תיק השקעות
צילום: istock

החשיפה הממוצעת של הציבור בארץ למניות - 15% בלבד

בעולם שיעור החזקה במניות גבוה יותר; בנק ישראל - תיק הנכסים הפיננסי של הציבור עלה ב-1.4% לכמעט 4 טריליון שקל; המוסדיים מנהלים לנו 1.84 טריליון שקל, הנכסים הפיננסים המרכזיים שלנו - מזומנים ופקדונות  
נושאים בכתבה ניהול תיקים

כמה כסף יש לנו? הישראלים מחזיקים בנכסים פיננסים בהיקף של 3.97 טריליון שקל, כאשר 15% בלבד מהנכסים האלו הן במניות. מדובר על נכסים פיננסים לטווח קצר, בינוני וארוך, גם השקעות שוטפות (קרנות, מניות, פיקדונות) וגם חסכונות (פנסיה, קופות גמל). הרוב הגדול מתוך אותם 4 טריליון שקל, מושקע בפיקדונות ואגרות חוב. לצורך השוואה, שיעור ההשקעה של הציבור בארה"ב ומדינות אירופה גבוה משלנו, ועומד על מעל ל-20%. 

הנתונים שפרסם בנק ישראל על ההתפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ברבעון השלישי של 2019, מעידים על המשך גידול בתיקים הפיננסים. יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עלתה בכ-56 מיליארד שקל (1.4%). המיוחסות להפקדות שוטפות וכן לעליות באג"ח ממשלתיות ובמניות בארץ.

יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה בכ-56 מיליארד שקל (3.1%) לרמה של כ-1.84 טריליון. שיעור החשיפה של הגופים המוסדיים לנכסים זרים נותר ללא שינוי, לעומת ירידה של כ-0.4% בשיעור החשיפה למט"ח. היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון בכ-8.7 מיליארד שקל.

 

תיק הנכסים הפיננסים של הציבור

משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ירד בכ-0.3% ועמד בסוף הרבעון על 285.5%. ירידה שנבעה מקצב עלייה גבוה יותר של התמ"ג (1.6% במחירים שוטפים) ביחס לקצב עליית תיק הנכסים.

 מתוך נתוני בנק ישראל

ניתוח השינויים בכלל התיק: 

במהלך הרבעון השלישי עלו היתרות של החזקת הציבור ברכיב אג"ח ממשלתיות ומק"ם, במניות בארץ ובאג"ח החברות. זאת, לעומת ירידה ביתרת רכיב המזומן והפיקדונות (0.7%-).

 מתוך נתוני בנק ישראל

יתרת האג"ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק"ם עלתה בכ-37 מיליארד שקל (4.1%). יתרת ההחזקות במניות בארץ עלתה בכ-15 מיליארד שקל (2.6%), זאת כתוצאה מעליית מחירים ומהשקעות נטו, בהמשך למגמה שאפיינה את המחצית הראשונה של השנה. יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ עלתה בכ-4 מיליארד שקל (1%) ועמדה בסוף הרבעון על כ-357 מיליארד שקל, זאת כתוצאה מעליות מחירים במקביל להשקעות נטו.

 

יתרת ההשקעות בחו"ל נותרה כמעט ללא שינוי במהלך הרבעון ועמדה בסופו על כ-541 מיליארד שקל, המהווים 14% מסך תיק הנכסים. יתרת המניות בחו"ל עלתה בכ-1.4 מיליארד שקל (0.4%) ועמדה בסוף הרבעון על כ-352 מיליארד שקל. יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל ירדה בכ-1.2 מיליארד שקל (0.6%-) ועמדה בסוף הרבעון על כ-188 מיליארד שקל. ירידה זו נבעה בעיקר מייסוף השקל מול הדולר. ירידה זו קוזזה חלקית ע"י עליות המחירים בבורסות בחו"ל ומהשקעות נטו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים

יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון השלישי של שנת 2019 בכ-56 מיליארד שקל (3.1%) לרמה של כ-1.84 טריליון שקל (46.3% מסך תיק הנכסים הפיננסים של הציבור). סך הכל עלייה של כ-155 מיליארד שקל (9.3%) בארבעת הרבעונים האחרונים. עיקר העלייה ביתרת התיק, במהלך הרבעון, נבעה מעלייה ביתרת האג"ח הממשלתיות הסחירות והלא סחירות (34 מיליארד שקל, 4.9%) וביתרת המניות הסחירות בישראל (8 מיליארד שקל, 5.3%).

