אמנון מרחב
צילום: שלומי יוסף
הוועידה הכלכלית

"מספיק להלקות את עצמנו. ההון האנושי של ישראל לא נעלם בגלל רפורמה זו או אחרת"

אמנון מרחב, מנכ"ל משרד הכלכלה אופטימי בראיון בוועידה הכלכלית של ישראל אך מזהיר - "אם נטפח את הסנטימנט הרע הזה, שרודפים שרים בחו"ל, אנשים שצריכים להשקיע בוודאי לא יבואו". האם הוא חושש מבריחת כסף מישראל? "בשנות ה-70' וה-80' לא זרם פה כסף. ההון האנושי ומה שהחברות והשוק העסקי ייצר פה, הזרים לפה כסף"
איציק יצחקי | (16)

ההייטק זאת תופעה חדשה של שני העשורים האחרונים והיא תופעה שנשענת על הזרמה של כסף זר שנכון להיום חלקו הגדול נפסק? שאל מתן חודורוב את אמנון מרחב, מנכ"ל משרד הכלכלה בוועידה הכלכלית של ישראל.

מרחב: "יושבים פה בכנס אנשי עסקים. איך אמר פרופ' מנואל טרכטנברג - בעסקים יש הרבה סנטימנט. אפשר לשבת ולהלקות את עצמנו ויסתכלו המשקיעים בעולם, ויגידו מה אם המשוגעים האלה עושים? אני לא קובע מי אחראי על האירוע הזה, אבל אני מסתובב עם השר ברקת בחו"ל, אתה לא שומע סנטימנט רע. אם רודפים אחריו במסדרונות בבוסטון ובשיקגו זה לא אמריקאים שרודפים ומנאצים אותו. רודפים אחריו ישראלים, עכשיו יושבים שם אמריקאים, שצריכים להחליט האם להשקיע בישראל ורואים תמונות שרודפים אחרי שר ישראלי".

אלו פעילי המחאה?

"אל תכניס לי מילים לפה. יש פה הרבה עניין של סנטימנט. אם נטפח את הסנטימנט הרע הזה, אנשים שצריכים להשקיע בוודאי לא יבואו. מה אנחנו כן צריכים לעשות? לטפח את הסנטימנט. אבל הם לא נעלמים. היכולת האנושית, מה שנכנס למקומות כמו שאמרת 8200 ולעוד יחידות, הוא לא נעלם. אנחנו צריכים להפסיק להלקות את עצמנו".

על השאלה האם בזמן שיש "דשדוש" בבורסה ובהשקעות בהייטק וכן תחזיות צמיחה קודרות, הממשלה הורסת את הכלכלה ענה מרחב: "חס וחלילה. זאת אמירה שאני לא מתחבר איתה. אינני איש פוליטי. הרבה מאוד מחבריי שואלים אותי. אני לא גדלתי בממשלה, באתי מהשוק הפרטי. הייתי עורך דין הרבה שנים ואחר כך הייתי מנכ"ל עיריית ירושלים, חזרתי להיות מנכ"ל התאחדות הקבלנים, אז אני נע בין הפרטי לציבורי. שואלים אותי חבריי 'למה אתה שם' ואני עונה שלמדינה הזאת יש פוטנציאל, שיש אתגרים ואפשר לנצח אותם. יש לנו הון אנושי שאף אחד לא יכול להחריב אותו, לא רפורמה כזאת ולא רפורמה אחרת. אנחנו רואים גידול".

 

על השאלה האם ההון האנושי עלול לברוח החוצה ענה: "בשנות ה-70' וה-80' לא זרם פה כסף. ההון האנושי ומה שהחברות והשוק העסקי ייצר פה, הזרים לפה כסף".

פרופ' טרכטנברג לא דיבר על סנטימנט כעניין של הסברה ולא דיבר על הלקאה כסוג של חשבון נפש. הוא דיבר על החקיקה המשפטית ועל התגובות לחקיקה המשפטית בעולם. וכאן, בשתי הקטגוריות הללו, לטענתו אנו מביאים משבר מבית שלא היה כדוגמתו. הוא לא דיבר על הסברה - אלא על תוצאה.

"לפני שבאתי עשיתי טבלת SWOT. היתרונות הישראלים לא נעלמו. אותן חוזקות של ההון האנושי, היזמי, החדשני - לא נעלמו. רפורמה משפטית לא מעלימה את החוזקות".

אמנון מרחב, מנכ

אמנון מרחב, מנכ"ל משרד הכלכלה, ואמנון חודורוב. צילום: שלומי יוסף

רק את הכסף.

"אני רואה את הבקשות להשקעות במשרד הכלכלה, ברשות ההשקעות. היא תומכת בבקשות של משקיעים להשקיע בתעשיה הישראלי. הן לא פחתו. כלומר: כדי שיזם יזכה בתמיכה ממשלתית מרשות ההשקעות, הוא צריך לשים 70% מההון. היית שואל אותי האם אתה כמנכ"ל משרד הכלכלה רואה פיחות פחות בקשות להשקעות בישראל מצד מיזמים והייתי עונה 'שלילי'".

