אביגדור ליברמן
צילום: לעמ

פיץ' מאשררת את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+

החברה מציינת בהודעתה את הסיכונים הביטחוניים כגורם המכביד על דירוג האשראי. יחד עם זאת, הכלכלה הישראלית הפגינה חוסן בפני אירועים גיאו-פוליטיים
דור עצמון |

חברת דירוג האשראי הבינלאומית Fitch פרסמה היום הודעה על אישור מחדש של דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של +A עם תחזית יציבה. בהודעתה מדגישה החברה את האלמנטים החזקים בכלכלת ישראל וביניהם: כלכלה מגוונת ואיתנה, חשבונות חיצוניים חזקים ומבנה מוסדי חזק. על פי החברה, החולשות העיקריות על דירוג האשראי הן נטל חוב גבוה באופן יחסי, סיכונים ביטחוניים וחוסר יציבות פוליטית.

החברה צופה כי צמיחת הכלכלה תעמוד על 4.6% בשנת 2022 ו-3% בשנת 2023 וזאת על רקע ההאטה בכלכלה העולמית, השפעת האינפלציה על הצריכה ומחסור בכוח עבודה בסקטורים מסוימים, כאשר סקטור ההיי-טק ממשיך להפגין ביצועים חזקים. עם זאת לדעת החברה, חוסר יציבות פוליטית עלול להגביל את המשך גידול ההשקעה בחינוך ובתשתיות הנדרשות לטובת שיפור הפריון. כמו כן, החברה מעריכה כי האינפלציה בסוף השנה תעמוד על 4.1% לאור עליית המחירים העולמית והעלייה במחירי הדיור. חברת הדירוג מציינת כי שוק העבודה בישראל חזר למצבו טרם תקופת הקורונה, מה שעשוי לתרום ללחץ על המחירים בטווח הבינוני. החברה ממשיכה לציין את החשבונות החיצוניים החזקים של המדינה ואת ההשפעה הממתנת של הסכמי הגז על רמות המחירים בישראל.

בהתייחסות למסגרת הפיסקאלית, החברה צופה שיעור גירעון נמוך של 0.8% בשנת 2022 - זאת כתוצאה מצמיחה יוצאת דופן בהכנסות המדינה, וטווח גירעון של 2-3% מהתוצר בשנים 2023-2024, בקנה אחד עם מדינות המדורגות A. חברת הדירוג צופה כי תירשם הורדה ניכרת בנטל החוב, כאשר החברה סבורה כי יחס החוב לתוצר יעמוד על 63.9% בסוף השנה, לעומת 68.8% אשתקד. האמור בזכות צמיחה נומינלית גבוהה, ריבית ריאלית שלילית וגירעונות נמוכים. חברת הדירוג צופה שהחוב לתוצר ירד לשיעור של כ-61% עד שנת 2024. החברה צופה שתקציב המדינה לא יעבור לפני הרבעון השני של שנת 2023 ועל כן מדינת ישראל תפעל במנגנון של תקציב המשכי המגביל את היקף ההוצאה החודשית המותרת על-ידי הממשלה. החברה רואה סיכון באי הקמת ממשלה לאחר הבחירות, מה שעלול להוביל לסבב בחירות נוסף ועיכוב בהעברת התקציב.

החברה מציינת בהודעתה את הסיכונים הביטחוניים כגורם המכביד על דירוג האשראי. יחד עם זאת, הכלכלה הישראלית הפגינה חוסן בפני אירועים גיאו-פוליטיים. החברה מסבירה כי שיפור בדירוג האשראי ייתכן במקרה שמגמת הפחתת יחס החוב לתוצר תימשך לאורך זמן בשילוב קביעת מדיניות פיסקאלית נבונה, וירידה בסיכוני היציבות פוליטית והסיכונים הביטחוניים. לחילופין, אם תירשם עלייה מתמשכת ביחס החוב לתוצר, או אם יתממשו סיכונים ביטחוניים או פוליטיים, עם השפעה כלכלית חמורה וארוכת טווח, תיתכן פעולת דירוג שלילית.

להלן דירוגה הנוכחי של מדינת ישראל על-ידי חברות הדירוג הבינלאומיות:

S&P AA- יציב  

פיץ' A+ יציב

מודי'ס A1 חיובי

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "הודעת חברת פיץ' על אישור הדירוג של מדינת ישראל מהווה הבעת אמון בכלכלת ישראל, בייחוד לאור התאוששות ממשבר הקורונה, הגירעון הנמוך וצמיחה גבוהה בהכנסות המדינה".

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "אישור הדירוג בתקופה של אי ודאות בכלכלה העולמית הינו עדות לביצועים החזקים של הכלכלה הישראלית הבאים לידי ביטוי בנתוני הצמיחה, החשבונות החיצוניים והנתונים הפיסקליים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.