הלל בש
צילום: משה בנימין
פרשנות

אין תשואה ללא סיכון, או: למה להתרחק מקרנות גידור

בתקופה של ירידות שערים ניתן לגלות מי משקיע מקצועי ועקבי ומי נתלה עד עתה במזל. מהי קרן גידור? מדוע משקיעים רבים כל כך השקיעו שם בשנתיים האחרונות? ומדוע אתם צריכים להימנע מכך
הלל בש | (8)

המשקיע האגדי וורן באפט אמר לפני שנים רבות: "כשהמים נסוגים, מגלים מי שוחה עם בגד ים ומי ערום". באנלוגיה לעולם ההשקעות - תקופות של ירידות שערים משמעותיות ושינוי מגמה בשווקי ההון והחוב, מספקים תובנות על מנהלי ההשקעות המקצועיים יותר והמקצועיים פחות.

 

האתגרים המחודשים

הסביבה הכלכלית הנוכחית מאז תחילת 2022, מאופיינת במעבר לצמצום מוניטארי (מפסיקים את הדפסת הכסף המאסיבית), בציפיות אינפלציה וריבית מוגברות, ומחששות (לעיתים מוגזמים) ממיתון עמוק בארצות הברית ובעולם. כל אלו ואחרים מובילים לתנועה היסטרית (שלא לומר היסטורית) של מכירת נכסים פיננסים. שוק המניות במגמת ירידה, ובאופן קצת מפתיע (ולא אופייני) גם שווקי החוב והאג"ח - נמצאים במגמת ירידה.

 

רק תשקיע - ותרוויח?

אם בשנים 2020 ו-2021 כמעט כל ההשקעות עלו והניבו תשואה מסוימת, הרי שכיום המשקיעים נדרשים לגלות הבנה טובה יותר במגמות המאקרו כלכליות וניתוח מעמיק יותר בענפים ובחברות השונות בשוק ההון. זה תהליך טבעי, שחשוב שיתבצע וכנראה היה צריך לקרות ממזמן (לולא ההנשמה המלאכותית של הבנקים המרכזיים, ובראשם הפד האמריקאי). כעת, משקיעים רבים מגלים בדרך הקשה כי השוק לא תמיד עולה, וכי הערכות השווי הסופר אופטימיות שלהם בענפים מסוימים, המתבססות על רווחיות בצמיחה מואצת, אפילו תלת ספרתית כל שנה, במשך עשרות השנים הקרובות - אינן תואמות כלל למציאות.

 

ירידות השערים מגלה הרבה

תהליך מאוד מעניין שמתרחש כעת הוא שהמניות יורדות והאג"ח יורד (במקביל!), אנו מגלים מי המשקיעים שפועלים בחכמה ובעקביות ומי פחות. שימו לב שהמקורות המאקרו כלכליים שהיוו את ההסבר לירידות, כבר לא ממש מעניינות אותנו. כעת יש מגמת ירידה, והיא מוכיחה יותר מאלף ניתוחים מתוחכמים - מי שוחה עם בגד ים ומי נשאר ערום.

מדובר על תהליך כואב ואולי מתמשך, אבל עלינו להפנים כי כך דרכו של עולם: אחרי העליות יבואו הירידות, ואחרי הירידות יבואו העליות. מתי בדיוק נגיע לנקודת התחתית של המחזור הנוכחי - אף אחד לא באמת יודע.

 

חזרה למציאות

בעת הזאת, אנו חוזרים לקרקע המציאות, ונדרשים ללמוד מחדש את היסודות המוכרים והמוכחים של השקעות אסטרטגיות בשוק ההון. הרעיון הבסיסי ביותר שראוי לבחינה הינה ההבנה כי אין תשואה ללא סיכון. בהשקעות יעילות, לא ניתן לקבל תשואה עודפת ללא הבנה שאנו חשופים במקביל גם לסיכון עודף. זה נכון למיזמי נדל"ן להשקעה עם תמונות נוצצות מחו"ל (וגם בישראל), למטבעות קריפטו (כמו Terra; מטבע הקריפטו "היציב"), לחלקים נרחבים בעולם האפל של "השקעות אלטרנטיביות" וגם (ואולי בעיקר) לתחום המשווק באגרסיביות הנקרא: קרנות גידור. נתמקד כעת דווקא באחרונה, כי היא הפחות מוכרת.

 

קרן גידור

קרן גידור הינה קרן השקעות פרטית, ללא פיקוח ורגולציה ממשיים, שגובה עמלות גבוהות במיוחד (עמלה אופיינית של 2% מקרן ההשקעה ו-20% מהרווחיות) ומנסה להשיג תשואות גבוהות במיוחד. אין שום קשר בין המושג גידור (הקטנת סיכונים) לבין המבנה המשפטי המסוכן של קרן גידור. מבחינה רעיונית, כשמשקיע מעביר כסף לקרן גידור, הוא נותן הרשאה למנהלי הקרן לבצע בכסף ככל העולה על רוחם, ומוותר מראש על כל טענה או תביעה עתידית כנגדם.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מי משקיע בקרן גידור?

