על רקע הקיפאון בשוק הדיור - בנק לאומי ממליץ איזה אג"ח לקנות?
דודי רזניק, מנהל מחקר אג"ח בלאומי שוקי הון, מסביר כיצד קיפאון במחירי הדיור עשוי להשפיע על המדד? ואיך זה משפיע על השיקולים בכדאיות רכישת אג"ח מדינה?
בחודש האחרון לא התפרסמו נתונים המצריכים שינוי בריבית בנק ישראל בהחלטה הקרובה של הוועדה המוניטארית - מחר (ב') בשעה 16:00.
סביבת האינפלציה בישראל ממשיכה להיות נמוכה ביחס לשנים האחרונות. עם זאת, במהלך החודשים הקרובים, אפריל-אוגוסט 2014, צפויה להירשם כמעט כל עליית המחירים השנתית של 2014.
רזניק: "שניים ממחוללי האינפלציה העיקריים בשנים האחרונות שוק הדיור ושוק המזון נמצאים במרכז המדיניות הממשלתית בניסיון להוזלת יוקר המחייה".
עוד לפני פרסום החלטת הממשלה למתן פטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה, ניכרה התמתנות מסוימת בביקושים בשוק הדיור. קצב עליית המחירים ממשיך לרדת.
להערכת כלכלני בנק לאומי המתח הגיאופוליטי בגזרת אוקראינה-רוסיה ממשיך לשמור על רמה נמוכה יחסית של תשואות האג"ח הממשלתיות הארוכות בארה"ב. נמשכת מגמת ירידת התלילות בעקומי התשואה בארה"ב גם על רקע סביבת אינפלציה נמוכה יחסית.
המלצות לתיק אג"ח ממשלתי:
ההמלצה המרכזית של רזניק היא להחזיק אג"ח ממשלתי עם מח"מ (משך חיים ממוצע) של כ-5 שנים.
רזניק: "נמשכת המלצתנו על אחזקה מאוזנת בסך הכול בין שקלים צמודי מדד ושקלים לא צמודים".
השפעת מחירי הדיור על המדד ועל כדאיות רכישת אג"ח
רזניק: "העובדה כי שוק הדיור צפוי להיכנס לקיפאון בחודשים הקרובים עלולה לעלות את התנודתיות של רכיב הדיור במדד במידה משמעותית, לאור העובדה כי לא ברורה ההשפעה על מחירי השכר דירה לפחות בטווח הקצר, ובכך לעלות את תנודתיות המדדים בתקופה הקרובה. מהלך כזה יכול להשפיע גם כן על רמת של ציפיות האינפלציה, תוך העלאת פרמיית הסיכון ועלייה מסוימת בציפיות לטווחים שונים".
תלילות העקומים ממשיכה להיות גבוהה, אם כי ירדה מעט לאחרונה בעיקר בטווח של 5 10 שנים.
בחלק הארוך ביותר של העקום, השקלים הלא צמודים (בעיקר ממשק 142) הניבו ביצועים עודפים משמעותית ביחס לצמודי המדד (סדרות 536 ו 841). "אור ביצועים אלו אנו נוטים להמליץ על חזרה להשקעה בצמודי המדד הארוכים ביותר, וזאת בשל האינפלציה הנגזרת שירדה משמעותית בטווח זה", מעריך רזניק.
- העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרווחים ביחס לעוגן המק"מ באיגרות החוב השקליות בריבית משתנה ממשיכים להיות נמוכים יחסית. "לכן אנו ממליצים להשקיע במק"מ לשנה ובשקלים לא צמודים למח"מ בינוני חלף השקעה באיגרות אלו. העלאות ריבית על ידי בנק ישראל, אינן על הפרק לפי שעה", אומר רזניק.
האג"ח הממשלתיות מונפקות בריבית קבועה או משתנה צמודות למדד או לא צמודות ומק"מ - אגרת חוב ממשלתית קצרה ללא ריבית.
מה לגבי אג"ח ממשלתי בחו"ל
- 2.שלמה מעוז 27/04/2014 11:29הגב לתגובה זוהקיץ נראה מפולת באגח"ים אלו ונראה ירידות מחירים בנדלן בכלל מע"מ 0 יוצר קיפאון בשוק והקטנים לא ישרדו עוד זמן רב ויתחילו להוריד מחירים וזה יצור אפקט דומינו
- 1.בא 27/04/2014 10:56הגב לתגובה זוואחכ יביאו קבלנים מחול , מחירי נדלן גבוהים מעודדים הגירה מישראל ,זה לא ציוני ומגעיל .נראלי שגם הממשלה מבינה את זה .
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