קיראו עוד ב"בארץ"

ברשות החדשנות הולכים לחלק מענקי עתק שלא היו כמותם כדי לנסות להביא כסף להייטק הישראלי כי אי-אפשר לגייס הון.

"איננו חיים במציאות של גן-עדן".

אולי נגיד את זה קודם כל?

"מישהו חושב פה אחרת? אף אחד לא חושב אחרת, גם לא באתי להטיף אחרת. כשבאתי מהעולם העסקי, אתה גם צריך לדעת להתמודד עם  הקשיים ולזהות את ההזדמנויות. יש כאלה שבוחרים להגיד 'הכל רע, נפרק את העסק'. אם זה היה חברה פרטית היינו ממנים מפרק. אני מסרב לומר שהכל זה הרפורמה המשפטית. זה לא אומר שאני תומך בה או לא.

אני איש מקצוע".

לסיום התייחס מרחב על עולם התעסוקה. "כשאתה רואה את תעסוקת החרדים גדולה. יכולתי להמשיך להלקות את עצמנו. אתה רואה שתעסוקת החרדים גדולה. 53% בקרב הגברים. פרופ' טרכטנברג אמר שגם הירידות נמשכות, אבל גם העליות הן קשות".

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    אבנר 04/09/2023 23:17
    הגב לתגובה זו
    בוזזים את הקופה הציבורית
  • 11.
    שאול 04/09/2023 20:14
    הגב לתגובה זו
    המהפכה המשטרית גרמה להרבה מהטובים והיפים שבישראל לברוח . מקבלי הקצבאות והשוחד במיליארדים נשארים . ראו את מספר המוחים שביבי פוגש בכול הבריחות שלו לחו"ל .
  • המגיב 04/09/2023 22:42
    הגב לתגובה זו
    אתה מתכוון לכל ה"לשעברים" שצווחים ברחובות, ומקבלים במקביל פנסיה תקציבית של 40 על 100 אלף שקל בכל חודש וחודש ?
  • 10.
    אופיר הקונוס 04/09/2023 17:34
    הגב לתגובה זו
    ברור שהישראלים יציקו לברקת כשהוא בחו"ל... מה הוא מצפה? שהאמריקאים ירדפו אחריו?אפשר לחשוב שהוא יוצא לרחובות למחות נגד הדיקטטורה באריתראה.
  • 9.
    י 04/09/2023 15:06
    הגב לתגובה זו
    כל יום שעובר יורדות הכנסות המדינה מהי-טק חוסר השקעות, חוסר גיוס של החברות, עלית הדולר שמתורגמת ישירות לירידת משכורות והזרמה של פחות כסף והחמור מכל עזיבה של אנשי מפתח. הטמטום חוגג ועכשיו גם עננת האג מרחפת מעלינו. אין תוכלת ואין תכלית למדינה חרדית פשיסטית וברקת צריך לדעת את זה טוב מכולם ....
  • בלי לחץ, תשתה מים קרים (ל"ת)
    שמחה 04/09/2023 17:24
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    יוסי 04/09/2023 13:35
    הגב לתגובה זו
    ולא מש"ס או יהדות התורה
  • 7.
    פישר קינג 04/09/2023 13:30
    הגב לתגובה זו
    שמריהו היה יד ימינו וחביבט של ברקת בעיריית ירושלים ואתה מרחב מנכל משרדו?
  • 6.
    fisherking 04/09/2023 13:24
    הגב לתגובה זו
    אמנון מרחב מקפץ כמו קנגרו רעב ממשרה למשרה .הוא יודע היטב על איזה צד הפרוסה מרוחה החמאה והראיון הזה עימו מוכיח זאת בדיוק!!!?
  • 5.
    משרד האוצר 04/09/2023 13:03
    הגב לתגובה זו
    מבני הישיבות והמתנחלים 165 מיליארד "
  • 4.
    מממנים מלא מלא את הבטלנים הארורים האלה . (ל"ת)
    העשירונים 8-9-10 04/09/2023 13:02
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משלמים 0000000000000000000 מיסים למדינה . (ל"ת)
    58% מאזרחי ישראל 04/09/2023 13:00
    הגב לתגובה זו
  • המגיב 04/09/2023 18:09
    הגב לתגובה זו
    מנקי הרחובות, הגננות, כך ששכרם יהיה גבוה מספיק ויגיעו למדרגה המינימאלית של מס הכנסה.
  • 2.
    חכה חכה 04/09/2023 12:35
    הגב לתגובה זו
    באמת... לפחות לגבי אחרי 20 שנה בהייטק ותשלומי מס של מיליונים למדינה, הוצאתי דרכון אירופאי ועד סוף השנה "הלכתי מפה"
  • המגיב 04/09/2023 18:10
    הגב לתגובה זו
    כדי שנדע באילו מדינות מחכים לישראלים.
  • 1.
    הון ציוני נעלם ואבד כי כך רוצה ה' כי כשלת בעוונך. (ל"ת)
    הכו הכו על חטא 04/09/2023 11:52
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.