תיק השקעות
צילום: istock

החשיפה הממוצעת של הציבור בארץ למניות - 15% בלבד

בעולם שיעור החזקה במניות גבוה יותר; בנק ישראל - תיק הנכסים הפיננסי של הציבור עלה ב-1.4% לכמעט 4 טריליון שקל; המוסדיים מנהלים לנו 1.84 טריליון שקל, הנכסים הפיננסים המרכזיים שלנו - מזומנים ופקדונות  
נושאים בכתבה ניהול תיקים

כמה כסף יש לנו? הישראלים מחזיקים בנכסים פיננסים בהיקף של 3.97 טריליון שקל, כאשר 15% בלבד מהנכסים האלו הן במניות. מדובר על נכסים פיננסים לטווח קצר, בינוני וארוך, גם השקעות שוטפות (קרנות, מניות, פיקדונות) וגם חסכונות (פנסיה, קופות גמל). הרוב הגדול מתוך אותם 4 טריליון שקל, מושקע בפיקדונות ואגרות חוב. לצורך השוואה, שיעור ההשקעה של הציבור בארה"ב ומדינות אירופה גבוה משלנו, ועומד על מעל ל-20%. 

הנתונים שפרסם בנק ישראל על ההתפתחויות בתיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ברבעון השלישי של 2019, מעידים על המשך גידול בתיקים הפיננסים. יתרת תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור עלתה בכ-56 מיליארד שקל (1.4%). המיוחסות להפקדות שוטפות וכן לעליות באג"ח ממשלתיות ובמניות בארץ.

יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה בכ-56 מיליארד שקל (3.1%) לרמה של כ-1.84 טריליון. שיעור החשיפה של הגופים המוסדיים לנכסים זרים נותר ללא שינוי, לעומת ירידה של כ-0.4% בשיעור החשיפה למט"ח. היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון בכ-8.7 מיליארד שקל.

 

תיק הנכסים הפיננסים של הציבור

משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר ירד בכ-0.3% ועמד בסוף הרבעון על 285.5%. ירידה שנבעה מקצב עלייה גבוה יותר של התמ"ג (1.6% במחירים שוטפים) ביחס לקצב עליית תיק הנכסים.

 מתוך נתוני בנק ישראל

ניתוח השינויים בכלל התיק: 

במהלך הרבעון השלישי עלו היתרות של החזקת הציבור ברכיב אג"ח ממשלתיות ומק"ם, במניות בארץ ובאג"ח החברות. זאת, לעומת ירידה ביתרת רכיב המזומן והפיקדונות (0.7%-).

 מתוך נתוני בנק ישראל

יתרת האג"ח הממשלתיות (סחירות ולא-סחירות) והמק"ם עלתה בכ-37 מיליארד שקל (4.1%). יתרת ההחזקות במניות בארץ עלתה בכ-15 מיליארד שקל (2.6%), זאת כתוצאה מעליית מחירים ומהשקעות נטו, בהמשך למגמה שאפיינה את המחצית הראשונה של השנה. יתרת האג"ח החברות הסחירות בארץ עלתה בכ-4 מיליארד שקל (1%) ועמדה בסוף הרבעון על כ-357 מיליארד שקל, זאת כתוצאה מעליות מחירים במקביל להשקעות נטו.

 

יתרת ההשקעות בחו"ל נותרה כמעט ללא שינוי במהלך הרבעון ועמדה בסופו על כ-541 מיליארד שקל, המהווים 14% מסך תיק הנכסים. יתרת המניות בחו"ל עלתה בכ-1.4 מיליארד שקל (0.4%) ועמדה בסוף הרבעון על כ-352 מיליארד שקל. יתרת האג"ח הסחירות (חברות וממשלתיות) בחו"ל ירדה בכ-1.2 מיליארד שקל (0.6%-) ועמדה בסוף הרבעון על כ-188 מיליארד שקל. ירידה זו נבעה בעיקר מייסוף השקל מול הדולר. ירידה זו קוזזה חלקית ע"י עליות המחירים בבורסות בחו"ל ומהשקעות נטו.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים

יתרת התיק המנוהל בידי המשקיעים המוסדיים עלתה ברבעון השלישי של שנת 2019 בכ-56 מיליארד שקל (3.1%) לרמה של כ-1.84 טריליון שקל (46.3% מסך תיק הנכסים הפיננסים של הציבור). סך הכל עלייה של כ-155 מיליארד שקל (9.3%) בארבעת הרבעונים האחרונים. עיקר העלייה ביתרת התיק, במהלך הרבעון, נבעה מעלייה ביתרת האג"ח הממשלתיות הסחירות והלא סחירות (34 מיליארד שקל, 4.9%) וביתרת המניות הסחירות בישראל (8 מיליארד שקל, 5.3%).

