בתים נדלן ארצות הברית
צילום: GEOX

האם חברות הזומבי מהוות סיכון לכלכלה האמריקאית עם התחלת מתווה העלאת הריבית?

חברת הייעוץ קירני טוענת שמספר החברות שאינן מסוגלות לעמוד בתשלומי הריבית מההכנסות השוטפות מסקטור הנדל"ן נמצא בשיא ומהווה גורם סיכון בדומה למשבר 2008; בפד טוענים שאין שינוי משמעותי במספר החברות הללו ושהן אינן מהוות סיכון
גיא טל | (6)

חברת הייעוץ Kearney המייעצת למעל 75% מחברות ה-Fortune Global 500 (500 החברות הגדולות בעולם) מזהירה מפני "סיכון גדול" לפשיטות רגל של חברות הנדל"ן עם התקרבות מועד העלאת הריביות בארצות הברית וברחבי העולם, דבר שמהווה לדברי החברה סיכון גדול לכלכלה האמריקאית. היא הגיעה למסקנה זו לאחר שסקרה 67 אלף חברות ציבוריות מ-154 תעשיות ו-152 ארצות.

נילס קולווין, אנליסט חברת הייעוץ, מזכיר כי המשבר ב-2008 החל בשוק הנדל"ן. "מה שאנו רואים עכשיו, 13 שנים מאוחר יותר, הוא ששוב סקטור הנדל"ן מכיל את מספר חברות "הזומבי" הגבוה ביותר".

אין הגדרה רשמית ל-"חברות זומבי", אך מקובל להגדיר אותן כחברות בנות 10 שנים לפחות, שלא מייצרות מספיק מזומנים שיכולים לכסות את תשלומי הריבית השוטפים של החברה, ובכך הן נמצאות בעצם צעד אחד לפני חדלות פירעון. במקרה כזה, עליה קטנה של שיעורי הריבית או הרעה במצב הכלכלי עלולות "לדחוף", את אותן חברות אל עבר חדלות הפירעון. האינפלציה הגבוהה וציפיות השוק ל-3 עד 5 העלאות ריבית בשנה הבאה אלו בדיוק הגורמים שיכולים לגרום לתופעה כללית כזו של חדלות פירעון שעלולה לגרור את השוק למשבר עמוק. החוב הכולל של חברות הזומבי הגדולות עומד כיום על 2.6 טריליון דולר. 

"הסיכון הגדול הוא שהרבה מחברות הנדל"ן וחברות הבניה נעים לקראת חדלות פירעון, ומספר חברות הזומבי הולך וגדל" לדברי קולווין שסבור שמספר חברות הזומבי יעלה בכ-40% בשנה הקרובה. 

בהשוואה בין הסקטורים נמצא כבר בדו"ח חברת הייעוץ לשנת 2020 כי סקטור הנדל"ן הוא הפגיע ביותר כאשר 7.4% מהחברות בסקטור מוגדרות כחברות זומבי לעומת 5% בסקטורים האחרים. כעת סבורים בחברת הייעוץ כי המספרים עלו אף יותר. "זה ברור כי המגפה המתמשכת והתוצאות הכלכליות שלה יכו בשווקי הנדל"ן אפילו יותר" אומר קולווין כאשר הוא צופה שהרע ביותר עוד לפנינו. סקטור נוסף שראה עליה במספר חברות הזומבי לדבריו הוא סקטור הרכבים עקב משבר השבבים של שנת 2021. 

במבט כללי יותר מספר חברות הזומבי שילש את עצמו לפי דו"ח החברה מ-600 חברות העונות על ההגדרה בשנת 2010 ל-1800 בשנת 2020. בין החברות המפורסמות העונות על ההגדרה הלא מחמיאה, שאינן מייצרות מספיק מזומן שיכול לכסות על תשלומי הריבית השוטפים ונאלצות לגייס עוד ועוד חוב, נמצאות חברות התעופה הגדולות דלתא DELTA AIR LINES , יונייטד אירליינס UNITED AIRLINES כמו גם חברת קרניבל CARNIVAL CORP ומאריוט אינטרנשיונל. לפי נתוני Bank for International Settlements לחברות שהגיעו למצב בו הן מוגדרות כ"זומבי" ישנו סיכוי של פי 3 להגיע בסופו של דבר לפשיטת רגל. 

