טמפו VS יפאורה: מי נפגעה ממס המשקאות, מי בינתיים לא - ומה עם קוקה קולה?
חברת טמפו אמנם לא נסחרת כמניה אבל יש לה אג"ח בבורסה. בפועל היא מדווחת על תוצאותיה הכספיות. כך גם המתחרה הגדולה יותר יפאורה. אבל דווקא קוקה קולה (או בשמה הישראלי - החברה המרכזית לייצור משקאות קלים) לא מפרסמת את תוצאותיה. החברה המרכזית שולטת ב-40.6% משוק המשקאות הקלים ולכן זה כמובן מאוד מעניין מה קורה אצלה, אבל ניתן ללמוד על מה שקורה גם דרך תוצאותיהן של החברה השנייה בגודלה בשוק, יפאורה שמחזיקה ב-38%, ושל טמפו הקטנה יותר שמחזיקה ב-16.5% מהשוק, כך על פי נתוני סטורנקסט.
אבל הכיוונים מנוגדים: אם אצל יפאורה מדובר בנפילה של 15% אז אצל טמפו המצב הפוך והמכירות שלה בתחום המשקאות הלא אלכוהוליים דווקא עולים השנה ב-10%. כך, טמפו מדווחת היום על הכנסות של 688.8 מליון שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה, לעומת 621 מיליון בתקופה המקביל בשנה שעברה. רגע, אבל אולי הגידול בהכנסות היה דווקא בתחילת השנה? כדי לבחון את הנקודה הזו - ובעצם לבודד את נתוני הרבעון השלישי - צריך לחזור לדוחות של הרבעון השני ולהחסיר את הנתונים ההם. בפועל, ברבעון השלישי הכניסה טמפו 272 מיליון שקל, לעומת 247 מיליון שקל ברבעון השלישי בשנה שעברה, כלומר עליה של 10%.
מנגד - חברת יפאורה דיווחה בשבוע שעבר (דרך דוחות החברה הציבורית שנסחרת בבורסה קרור קרור 0.12% ) על פגיעה משמעותית בהכנסות שלה - יפאורה הכניסה 257 מיליון שקל ברבעון, נפילה של 295 מיליון ברבעון המקביל בשנה שעברה, כלומר נפילה של 12.7%. ביפאורה אפילו מסבירים במפורש כי הסיבה היא "בעיקר השפעת כניסתו לתוקף ביום ב-1 בינואר 2022 של הצו בנושא מס על משקאות ממותקים".
אז איך בטמפו דווקא לא נפגעו? הם דווקא כן. בשורה התחתונה, ברבעון השלישי טמפו הרוויחה במגזר המשקאות הלא אלכוהוליים 32.5 מיליון שקל, לעומת 35 מיליון ברבעון המקביל בשנה שעברה - ירידה של 7%. יפאורה רשמה גם היא ירידה ל-39.9 מיליון שקל לעומת 47.6 מיליון אשתקד, נפילה של 16%. אבל אם בטמפו מדברים רק על התייקרות חומרי הגלם, אז אצל יפאורה אומרים במפורש שמדובר גם על ירידה במכירות.
- אורקל תפרסם דוחות השבוע: מהזינוק מעל 305 דולר לנפילה של 37%
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתחילת השנה טמפו אמנם 'גנבה' את ההפצה של המוצרים, אבל קודם כל זה קרה עכשיו כך שזה לא רלוונטי לדוחות הרבעון השלישי, ומעבר לכך - טמפו אומרת שזה "זניחה" לתוצאות שלה.
כאמור, היינו רוצים לראות את התוצאות של חברת קוקה קולה. מקורות בשוק אומרים שהחברה דווקא אומרת שהיא לא נפגעה מהמס, בדומה לטמפו, אבל עד שלא יהיו לחברה דוחות רשמיים הכל יישאר בגדר ניחוש ושמועות.
- 5.חרם על טמפו (ל"ת)מחנה עבודה 23/11/2022 17:51הגב לתגובה זו
- 4.משה 23/11/2022 11:57הגב לתגובה זורציתם שינוי--קבלתם דוברמן בסודה בזירו ובמשקאות דיאטטים אין סוכר אבל מס יש
- 3.דוקטור 22/11/2022 22:45הגב לתגובה זועדיין לא יודעים
- 2.איש חכם 22/11/2022 20:59הגב לתגובה זומס על גלישה באינטרנט. מס על הודעות SMS ווואצאפ (בנהיגה) מס על כניסה למסיבות ופאבים. מס על האויר בחיפה... בקיצור... תתחילו להסביר ולחנך ולא להכות בכיס
- 1.שלמה 22/11/2022 20:19הגב לתגובה זוזה בריא מאוד
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