 מתוך נתוני בנק ישראל

שיעור החשיפה של המשקיעים המוסדיים לנכסים זרים נותר ללא שינוי על רמה של כ-28.2% מהתיק, זאת כתוצאה מעלייה זהה של יתרת החשיפה לנכסים זרים במונחים שקליים והעלייה בסך נכסי ההשקעה. שיעור החשיפה למט"ח (כולל נגזרי שקל/מט"ח) ירד בכ-0.3% לרמה של כ-16.5%. הגופים המוסדיים רכשו נטו נכסים במט"ח בסך של כ-1.1 מיליארד דולר. השקעות של כ-3.5 מיליארד דולרים בנכסים הנקובים והצמודים למט"ח שקוזזו במקצת ע"י מכירת מט"ח נטו באמצעות מכשירים פיננסיים נגזרים בהיקף של כ- 2.4 מיליארד דולר.

התיק המנוהל באמצעות קרנות הנאמנות

היקף התיק המנוהל באמצעות קרנות נאמנות בארץ עלה ברבעון השלישי של השנה בכ-8.7 מיליארד שקל (2.6%) ועמד בסופו על כ-341.1 מיליארד שקל, כ-8.6% מסך תיק הנכסים של הציבור. העלייה נבעה בעיקרה מהפקדות נטו (עודף הפקדות על פדיונות, בניכוי דיבידנד) בקרנות בהיקף של כ-6.5 מיליארד שקל, זאת בהמשך למגמה של גידול בהפקדות שאפיינה גם את הרבעון הראשון והשני של השנה.

עיקר ההפקדות נרשמו בקרנות המתמחות באג"ח בארץ (מדינה, חברות וכללי) בהיקף של כ-5.1 מיליארד שקל. בנוסף, בלטו ההפקדות בקרנות המתמחות במניות בארץ בהיקף של כ-1.8 מיליארד שקל. מנגד, בקרנות המתמחות במניות בחו"ל נרשמו פדיונות של כ-1.3 מיליארד שקל.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    יהודה 25/12/2019 22:03
    הגב לתגובה זו
    למה להשקיע במניות אם צריך לשלם עמלה על אחזקת מניות ולשלם מס ולא נשאר כלום ולפעמים גם מפסידים
  • 6.
    גבי 25/12/2019 07:16
    הגב לתגובה זו
    מאפשרים לכל מיני טיפוסים וחבורות לתמרן ולגנוב את הכסף.
  • 5.
    דוד 24/12/2019 18:58
    הגב לתגובה זו
    הבורסה. הציבור מרגיש חשוף להפסדים ומיסים מוגזמים ולכן לא נכנס להשקעות. ההגנה הטובה ביותר היא להתרחק מהבורסה.
  • מארק 25/12/2019 07:54
    הגב לתגובה זו
    לאור החוסן הכלכלי של ישראל והאלטרנטיבה העלובה בייחס למניות.. מכרתי ברווח 46%
  • 4.
    יעקב 24/12/2019 18:26
    הגב לתגובה זו
    העם היושב כאן משקיע בנדל"ן. מה רע? פטור ממס בהשכרה, אפשרות להעלים מיסים - גם כאשר יש כבר צורך במיסוי, רווח הון פטור. ..והנכס מוחשי.... מניות יוק!!!!
  • בשנה האחרונה פראייר מי שהחזיק נדל"ן (ל"ת)
    יריב 24/12/2019 19:35
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מה עם הפנסיות והקרנות? (ל"ת)
    אופטימי 24/12/2019 18:14
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בורסה ז"ל 24/12/2019 16:55
    הגב לתגובה זו
    הבורסה מכשיר סחיטה ומיסים והפסדים. וגם התערבות פוליטיקאים במניות עדיף לא להתקרב
  • יריב 24/12/2019 19:35
    הגב לתגובה זו
    אם אתה לא מבין, תן למקצוענים לנהל לך את התיק.
  • ירום 24/12/2019 21:45
    האם אתה מכיר מישהו שהשקיע את כל תמורתה של דירה במדד מניות?
  • רבקה 24/12/2019 17:31
    הגב לתגובה זו
    המזומן הוא בד"כ כסף פיאט, שמאבד מערכו בלי שהציבור ישים לב לכך!
  • המניות הם ההשקעה הטובה ביותר לטווח ארוך (ל"ת)
    רענן 24/12/2019 17:28
    הגב לתגובה זו
  • תספר את זה למי שהשקיעה ביפן עד 89 (ל"ת)
    אופטימי 24/12/2019 18:13
  • 1.
    אלי 24/12/2019 16:46
    הגב לתגובה זו
    מס ריווחי הון גבוה מקטין את כדאיות ההשקעה ולכן אנשים מעדיפים לא להשקיע בכלל או להשקיע בפיקדונות עם ריבית אפסית.
  • מעדיף לשלם הרבה מס על רווח מאשר להפסיד בפקדונות (ל"ת)
    דוד 24/12/2019 18:54
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנועי בית שמש
צילום: רווח הפקות ויקיפדיה

