מה צפוי לנו ב-2012? הנה שני תרחישים אפשריים
שנת 2011 הייתה שנה עגומה למשקיעים בארץ ובעולם. כמעט כל תחום השקעות גרם להפסדים בתיקים. החלק העצוב, שההפסדים בתיקים נגרמו על רקע החששות מגלישה למיתון עולמי (שטרם קרה) ועל רקע משבר החובות של אירופה (שלא נפתר מצד אחד, אך מטופל על ידי הפוליטיקאים ונראה כי עתיד להיבלם). רמות המינוף הגבוהות בארץ ובעולם בשנים 2006-2007 עדיין משפיעות על החברות. קשיי הנזילות של הבנקים בעולם מצד אחד והחששות של המשקיעים מצד שני יוצרים תנועת מלקחיים על חברות בעלות מינוף גבוה אשר מתקשות לגלגל חובותיהן. אנו עדים לעלייה מתמשכת בתשואות באגרות חוב של אותן חברות. כאשר ההשלכות מתרחבות גם לחברות ישנה יותר יציבות פיננסית.
מהרבה בחינות 2012 צפויה להיות שנת מבחן. העולם הפיננסי הגיע לקו פרשת המים והזמן פועל לרעת המשקיעים. השאלה המרכזית היא האם העולם הפיננסי הולך להחליק במדרון המיתון על גב החובות הגדולים של החברות והמדינות, כפי ששוקי ההון "חזו" במהלך שנת 2011?
אם התרחיש המדובר יתממש, 2011 הייתה קדימון קטן אל מול עוצמת הירידות הצפויה בשוקי המניות והאג"ח העולמיים. סביר להניח כי אם נמשיך ללכת במסלול של מיתון, ואירופה לא תצליח לפתור את בעיית החובות שלה, או לכל הפחות להשתלט על בעיית החוב, הפאניקה עלולה להתפשט לכל חלקה טובה. במקרה כזה, אין משמעות בטווח הקצר לערך הכלכלי האמיתי של נכסים. אם התסריט יבוא לכדי מציאות, משקיע עתיר מזומנים (ושווי מזומנים) בתיק יוכל לנצל את "הדם ברחובות", לקנות נכסים במחירים מצחיקים ולהשיג תשואה מדהימה. תסריט זהה, אם כי לא בעוצמתו, קרה למי שהשקיע בסוף 2008 וקצר את הפירות בצורת תשואות של עשרות אחוזים תוך 12 חודשים לערך.
יחד עם זאת, יתכן וכי העולם לא יקלע למשבר פיננסי כה חמור. אירופה עוד עשויה להתעשת בזמן, לשים את הריב פוליטי / מדיני בצד, ולהציל את עצמה והעולם. יכול להיות שזה לא יקרה מחר או ברבעון הראשון של 2012 אך במידה ואירופה תתעשת, ארה"ב תחזור לצרוך ולצמוח, והחצי השני של 2012 יכול להניב תשואות חלומיות. במידה והצמיחה חוזרת לעולם, החצי השני של 2012 יניב תשואה של שנה וחצי וכך הבורסות יעלו לא רק על רקע ההתאוששות של 2012, אלא גם יתקנו את החששות שאפיינו את 2011 וגרמו לירידות.
כך או אחרת דבר אחד ברור לנו - רמות הסיכון שראינו בשנה האחרונה ימשיכו לאפיין את שוקי ההון גם ב-2012. התנודתיות תמשך בארץ ובעולם והמתאם בין השווקים השונים ימשיך להתחזק. עוד מוקדם לדעת, אך ייתכן כי בעקבות המשבר של 2008 והשלכותיו, סטיות התקן בעולם כולו עלו ועשויות להישאר כך בשנים הקרובות.
- 4.שורה תחתונה מה אתה ובית ההשקעות שלך חושבים? (ל"ת)ברור שאו זה או זה... 27/12/2011 15:44הגב לתגובה זו
- 3.או שתהיה שנה טובה בבורסה או שלא? מדהים ממש! (ל"ת)טור סתמי ללא שום ערך 27/12/2011 14:51הגב לתגובה זו
- 2.מה שבטוח זה שאו שיירד גשם או שלא יירד גשם (ל"ת)יוסי 27/12/2011 12:40הגב לתגובה זו
- 1.אבי 27/12/2011 12:10הגב לתגובה זואני לא מנכ" ל הלמן אלדובי ואני אומר לכם ב 2012 יהיו עליות או ירידות !
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