 מתוך נתוני בנק ישראל

שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים זרים נותר ללא שינוי על רמה של כ-28.2% מהתיק, זאת כתוצאה מעלייה זהה של יתרת החשיפה לנכסים זרים במונחים שקליים והעלייה בסך נכסי ההשקעה. שיעור החשיפה למט"ח (כולל נגזרי שקל/מט"ח) ירד בכ-0.3% לרמה של כ-16.5%. הגופים המוסדיים רכשו נטו נכסים במט"ח בסך של כ-1.1 מיליארד דולר. השקעות של כ-3.5 מיליארד דולרים בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח שקוזזו במקצת ע"י מכירת מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקף של כ- 2.4 מיליארד דולר.

התיק המנוהל באמצעות קרנות הנאמנות

היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון השלישי של השנה בכ-8.7 מיליארד שקל (2.6%) ועמד בסופו על כ-341.1 מיליארד שקל, כ-8.6% מסך תיק הנכסים של הציבור. העלייה נבעה בעיקרה מהפקדות נטו (עודף הפקדות על פדיונות, בניכוי דיבידנד) בקרנות בהיקף של כ-6.5 מיליארד שקל, זאת בהמשך למגמה של גידול בהפקדות שאפיינה גם את הרבעון הראשון והשני של השנה.

עיקר ההפקדות נרשמו בקרנות המתמחות באג"ח בארץ (מדינה, חברות וכללי) בהיקף של כ-5.1 מיליארד שקל. בנוסף, בלטו ההפקדות בקרנות המתמחות במניות בארץ בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל. מנגד, בקרנות המתמחות במניות בחו"ל נרשמו פדיונות של כ-1.3 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יהודה 25/12/2019 22:03
    הגב לתגובה זו
    למה להשקיע במניות אם צריך לשלם עמלה על אחזקת מניות ולשלם מס ולא נשאר כלום ולפעמים גם מפסידים
  • 6.
    גבי 25/12/2019 07:16
    הגב לתגובה זו
    מאפשרים לכל מיני טיפוסים וחבורות לתמרן ולגנוב את הכסף.
  • 5.
    דוד 24/12/2019 18:58
    הגב לתגובה זו
    הבורסה. הציבור מרגיש חשוף להפסדים ומיסים מוגזמים ולכן לא נכנס להשקעות. ההגנה הטובה ביותר היא להתרחק מהבורסה.
  • מארק 25/12/2019 07:54
    הגב לתגובה זו
    לאור החוסן הכלכלי של ישראל והאלטרנטיבה העלובה בייחס למניות.. מכרתי ברווח 46%
  • 4.
    יעקב 24/12/2019 18:26
    הגב לתגובה זו
    העם היושב כאן משקיע בנדל"ן. מה רע? פטור ממס בהשכרה, אפשרות להעלים מיסים - גם כאשר יש כבר צורך במיסוי, רווח הון פטור. ..והנכס מוחשי.... מניות יוק!!!!
  • בשנה האחרונה פראייר מי שהחזיק נדל"ן (ל"ת)
    יריב 24/12/2019 19:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה עם הפנסיות והקרנות? (ל"ת)
    אופטימי 24/12/2019 18:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בורסה ז"ל 24/12/2019 16:55
    הגב לתגובה זו
    הבורסה מכשיר סחיטה ומיסים והפסדים. וגם התערבות פוליטיקאים במניות עדיף לא להתקרב
  • יריב 24/12/2019 19:35
    הגב לתגובה זו
    אם אתה לא מבין, תן למקצוענים לנהל לך את התיק.
  • ירום 24/12/2019 21:45
    האם אתה מכיר מישהו שהשקיע את כל תמורתה של דירה במדד מניות?
  • רבקה 24/12/2019 17:31
    הגב לתגובה זו
    המזומן הוא בד"כ כסף פיאט, שמאבד מערכו בלי שהציבור ישים לב לכך!
  • המניות הם ההשקעה הטובה ביותר לטווח ארוך (ל"ת)
    רענן 24/12/2019 17:28
    הגב לתגובה זו
  • תספר את זה למי שהשקיעה ביפן עד 89 (ל"ת)
    אופטימי 24/12/2019 18:13
  • 1.
    אלי 24/12/2019 16:46
    הגב לתגובה זו
    מס ריווחי הון גבוה מקטין את כדאיות ההשקעה ולכן אנשים מעדיפים לא להשקיע בכלל או להשקיע בפיקדונות עם ריבית אפסית.
  • מעדיף לשלם הרבה מס על רווח מאשר להפסיד בפקדונות (ל"ת)
    דוד 24/12/2019 18:54
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 6.65%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

חיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן מייסד ומנכ"ל קבוצת ג'י סיטי צילום:שלומי יוסף

הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים

הסיבה האמיתית לנפילה בג'י סיטי והאם יהיה קאמבק?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה חיים כצמן

במובנים רבים אין שום סיבה עסקית לנפילה במניית ג'י סיטי. החברה עשתה מהלך עסקי נכון מבחינת הדוח רווח והפסד - רוכשת את השליטה בסיטיקון במחיר נמוך מההון. ההשקעה צפויה להניב תשואה טובה מהמימון שילקח. במקביל יהיה גם רווח חשבונאי. הכל דבש. בעלי המניות אמורים לשמוח, אבל סיבה אחת גדולה גרמה לנפילה - גרידיות / תאוות בצע. 

זה טבע אנושי, אי אפשר להתנגד לזה, אפילו חיים כצמן מהיזמים הוותיקים, המנוסים, המתוחכמים, נופל בזה כל פעם מחדש. כצמן רוצה להרוויח, והוא צודק, אבל אחרי ששנים רבות הוא משדר לשוק שהוא מוריד את המינוף, שהוא ממוקד בצמצום הפעילות למען הורדת חוב, שהוא עושה הכל כדי לשפר את היחסים הפיננסים, שהוא לא פוזל לצדדים לעשות עסקאות, אלא ממוקד בתוכנית, הוא מועד. כנראה שיזמים לא יכולים לשבת בשקט שהם רואים עסקה טובה. כצמן לא לבד יש הנהלה גדולה ואיכותית בחברה, אבל משהו השתבש שם בעסקה האחרונה.

הם רכשו מניות בסיטיקון בידיעה שהם עולים מעל 50% וצריכים להציע לכל בעלי המניות לקנות. למה הם צריכים את זה? אחרי מימוש עשרות נכסים והנפקת הפעילות בברזיל ואחרי שאגרות החוב שהיו בתשואת זבל ירדו לתשואות נמוכות, הם התפתו או פשוט טעו. כל אחת מהאפשרויות רעה לשוק. הוא מבין שהחברה עם כל גודלה וכל הנהלה, וכל הבלמים על חיים כצמן, יכולה בכל נקודת זמן להפתיע. 

השוק ובעיקר חברת הדירוג, מעלות, הופתעו. הם לא אוהבים להיות מופתעים. הירידות במניה והירידה באג"ח מייצרים דינמיקה שלילית ובעצם קובעים מציאות בשטח - הירידה באג"ח והעלייה בתשואה האפקטיבית לכ-10% היא התוצאה הכי קשה באירוע הזה והיא עלולה להקשות על גיוסי המשך (גלגולי חוב). אם הנהלה לא יודעת שהמהלך שלה עלול להוביל לתוצאה כזו, אז יש בעיה. היא לא קוראת ולא מבינה את השוק. 

היא מנסה לתקן. יש הנפקה של חברה בת שאמורה להכניס כסף ולהקטין את המינוף, אבל השוק מפנים שצריך להגדיל את פרמיית הסיכון בניירות ערך של כצמן - יכולה להיות הפתעה, ולכן מראש נדרוש ריבית גבוה יותר. כלומר, גם אם עכשיו חוזרים למינוף הרגיל, אגרות החוב לא יחזרו לחלוטין למצב הרגיל. הם יבטאו אלמנט של הפתעה-סיכון עתידי.