם לעשות רושם וכתבות מנופחות
- סווינגר 04/09/2023 15:10הגב לתגובה זוסביב 6800-6900 שכר חציוני בישראל. הממוצע נמתח מעלה בגלל המשתכרים גבוה בציבורי ובהייטק. הרוב הוא פשוטי העם, אבל הפרשי השכר בינם לאנשי מגדלי השן, עצום. מכאן, הממוצע מתעוות כלפי מעלה
- 2.השכר הממוצע הוא פחות מ 9 אלף שלא יספרו סיפורים (ל"ת)אפק 04/09/2023 13:58הגב לתגובה זו
- 1.סתם אחד 04/09/2023 13:40הגב לתגובה זומדברים על פיתורים ושוק של מעסיקים... מעניין הנתונים
- המגיב 04/09/2023 16:02הגב לתגובה זוהמעסיקים כנראה משאירים את מי שנותן יותר תפוקה ליחידת זמן, וכנראה אלו שהתפוקה שלהם גבוהה יותר (או שיש להם ידע שמאוד נחוץ לחברה), מקבלים שכר גבוה יותר. בדיוק כמו שקרה עם הנתונים בתקופת הסגרים של הקורונה - ברוב המוחלט של המקומות שנסגרו - השכר היה נמוך (מלצרים, עובדי בתי מלון), ומי שלא פוטר היה עם שכר גבוה יותר - מה שגרם לשכר החציוני והשכר הממוצע שנרשמו ברשויות (מס הכנסה, ביטוח לאומי) לעלות בצורה ניכרת.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
