3 דגשים בנוגע למיזוג אגוד ומזרחי טפחות
חילוקי הדעות החריפים בין בנק ישראל להרשות להגבלים עסקיים בנוגע לעסקה מפיחים עניין חדש בסקטור הבנקאות; ביטולה יצור לחץ נוסף על מחיר המניה
מכירת גרעין השליטה בבנק איגוד ודקסיה הציתו עניין בסקטור הבנקאות. חילוקי הדעות החריפים בין בנק ישראל לבין הרשות להגבלים עסקיים בנוגע לאישור מיזוגם של בנק איגוד ובנק מזרחי-טפחות מפיחים עניין חדש ומסקרן בסקטור הבנקאות המשעמם.
למעשה, לא פחות מ-2 בנקים נמצאים כיום על המדף: הראשון, הינו בנק איגוד המדורג במקום השישי בגודלו במערכת הבנקאות בישראל, ובעלי השליטה בו - מנסים ללא הרף למצוא רוכש אמיץ למניות השליטה שלהם. הבנק השני הינו דקסיה- ישראל אשר מתמחה במתן אשראי לסקטור המוניציפלי. לאחרונה החליטו בעלי השליטה להפיץ את מניותיהן לציבור ולהתיר את הבנק ללא גרעין שליטה. במאמר זה נעמוד על ההבדלים בין העסקאות, וננסה לבחון את רמת האטרקטיביות של שני הבנקים.
1. מבנה העסקה: בעסקת בנק איגוד מבקשים בעלי השליטה למכור את אחזקותיהם במקשה אחת, מהלך אשר דורש את אישור הרגולטורים השונים ויוצר שיח חברתי בנושא חוסר התחרות והתועלת הציבורית. מנגד הנהלת דקסיה האירופאית בחרה להפיץ את מניות השליטה לידי הציבור ולזרז את תהליך המכירה.
נציין כי הדעה הרווחת היא שפעילי שוק ההון מעדיפים להחזיק במניות בנקים עם גרעין שליטה. כך לדוגמא, בנק הפועלים, מזרחי-טפחות והבנק הבינלאומי נחשבים לבנקים בעלי תיאבון סיכון מוגבר המשתקף בקב צמיחה מהיר יותר ובחלוקת דיבידנד נדיבה יותר מאשר בנקים ללא גרעין שליטה כגון בנק דיסקונט ובנק לאומי. כמו כן, השקעה ישירה במניות מזרחי-טפחות, הפועלים והבינלאומי החל מינואר 2010 ועד היום הניבה תשואה מצטברת מרשימה של מעל 60% בכל אחד מהבנקים האלו. לעומת זאת, השקעה במניות לאומי ודיסקונט הניבה בתקופה זו תשואה מצטברת נמוכה באופן משמעותי.
- הפיצוי ל-340 עובדי בנק אגוד שיפוטרו במיזוג עם מזרחי: מיליון שקל
- תיק היהלומים של אגוד הולך לפנינסולה; נסללה הדרך למיזוג עם מזרחי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2. פוטנציאל הרווח: בנק איגוד הוא בנק קטן שאין לו תשתית מחשוב עצמאית והוא רוכש שירותי מחשוב מבנק לאומי. אגוד מחזיק בנתח שוק של כ–3% בלבד ממערכת הבנקאות כאשר בפעילותו העסקית קיים דגש בפעילות מימון בנייה ופעילות מול ענף היהלומנים. במתכונת פעילותו הנוכחית קשה לראות כיצד יצליח הבנק לשדרג את רווחיותו הנמוכה, במיוחד לנוכח היעדר היתרון לגודל והעובדה שבשנים האחרונות הבנק לא הצליח להציג צמיחה משמעותית בהיקפי הפעילות.
מנגד, דקסיה נחשב לאחד הבנקים האטרקטיביים ביותר במערכת הבנקאית. במשך תקופה ארוכה דקסיה לא חילק דיבידנדים, מה שהביא להגדלת הונו העצמי ולעלייה ביחס הלימות הון הליבה, לשיעור גבוה במיוחד של יותר מ–20%, ולהקצאה לא יעילה של משאבי הבנק. לאחרונה השלימה הנהלת דקסיה הליך מכירה של 25% מתיק האשראי שלה בסכום של כ-1.65 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד בסכום כולל של 300 מיליון שקל (מתוכננת חלוקת הדיבידנד נוספת בהיקף של 200 מיליון שקל).