למרות הטון האלארמיסטי של חברת קירני, הפד רגוע בהרבה ביחס לסיכון שמייצגים חברות הזומבי לכלכלה האמריקאית. על פי דו"ח שפרסם הפד ביולי שנה שעברה אין שינוי משמעותי באחוז חברות הזומבי והוא נשאר לאורך שלושים השנים האחרונות על אחוז חד ספרתי גבוה, כולל במהלך תקופת הפנדמיה. על פי ניתוח הפד הדרך הנכונה יותר להסתכל על חברות הזומבי כדי להבין את מצב השוק הוא באחוזים מכלל החברות הנסחרות ולא במספרים מוחלטים כפי שעשו בחברת הייעוץ, כיון שמספר החברות הנסחרות גם עלה בשנים האחרונות אם כן באופן יחסי המצב לא הורע. לפי נתוני הפד שפורסמו באותו דו"ח, דווקא סקטור הייצור הוא בעל הסיכון הגבוה ביותר כאשר הסקטור שמוגדר כ"בניה" נמצא בין הנמוכים. מסקנת הדו"ח שנכתב על ידי פאברה ג'יובני ופורסם על ידי הבנק המרכזי האמריקאי נמצא שחברות הזומבי לא מהוות סיכון אמיתי לכלכלה האמריקאית גם לאחר משבר הקורונה.

קיראו עוד ב"גלובל"

יש להעיר שייתכן שההבדלים בין נתוני הפד לנתוני חברת הייעוץ נובעים מכך שאין הגדרה רשמית לחברות זומבי וכל אחד בודק זאת בדרך אחרת. יחד עם זאת נראה שהמסקנות של שני הגופים ביחס לסיכון שחברות אלו מהוות לכלכלה האמריקאית הן קוטביות וסותרות זו את זו. 

נתון נוסף שיש לקחת בחשבון בנושא זה הוא שבמהלך משבר הקורונה הפד הזרים נזילות לשוק דרך תוכנית הרכישות המאסיבית שלו שכעת עתידה להסתיים. הזרמת המזומנים לשוק אגרות החוב אפשר לחברות לגייס כספים במחיר נמוך יותר מזה שאמור להשתקף מהסיכון שהן מייצגות, ועם הפסקת זרם המזומנים הזה ייתכן שתופעת פשיטת הרגל תתגבר. נזכיר את המקבילה הסינית, חברת אוורגרנד, שעומדת כעת בפני פשיטת רגל. סקטור הנדל"ן הסיני נתמך שנים בהלוואות זולות על ידי הממשל והבנקים בשליחותו ועם הסרת התמיכה הזו ושינוי סדרי העדיפויות הסיני החברה נקלעה לפשיטת רגל. שינוי מדיניות כזו עלול לגרום לאפקט דומה גם בצד האמריקאי. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    רק מזומן 21/01/2022 08:22
    הגב לתגובה זו
    כל מגלגלי המשכנתאות.כל מגלגלי ההתחיבויות.כל ממנפי הסיכונים.לא נעלמו הם רק התנפחו.המשבר ההוא גולגל מתחת לשטיח נארז יפה והיום הוא חוזר בענק.
  • 4.
    ברק 21/01/2022 07:57
    הגב לתגובה זו
    בכלכלה תקינה לא הבנקים ולא הממשלות צריכים לעודד חברות לא רווחיות להכנס לחובות. אולי רק סטארטאפים, מה שקורה שבמצב הזה כשיש משבר כמו הקורונה חברות צריכות לפרק תשתיות חשובות כמו ספינות ומכולות על מנת לעמוד בחובות ואז אחר כך יש בעיות בשרשראות אספקה. הפילוסופיה האוסטרית יותר קרובה למה שהמחקרים המודרניים בכלכלה תומכים בו חברות צריכות לגדול לפי ההכנסות שלהן ולחסוך וכך בסופו של דבר הכלכלה מתעצבת לפי הביקוש והצורך של האוכלוסיה ולא לפי ספקולציות, כך שיש יותר מצרכים פיזיים לקנות וכולם יותר עשירים, היום יש יותר מידי מוצרים פיננסים וספקולציות שמבוססות על חוב ומחזור חוב כמו עכשיו וכשצריך להחזיר חובות כשהריבית עולה ההתנהגות הכושלת של החברות מקריסה את השוק ודופקת את כולם.
  • 3.
    Sassi6 21/01/2022 04:38
    הגב לתגובה זו
    "הטון האלארמיסטי"? הלו, אנגלית? כאן מדברים עברית, תשאלו את אבשלום קור שיתן לכם את ...הטון החליפי
  • בוב הזנאי 21/01/2022 14:39
    הגב לתגובה זו
    חליפי זה אלטרנטיבי, לא?
  • 2.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 21/01/2022 01:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נ.ש. 20/01/2022 22:01
    הגב לתגובה זו
    בגדול עשויים ליצור מצב של העלאות בקונצרני. אם כי הסיכונים שזה מגיע לדו ספרתי(בערך שריביות הבנקים המרכזיים יהיו באזור ה3%). שם זה גורם או לחידלון פרעון או להעלאת מחירים (אינפלציה) והעלאות שכר (אינפלציה) מעבר לזה שבעולם של תשואות דו ספרתיות מאד קשה למחזר חוב והעולם הזה עשוי לחטוף זעזוע קשה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.