בארה"ב מנהלי קרנות הנאמנות משיבים מלחמה ויוצאים נגד הרגולציה המתהדקת

בישראל בודקים כיצד יהיה ניתן להכניס את הקרנות הזרות לשוק המקומי. בעולם מנסים דווקא להרחיק אותן
אלמוג עזר |
נושאים בכתבה קרנות מנייתיות
בעוד בשוק ההון הישראלי הולכות ומצטברות הטענות על הכבדת הרגולציה, נדמה כי המצב מחוץ לגבולות המדינה לא טוב יותר ואולי אף גרוע מכך. על פי הניו יורק טיימס מנהלי הקרנות האמריקניות מתכוונים בקרוב "להשיק" קמפיין כנגד גורמים רגולאטורים גלובאליים כחלק ממלחמת מנע. זאת, לאחר שהתפתחויות שונות מסביב לעולם החלו להתייחס לקרנות האמריקניות כמו בלאקרוק (BlackRock) ופידאלטי (Fidelity) כסיכון לכלכלה העולמית.  הועד ליציבות פיננסית (The Financial Stability Board), ארגון פיקוח גלובאלי ברשות נגיד הבנק הבריטי מארק קארני (Mark Carney) פרסם לאחרונה הודעה שהתקבלה בחשדנות בשווקים. הארגון טען כי הוא בוחן את האפשרות לקטלג את מנהלי קרנות הנאמנות הגדולות כסיכון סיסטמתי ליציבות השווקים. במסגרת הבחינה, יבחנו בנוסף פתרונות לנטרול הסיכון על ידי הכבדת הרגולציה על מנהלי הקרנות והידוק החגורה סביבם.  התגובה הראשונה לאותו פרסום הגיעה על ידי הנהלת פידליטי. לדבריהם, הגישה של הועד ליציבות פיננסית מלאה פגמים. במכתב ששלחה ההנהלה לרגולאטור נאמר כי "הגדלת הרגולציה על מנהלי הקרנות תיצור את התוצאה ההפוכה מהרצוי ויהיו לה השלכות הרסניות".  כמו כן, לדברי מנהלי הקרנות לא רק שאינם מהווים סיכון ליציבות הפיננסית, אלא הם מתפקדים כגורם מייצב. זאת מאחר שהם מהווים אלטרנטיבה לבנקים והם נוקטים בביטוח ואינם דורשים מישכונים כלשהם שתוקעים את הכלכלה.  מתוקף הכח שניתן לו על ידי ארגון 20 המדינות, הועד ליציבות הפיננסית סימן 9 ארגונים עולמיים ו-30 בנקים שמסכנים את הציבות הפיננסית העולמית. כמו כן הועד ציין כי הרשימה לא נסגרה עדיין.  נציין כי תהליך של הקשחת הרגולציה במסגרת מנהלי קרנות זרות, הינה תהליך הפוך לתהליך העובר על שוק הקרנות המקומי. בישראל מזה חצי עשור עמלים על שינוי המתווה הרגולאטורי בישראל בכדי שזה יאפשר כניסה של קרנות זרות. אלו אמורות להתחרות בשוק הקרנות המקומי ולהוזיל עלויות הניהול לקרנות המנייתיות (שנחשבות יקרות לעומת שאר המערב).   

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ג'ף בזוס אמאזון אמזון
צילום: AFP

סיפורה של חברה: אמזון חוגגת השבוע 25 שנים להיווסדה

מחנות למכירת ספרים קטנה לענקית טכנולוגיה ששווה היום קרוב לטריליון דולר. אלו הנק' המרכזיות בהיסטוריה של החברה ששינתה את כללי המשחק
עמית נעם טל |
ענקית הטכנולוגיה אמזון (סימול:AMZN) חוגגת השבוע 25 שנים להיווסדה, וזו הזדמנות מצוינת להיזכר בנקודות החשובות שמסבירות כיצד הפכה אמזון מחנות למכירת ספרים לענקית טכנולוגיה ששולטת כמעט בכל תחום, ושווה נכון להיום קרוב ל-960 מיליארד דולר.  החברה נוסדה ב-1994, והתפרסמה בתחילה בעיקר בזכות מכירות הספרים. ג'יף בזוס משמש ההקמה כיו"ר, נשיא ומנכ"ל החברה. האתר עצמו נפתח ב-1995 ופעל בתחילה בארה"ב בלבד. בהדרגה בפתח בזוס את האתר למדינות נוספות.   ב-1999 הפכה אמזון לפלטפורמת מכירות הספרים באונליין הגדולה בעולם, והיא מחליטה להיכנס לשוק נוסף: מכירות של מוזיקה ו-DVD, כאשר סל המוצרים שהציעה החברה ממשיך לגדול בהדרגה. ב-2008, אמזון הפכה להיות חברת המכירות הגדולה בעולם. ב-2018 הסתכמו המכירות שהתבצעו באתר של החברה ב-524 מיליארד דולר, או 45% מסכום כלל המכירות שבוצעו באינטרנט.  ב-2005 משיקה החברה את AMZN פריים, מועדון הלקוחות של החברה, שמציע שירות מהיר יותר, והנחות עבור מוצרים ספציפיים. נכון להיום, לחברה יש יותר מ-100 מיליון חברים במועדון זה, מועדון החברים השני בגודלו בעולם. ב-2007 משיקה החברה את הקינדל, רואה הספרים האלקטרוני ששינה את שוק הספרים בארה"ב. הרעיון של "חנות ספרים" במכשיר, שמאפשרת למשתמשים להוריד כל ספר בתוך שניות ללא תלות במיקום, היה חדשני וגרם להרבה כאב ראש עבור תעשיית המו"לות.  בתוך כך, הסיפור העיקרי של החברה בשנים האחרונות היה ההכנסות משירות הענן של החברה. הפלטפורמה הרשמית של Amazon Web Services) AWS) הושקה ביולי 2002, והתבססה בתחילה על מספר מצומצם של כלים ושירותים. ב-2004 הציע מהנדס בחברה להשתמש בתשתית המשמש לתפעול פעילות המסחר של החברה, וכך התרחבה משמעותית תחום שירותי הענן של החברה. הכנסות החברה מאז ההנפקה ב-1997 החברה הונפקה לראשונה ב-1997, ובאופן מפתיע, הרוכשים הראשונים סבלו מתשואות נמוכות במיוחד, כאשר התפוצצות בועת הדוט.קום זמן קצר לאחר מכן העיבה על הסנטימנט סביב חברות האינטרנט. המשבר הכלכלי של 2008-2009 וה"כסף הזול" שמציף את השווקים מאז, שינו את המשוואה עבור אמזון. ב-5 השנים האחרונות זינקה החברה ביותר מ-460%.