לכאורה ישאל השואל: מי משקיע במבנה הכל כך מסוכן הזה? התשובה עוד יותר מבהילה: רבים וטובים! נזכיר כי ברני מאדוף, שביצע את ההונאה הפיננסית הגדולה של כל הזמנים, ניהל את העסק במבנה של קרן גידור, וכי המשקיעים שלו כללו מוסדות וארגונים גדולים ומתוחכמים (כמו נשות הדסה, אוניברסיטאות וכו'). מה הוביל משקיעים חכמים לשים את כספם על קרן הצבי? תשואה עודפת ומובטחת. הבטחות השווא של כסף קל, ונטול סיכונים – מושך משקיעים מאמינים מאז ולעולם. אבל, כפי שאמרנו, אין תשואה ללא סיכון.

 מעניין לציין, כי ברני מאדוף התגלה במערומיו בתקופה שלאחר המשבר הפיננסי של 2008 (משבר הסאב-פריים). כמו שוורן באפט אמר, תקופות של ירידות שערים מגלות לנו תובנות חשובות אודות המשקיעים.

 

שיווק אגרסיבי

סיבה נוספת לנהירה של משקיעים רבים אחר קרנות גידור קיקיוניות, הינה מערך השיווק והמכירות המאוד חלקלק של ענף ההשקעות המנוהלות בכלל, וקרנות הגידור בפרט. אנשי השיווק מפתים משקיעים רבים בנרטיב מפותח של "גאונות פיננסית של מנהלי קרן הגידור (שטרם פורסמה ברבים)", עם תשואות מצוינות, לטווחי זמן יחסית קצרים. יש להם גם נתונים היסטוריים מצוינים להציג למשקיע הנבוך. הם יכולים להציג שנים של תשואות מצוינות, כי כאמור, מדובר על תקופה של תמיכה מוגברת מצד הפד, הדפסת כסף מטורפת, ונזילות שלא נגמרת – כמעט הכל עלה!

 

הטובות שבהן

מעניין לציין כי קרנות גידור הקצת יותר טובות, מציגות בפני המשקיע תשואה נטו אמיתית (לאחר כל העמלות המוגדלות והוצאות ההשקעה הכוללות) וביחס למדדי השוק המובילים. ראוי לשים לב שהם מדברים על תקופה מיוחדת מאוד (הכל עלה), וייתכן והדרך שהם נקטו בה הייתה מינוף בלבד (לקיחת הלוואות זולות בסבסוד הבנק המרכזי, והשקעה במדדי השוק המרכזיים). אבל מדיניות השקעות שכזו, שיותר דומה להימור מאשר להשקעה, הינה הרת אסון בתקופה הנוכחית של ירידות שערים ומובילה להפסדים גדולים וניכרים.

 

קרנות גידור קורסות? כל הזמן...

קרנות גידור קורסות כל הזמן. המוכרות יותר של העת האחרונה כוללות את Melvin Capital (שעמדה בראש פוזיציית השורט על GameStop), ואת Archegos (שהשאירה אחריה שובל של חובות בנקאיים בסדרי גודל של 10 מיליארד דולר ארה"ב). ענקיות אלו קרסו בתקופת הגאות הטובה, ומעניין מה מצפה לנו עם הכניסה לתקופת השפל וירידות השערים. זה יקח קצת זמן אבל אנו צפויים לראות הרבה קרנות גידור מדווחות על הפסדים ניכרים וכואבים.

 

הבנקים מקבלים החלטה נכונה

רמת הסיכונים הפיננסיים המובנים בחלק ניכר מקרנות הגידור, הוביל מלווים מקצועיים גדולים לקבל החלטה אסטרטגית, שלא לתת הלוואות כלל לקרנות גידור (גם אם יש להם בטחונות טובים). זוהי החלטה גורפת, של גורמי מקצוע מנוסים, שמבינים שקרן גידור כוללת סיכונים מובנים שלא ניתן להגן מפניהם. הבנק האירופאי הענקי Credit Suisse הודיעה בסוף 2021 כי היא מפסיקה להעמיד אשראי לקרנות גידור וסוגרת את הקו העסקי העוסק בכך. Credit Suisse מצטרפת לקבוצה הולכת וגדלה של משקיעים מוסדיים גדולים, שמפנימים את הסיכון הרב הגלום בקרנות הגידור.

