יקר לעבור דירה? תבנו ממ"ד ומרפסת ותעלו את הערך 20% - צפו כמה זה עולה
משפחות רבות נמנעות כיום משדרוג לדירה גדולה יותר בעקבות זינוק המחירים החד ונשארות לא פעם לגור בדירה קטנה מדיי עבור מידותיהם. חלקן מתרחקות לאזורים מרוחקים יותר, לדוגמה מדירת 3 חדרים בכפר סבא ל-4 חדרים בצור יצחק, וחלקן מעדיפות להישאר בסביבתם המוכרת ומשדרגים את דירתם באמצעות תוספת של חדר, לרוב ממ"ד, ומרפסת שמש.
"רוב הבניינים מוסיפים ממ"דים ומרפסות שמש במסגרת תמ"א 38, אך ישנם בניינים שלא הצליחו לבצע תמ"א 38 ובחרו להוסיף בעצמם", אומר שמאי המקרקעין חיים מסילתי. "לא פעם זה יותר זול מלעבור לדירה חדשה וגדולה יותר מאחר וחוסכים את הרווח היזמי."
מה העלות ובכמה מעלים את ערך הדירה? מסילתי מדגים באמצעות דירת 4 חדרים ישנה במרכז פתח תקווה בשווי של 1.1 מיליון שקל תוספת של ממ"ד בשטח של 12 מ"ר המוערכת בעלות של 84-96 אלף שקל (7,000-8,000 שקל למ"ר) תעלה את ערך הדירה ב-150-200 אלף שקל (14% עד 18%), ותוספת של מרפסת 12 מ"ר בעלות של כ-35 עד 50 אלף שקל תעלה את הערך הדירה בכ-50 עד 70 אלף שקל ולעיתים אף ב-100 אלף שקל. כלומר, ערך הדירה יעלה בממוצע בכ-21%.
"תוספת של מרפסת לרוב מעלה את ערך הדירה ב-5%-6%, אך לא פעם באזור מתפתח שנבנים בו בניינים חדשים עם מרפסות שמש, בניינים ישנים ש'מיישרים קו' ומוסיפים מרפסת זוכים להשבחה גבוהה יותר", מסביר מסילתי.
- האם זו התקופה לקנות דירות בדרום ואיפה כדאי? "יש עדיין מקומות מעניינים להשקעה"
- "טיפ לזוגות הצעירים: אתרו קבלנים בלחץ ורוצו לקנות. 80/20, בלי מדד"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רפורמת המרפסות תהפוך את התופעה לנפוצה יותר
מסילתי מעריך שרפורמת המרפסות, אשר תייתר את הדרישה להיתר בנייה עבור פרגולות וסגירת מרפסות, תגרום ליותר ויותר בעלי דירות לחקור את נושא הזכויות בדירותיהם ואז תוספת של אגפים תחדור יותר לתודעה ותהפוך לתופעה הרבה יותר נפוצה.
עו"ד יפעת בן אריה, ממשרד צבי שוב, אומרת כי "תוספת של חדרים ומרפסות תלויה בתב"ע (תוכנית בניין עיר) שחלה על הקרקע. העניין הוא שהיזמים מיצו לרוב את מקסימום זכויות הבנייה שניתנו ולכן כדי לבצע את התוספת יש לבקש הקלות וזכויות נוספות מכוח תקנות שב"ס". לדבריה, צריך רוב של 75% מהדיריים שמחזיקים ב-66% מהרכוש המשותף כדי לבצע את ההרחבה.
בן אריה מוסיפה: "כיום הרשויות המקומיות יותר מקלות כי הן תומכות בהתחדשות עירונית. הוועדות המקומיות מעודדות תוספות של ממ"דים כי מלבד ההיבט ההגנתי, מדובר בעוד דרך לחזק את הבניין. בנוגע לתוספת של מרפסות שמש, העיריות נוטות להקל ובאמת רואים יותר ויותר בניינים בשנים האחרונות שמבצעים תוספות. במידה ומבקשים להוסיף חדר על הגג והזכויות אינן של בעל הדירה העליונה אז יכול להיות שיידרשו תשלומי איזון".
- איך זה שבמודיעין-מכבים-רעות חיים עד גיל 87.5 - כמעט ארבע שנים מעל הממוצע הארצי?
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
בנייה על הגג
ומה לגבי בנייה על הגג? גיא שמר, אחראי פיתוח לקוחות בחברת אורבונד תעשיות גבס, מסביר כי הרשויות המקומיות מעודדות תוספת בנייה על גגות: "לרוב ניתן להוסיף כ-42 מ"ר, לעיתים אף יותר. כשבונים על גגות עדיף לשלב בנייה קלה השוקלת 20% מהמשקל של בלוקים רגילים בבנייה קונבנציונאלית, היתרון הוא גם מהירות הביצוע. מחיר הבנייה נע סביב 5,000 עד 7,000 שקל למ"ר, או 210-295 אלף שקל עבור תוספת של 42 מ"ר ברמת המפתח. בעלי דירות מחפשים את הבנייה הקלה ואינם מעוניינים בעבודות רטובות. אני רואה גידול של כ-20% באנשים שמעוניינים להגדיל את דירתם בשנתיים האחרונות, לרוב זה עולה פחות מלעבור דירה ורואים עידוד של הרשויות המקומיות."
רועי שווץ, בעלי 'החברה לנדל"ן', המשווקת דירות באזור חיפה, אומר כי בהחלט רואים גידול בתופעה בשנתיים האחרונות בגלל שאנשים לא יכולים להרשות לעצמם לעבור דירה. "בשכונות החלשות יותר בעיר, שפרינצק וקריית אליעזר, לרוב מוסיפים ממ"ד בלבד ובשכונות מבוססות יותר גם מרפסת שמש. שטח הממ"ד שמוסיפים עומד על 12 מ"ר ועלות הקמתו נעה סביב 60 עד 80 אלף שקל. תוספת של מרפסת בשטח של 12 מ"ר עולה 30-50 אלף שקל. העיריות מקלות, בחיפה זה לוקח 4 חודשים עד חצי שנה להשיג היתר בנייה. יש מקרים בכרמל של בניינים שלא מוכנים להוסיף עוד קומות לבניין בתמ"א 38 ומעדיפים לחזק את הבניין בעצמם ולהוסיף חדר ומרפסת".
- 2.יגאל א 28/06/2014 20:52הגב לתגובה זוחיים מסילתי אומר שבניית מ"ר ממ"ד עולה עד 8,000 ש"ח למ"ר. מנגד רועי שווץ אומר שהמחיר מתחיל ב 5,000 ש"ח. צא ולמד 60% הפרש לאותו ממ"ד אשר יש לו סטנדרט קבוע. הקבלנים האלה.......
- 1.בלי מרפסת 27/06/2014 08:56הגב לתגובה זואולי כסף אבל פחות איכות חיים
- IM 28/06/2014 19:54הגב לתגובה זולגור מעל דירת גן = אסון

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