להערכת דקסיה, מימוש התכנית האסטרטגית וגיוון מקורות ההכנסה באמצעות הרחבת הפעילות בתחום האשראי התאגידי תעלה את התשואה להון בשנת 2019 לרמה של מעל 10%, לעומת כ–6% כיום.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
3. הוצאות שכר והסכמי עבודה: אחת הסוגיות המאתגרות ביותר בתחום הבנקאות הינה הוצאות שכר העובדים והסכמי העבודה עימם. עם פרסום ההסכם המיזוג בין בנק איגוד למזרחי-טפחות הכריזו 1,200 העובדים של בנק איגוד על סכסוך עבודה והשביתו את 36 סניפי הבנק. מנגד בנק דקסיה-ישראל מפעיל סניף אחד ומעסיק כ-45 עובדים.
לסיכום, אם לא יהיו דחיות נוספות, עד ה-27 במאי אמורה הרשות להגבלים עסקיים, להכריע אם לאשר את עסקת המיזוג בין בנק מזרחי טפחות לבנק אגוד. אישור העסקה תיטיב עם בעלי המניות שכן שווי השוק של בנק האיגוד עומד כיום על 1.28 מיליארד שקל כאשר העסקה עם מזרחי-טפחות נעשית לפי מכפיל הון של 0.6 המשקפים לאגוד שווי של כ-1.5 מיליארד שקל.
לעומת זאת, ביטול העסקה ע"י הרגולטור תשפיע באופן משמעותי על שווי מניות הבנק ותאלץ את שלמה אליהו, בעל השליטה בבנק למכור את אחזקותיו בשוק (כפי שעשתה זאת דקסיה) ובכך ליצור לחץ נוסף על מחיר המניה. ברכות למנחשים נכונה.
** מאמר זה אינו מהווה הזמנה לקנות או למכור ניירות ערך או נכסים פיננסיים כלשהם. הכותב אינו לוקח על עצמו כל אחריות להפסד ישיר או נסיבתי או לאי רווח כלשהו הנובע משימוש במסמך זה. הכותב, עשוי, בהתאם למגבלות החוק, להיות בעלים, להחזיק, להשקיע או להתעניין, לקנות ולמכור במסחר בניירות ערך או בנכסים פיננסיים הקשורים במישרין או בעקיפין לנושא הדוח הזה. ידוע לקוראי המסמך כי אין הוא מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בצרכים המיוחדים של כל אדם, ולצרכיו האישיים.
- 4.יריב 27/05/2018 15:21הגב לתגובה זועכשיו הם בוכים על חובר היעילות שלו שגורמת לזה שיש להם אופציות למכור אותו בזול או דרך הבורסה בזיל הזול. בעיה שלהם! בשביל לפתור לשלמה אליהו בעיות עם ישראל לא צריך להפגע מבחינת תחרות. זו לא החלטה פוליטית אלא מחוייבת המציאות - אני אישית עברתי לאגוד בגלל חשבון הפוך ואפגע אם יעבירו אותי למזרחי-טפחות.
- 3.המתמיד 27/05/2018 08:58הגב לתגובה זוהחלטה בנוגע למיזוג תתקבל משיקולים פוליטיים ולא משיקולים עסקיים
- 2.אלי 24/05/2018 17:26הגב לתגובה זוהמיזוג הזה רק יחזק את התחרות במשק ותחרות טובה לנו - הלקוחות. יש לי תחושה שמי שמנסה ללכלך על המיזוג הזה בא עם אינטרסים שמנוגדים לרוב הציבור...
- 1.דון 24/05/2018 16:57הגב לתגובה זולא מובן מאיפה ההחלטה הלא מחושבת הזאת הרי איך בנק שבקושי יש לו לקוחות יוצר תחרות?