 

המשקיעים הפרטיים

אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר? אם אנו מבינים את המבנה הפיננסי המאוד מסוכן, את הערכות הסיכונים של בנקים ומשקיעים גדולים ומנוסים – מדוע אנו עדיין מתפתים להשקעה בקרנות גידור? כנראה שזו עוד התנהגות לא רציונאלית, של משקיעים מסונוורים, המחפשים מתנות חינם.

 

זה נכון שיש קרנות גידור שמראות רווחים יפים, גם כיום. אבל נזכיר כי כל קרנות הגידור מאז ומעולם הצליחו להציג רווחיות נאה - עד היום שהן נעלמו לחלוטין. ברני מיידוף הצליח לעבוד על רבים וטובים במשך עשרות שנים, ואף היה יושב ראש הבורסה לניירות ערך בניו יורק. נכון, לא כל קרנות הגידור הן הונאות ממשיות. הטובות שבהם כוללות אנשים טובים וישרים שבאמת חושבים שמדיניות ההשקעה האקטיבית שלהם נותנת ערך. אבל (וזה אבל גדול), הם כמעט תמיד מעמיסים על המשקיעים שלהם רמות סיכון מוגברות ורחבות.

לרמות הסיכון של רוב קרנות הגידור אין הצדקה הגיונית, במיוחד נוכח התשואות נטו (לאחר כל העמלות וההוצאות), שהם מציגים. כמו כן, התשואות של תקופת הגאות הממושכת והמלאכותית שחווינו, רחוקים מלנבא היטב את התשואות בעולם הפיננסי העתידי - החוזר למצבו הטבעי והבריא. הסיכונים תמיד היו בקרנות הגידור, רק כעת הם מתחילים להיות חשופים לציבור, שמגלה סוף כל סוף מי באמת שוחה ערום...

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    jhho 03/06/2022 06:37
    הגב לתגובה זו
    ETF במגוון ארצות ותחומים
  • 6.
    יועץ 02/06/2022 17:50
    הגב לתגובה זו
    ככה קל ליצר תשואות מנגנון 2 שכרגע לא עובד השתתפות בהנפקות סגורות ככה קל ליצר תשואות איכות בניהול השקעות לא ממש קיימת
  • 5.
    דור 02/06/2022 16:33
    הגב לתגובה זו
    נכון, אולי יש הרבה קרנות גידור קטנות, אך יש מספר קרנות גדולות במונחי שוק ישראל, שהן רציניות, טובות ומקצעויות. נשמע שהכותב קצת מקנא בתעשייה
  • 4.
    שב"כניק בחופשת לידה 02/06/2022 16:27
    הגב לתגובה זו
    כל חובבי תעודות הסל בדמי ניהול נמוכים וקרנו תמנייתיות אגרסיביות אוכלים קש עכשיו . יש קרנות גידור מעולות שאפילו עלו מתחילת השנה ופתחו פערים של 5 ו- 10% על המדדים . ראוי להביא דוגמאות טובות ורעות ולהשוות על פני שנים במקום סתם לזרוק מילים חסרות תוכן .
  • 3.
    נ.ש. 02/06/2022 16:00
    הגב לתגובה זו
    קרנות גידור דווקא עכשיו יותר אטרקטיביות מאשר בסתם שוק עולה. קרנות גידור אמורות להיות מומחיות בדיוק למצב הנוכחי. פחות לתקופות דשדוש. הבאת מיידוף כראייה היא לא פחות מדמגוגיה. כי זה היה הונאה שהרשויות לא הצליחו לעלות עליה. אבל בכל מקום שזה מפוקח לא אמור להיות את הבעיה הזו. האם היו בתחום שהפסידו את התחתונים שלהם? כן! וגם היו כאלה שהרוויחו. ככה זה בתחום והוא תחום קצה של הון סיכון. האם הוא מתאים למשקיעים רגילים? לא. בעיקר למשקיעים מקצועיים. והחוק מגביל להצעות לקרן גידור לעד 35 משקיעים. שורה תחתונה קרנות גידור הן טובות מאד אבל לא מתאימות לכל משקיע. ובוודאי שיש בזה סיכון אבל הסיכוי הוא בהתאמה לרמת הסיכון. לא נכון להציג רק צד אחד.
  • 2.
    כתבה חלשה, שלא באמת נכנסת לעובי הקורה של תעשיית קר 02/06/2022 15:14
    הגב לתגובה זו
    כתבה חלשה, שלא באמת נכנסת לעובי הקורה של תעשיית קרנות הגידור, כתבה ריקה מתוכן שרק מראה שלכותב המאמר לכאורה אין ידע נרחב בתחום, כתבה ריקה מתוכן ומטעה
  • מוזמן לפנות לביזפורטל ולהעלות טור דיעה משלך (ל"ת)
    קורא 02/06/2022 16:10
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זה נכון! (ל"ת)
    איתן 02/06/2022 15:12
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.