פימי מימשה מניות בית שמש ב-500 מיליון שקל

אדיר בן עמי |

קרן פימי, בניהולו של ישי דוידי, מבצעת מהלך נוסף למימוש רווחים. הקרן מכרה כ-8.8% ממניות מנועי בית שמש תמורת כ-500 מיליון שקל. בעקבות העסקה תרד אחזקת הקרן לכ-17% בלבד, לעומת שליטה מלאה שהחזיקה בעבר. המימוש נשעה בדיסקאונט של אחוזים בודדים על מחיר השוק. פימי מורווחת על ההשקעה בבית שמש פי 20, כשרוב העלייה הגיעה בשנתיים האחרונות. 

המימוש בבית שמש מצטרף למימושים שביצעה הקרן בתקופה האחרונה. מתחילת החודש מכרה פימי גם כ-13% ממניות עשות אשקלון בהיקף של כ-250 מיליון שקל. באפריל היא מכרה 15% ממניות אורביט תמורת כ-100 מיליון שקל. מדובר בשלוש עסקאות מהותיות שביחד מצטברות למימושים של כ-850 מיליון שקל בתוך פחות מחצי שנה כשבשנה שעברה היו גם מימושים גדולים. 

פימי רכשה את השליטה במנועי בית שמש בשנת 2016 מכלל תעשיות לפי שווי חברה של כ-300 מיליון שקל בלבד. השווי הנוכחי של החברה הוא כ-5.7 מיליארד שקל - כלומר, מדובר במימוש לפי שווי הגבוה כמעט פי 20 מההשקעה המקורית. 

הדוחות האחרונים של בית שמש ביטאו צמיחה בהכנסות אך שחיקה מסוימת של הרווח. ההכנסות ברבעון השני עלו ב-24% לשיא של כ-77 מיליון דולר, בעיקר בזכות מגזר המנועים שנהנה מביקוש גבוה בשוק הביטחוני בארץ ובחו"ל ושמר על רווחיות גבוהה. מנגד, השורה התחתונה נשחקה, כאשר הרווח הנקי ירד ל-7.2 מיליון דולר לעומת 9 מיליון אשתקד, בעיקר בשל זינוק בהוצאות המימון ל-3.1 מיליון דולר והשפעת מס גבוהה שנבעו מתיסוף חד של השקל והגידול במינוף בעקבות רכישת Turbine Standard. כלומר, הפעילות עצמה ממשיכה להתרחב בקצב מהיר, אך חשיפת החברה לשערי מטבע ולחוב הפיננסי מטילה משקל כבד על התוצאות המדווחות. בנטרול האירועים החריגים ברבעון נראה שהחברה היתה מרוויחה מעל 10 מיליון דולר. 

גידול בהכנסות ברבעון מול אשתקד נובע בעיקר מעליה במכירות בשני מגזרי הפעילות, בדגש על גידול במכירות מגזר המנועים. ההכנסות כוללות סך של כ-1.7 מיליון דולר הנובעים מעדכון מחירים ללקוחות ואת מכירותיה של Turbine Standard בהיקף של כ-8.6 מיליון דולר. הכנסות מגזר החלקים ברבעון צמחו בכ-4.4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-43.9 מיליון דולר (מתוכן כ-2.3 מיליון דולר מכירות פנימיות).