מניות קטנות - הזדמנויות גדולות
באחד המאמרים התייחסתי פה לשינויים בפרדיגמות הסיכון שהשוק עבר. את מרבית ספרי תאוריות ההשקעות והכלכלה כנראה אפשר לתת למחזור. היום אני רוצה להציע עוד שבירת פרדיגמה: מניות של חברות קטנות הן לא בהכרח הדבר הכי מסוכן כרגע. המניות האלו היו מדוכאות שנים ארוכות בצילה של הרשימה שהתחילה בארבע חברות גדולות והפכה להיות 7 המופלאות ובהכבדת הריבית הגבוהה. אבל, כשהמניות הגדולות בפרט ומניות ה – S&P500 בכלל השתלטו על מרבית העניין ושווי השוק נותרו הרבה מניות של חברות עם שווי שוק בינוני ונמוך מתחת לרדאר.
מי שרוצה לעשות צעד נוסף בכיוון לתעשיה. לשיקולכם.ן. מבחינת הגרף אפשר לראות את הפריצה של השיא ואת העוצמה המתפרצת בהשוואה ל – IWM. היופי כאמור בניתוח טכני הוא שאנחנו פועלים על פי מה שאנחנו רואים ולא על פי מה שאנחנו חושבים.
נחיל רחפניםאלה לא ציפורים, אלה רחפנים: המהפכה הצבאית הישראלית שמשנה את שדה הקרב
להקות רחפנים אוטונומיות מבוססות AI משנות את הכללים בשדה הקרב, ויותר ויותר מדינות מצטיידות בהן, כשישראל מובילה עם חוזים לנאט"ו וייצור המוני. מי מחליט מתי נחיל תוקף ומתי נראה אותם גם במרחב האזרחי
דמיינו שדה קרב שבו מאות רחפנים זעירים ממריאים כלהקת ציפורים, סורקים את השטח, מזהים מטרות ומכים בדיוק כירורגי, וכל זה בלי טייס אנושי אחד מאחורי הג'ויסטיק. זה לא סרט מדע בדיוני, אלא המציאות הצבאית הישראלית של 2025. זו גם המציאות הרווחת במלחמת רוסיה באוקראינה.
להקות רחפנים מבוססות AI הן הנשק שמשנה את כללי המשחק. צה"ל כבר מייצר מאות רחפנים בשבוע, ומשלב אותם במערכות הגנה רב-שכבתיות נגד להקות אויב. שוק הרחפנים הצבאיים צפוי לגדול מכ-16 מיליארד דולר ב-2025 לכ-23 מיליארד דולר בשנת 2026.
הנחילים שחושבים לבד
רחפני נחילים (swarm drones) הם לא סתם מכונות טיסה. מדובר ברשת חכמה שבה כל רחפן "מדבר" עם האחרים, מחלק משימות ומתאים את עצמו בזמן אמת. בישראל, מינהלת AI ואוטונומיה בצה"ל ומשרד הביטחון (תחת מפא״ת) מפתחת נחילים שמסוגלים לבצע ניווט ללא GPS, זיהוי פנים של אויבים ועקיפת הפרעות אלקטרוניות, בדיוק נגד איומי חיזבאללה וחמאס בגבולות.
הטכנולוגיה מבוססת אלגוריתמים של למידת מכונה, שמאפשרים לנחיל להסתגל. אם רחפן אחד נופל, האחרים לוקחים את המשימה. התעשייה האווירית הציגה בתערוכת AUSA 2025 מערכת הגנה רב-שכבתית: מכ"מים, לייזרים ונשקי מיקרוגל שמנטרלים להקות שלמות בבת אחת. זה לא רק הגנה, זה התקפה. נחילים יכולים לשחרר "אם-רחפן" שמפזר עשרות יחידות קטנות מעל שטח אויב, כמו נשק ביולוגי דיגיטלי.
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיפורי הצלחה בעזה ובלבנון
בעזה, יחידות צה״ל משתמשות בנחילים לאיסוף מודיעין תלת-ממדי ולפגיעה מדויקת במחבלים, ובכך חוסכות חיי לוחמים. בכיר ביטחוני אמר לאחרונה: "אתגר הרחפנים בגבולות בדרך לפתרון", בזכות ניסויים בנגב שכללו אלפי טיסות אוטונומיות.
