ליקסור רושמת קרנות סל בבורסה המקומית
ליקסור (Lyxor), מנהלת קרנות הסל השלישית בגודלה באירופה, מחזקת את נוכחותה בשוק הישראלי באמצעות רישום כפול של קרנות הסל שלה בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
ליקסור ניהול נכסים והבורסה לניירות ערך בתל אביב הודיעו על רישומה למסחר של קרן הסל הראשונה של ליקסור בבורסה בהמשך להיתר שניתן לליקסור על ידי רשות ניירות ערך לשיווק והפצת קרנות הסל בישראל, וכחלק מהרצון של רשות ניירות ערך לאפשר לציבור המשקיעים בישראל חשיפה למגוון רחב יותר של השקעות, כולל השקעות גלובליות.
קרן הסל "Lyxor Robotics & AI" תירשם למסחר ביום 20 באפריל2021 ובחודשים הקרובים יירשמו למסחר קרנות סל נוספות, לרבות קרנות סל מסוג ESG (השקעות אחראיות) של ליקסור, המתמקדות באיגרות חוב ירוקות, אנרגיה חדשה, מים ואקלים.
ליקסור הינה חברת ניהול נכסים אירופאית המתמחה במגוון סגנונות ההשקעה - אקטיבי, פסיבי או אלטרנטיבי. במהלך 19 השנים האחרונות התפתחה ליקסור וכיום היא מנהלת קרנות הסל השלישית בגודלה באירופה. ליקסור החלה לראשונה את פעילותה בישראל בשנת 2017, בשיתוף עם 4F Distribution Israel - הנציגה הרשמית של ליקסור בישראל - במטרה לשווק את מגוון קרנות הסל שלה למשקיעים מוסדיים, ובהדרגה הרחיבה את נוכחותה בשוק ההון הישראלי ואת המודעות למוצריה בקרב המשקיעים הישראלים. בסיס המשקיעים המוסדיים בקרנות סל זרות בישראל צמח ב- 45% בארבע השנים האחרונות, והגיע לשווי נכסים מנוהלים בסך של כ-29 מיליארד אירו.
הרישום הכפול של קרנות הסל של ליקסור יעניק גישה ישירה למשקיעים פרטיים בישראל, המביעים עניין הולך וגובר בהשקעות בקרנות סל. מתיו מולי, סמנכ"ל לקוחות ב- Lyxor ETF, אמר: "הרישום הכפול של קרנות הסל של ליקסור בבורסה בתל אביב הוא המשך טבעי לכניסתה של ליקסור לשוק קרנות הסל המפותח בישראל, כבר לפני ארבע שנים. ליקסור שמחה להרחיב את נוכחותה בישראל באמצעות רישומו למסחר של קו חדשני של מכשירי השקעה, הנותן מענה לצרכים של המשקיעים בישראל, בין השאר בתחום ההשקעות האחראיות (ESG)".
איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה לניירות ערך בתל אביב, הוסיף: "החלטתה של ליקסור לרשום את קרנות הסל שלה למסחר בבורסה, מהווה הבעת אמון בשוק ההון בישראל ובבורסה לניירות ערך בתל אביב. הרישום הכפול של קרנות הסל של ליקסור, יאפשר למשקיעים הישראלים נגישות למגוון גדול יותר של השקעות, כולל השקעות גלובליות, במחירים תחרותיים והינו חלק מהתוכנית האסטרטגית של הבורסה להרחבת מגוון סל השירותים והמוצרים למשקיעים בישראל".
אופיר איל, מנהל המחלקה הבינלאומית ופיתוח עסקי ברשות ניירות ערך, אמר - ״אנו מברכים על רישומה למסחר בבורסה בתל אביב, ברישום כפול, של קרן סל ראשונה בניהול מנהלת הקרנות האירופית ליקסור. חיבור שוק ההון הציבורי הישראלי לשוק ההון הגלובלי הוא יעד אסטרטגי של הרשות.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
"הסדר הרישום הכפול הוא כלי מרכזי ליישום האסטרטגיה, ולכן הוא הורחב גם לרישום קרנות סל, ובתיקון חקיקה שיזמה הרשות מוצעת הרחבה נוספת שלו, כך שיכלול בורסות רישום כפול נוספות מהן ניתן יהיה לרשום קרנות סל.
"רישום קרנות הסל הזרות למסחר יאפשר למשקיעים הישראלים להיחשף למוצרי השקעה בינלאומיים מגוונים ומתקדמים, ולגורמים בינלאומיים מובילים להיחשף לפוטנציאל הטמון בשוק ההון הציבורי הישראלי״.
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
