אגרות חוב (אג״ח) הן מכשירי חוב ממשלתיים או קונצרניים. הן מאפשרות תשואה קבועה או משתנה ברמת סיכון נמוכה יחסית בהשוואה למניות. בישראל קיימות אג״ח צמודות מדד, אג״ח
שקליות, אג״ח להמרה ואג״ח קונצרניות של חברות גדולות. המשקיעים המוסדיים והפרטיים משתמשים באג״ח כחלק חיוני מפיזור תיק - להגנה מפני תנודות חדות בשוק המניות. גורמים משפיעים מרכזיים כוללים אינפלציה, מדיניות מוניטרית של בנק ישראל, דירוגי אשראי בינלאומיים ושינויים
גלובליים.
אג״ח משמשות גם כמדד לאמון בשוק. כאשר תשואות עולות, זה לעיתים מעיד על חששות אינפלציוניים או סיכון מוגבר. בשנת 2026-2025 תשואות האג״ח הארוכות עלו
בעקבות ציפיות להאטה כלכלית גלובלית. הדבר הפך אותן לאטרקטיביות יותר למשקיעים שמחפשים יציבות. טיפים מעשיים כוללים שימוש במחשבוני תשואה לפדיון, השוואה בין אג״ח ממשלתיות לקונצרניות והתאמת תיק לפי פרופיל סיכון. הסיכונים כוללים סיכון ריבית, סיכון אשראי וסיכון אינפלציה.
אחרי תקופה של עליות חדות בשוק המקומי, התנודתיות האחרונה פתחה מחדש הזדמנויות גם בשוק האג"ח. לצד מרווחים שכבר הצטמצמו ברבות מהסדרות, יש עדיין איגרות שמציעות תשואה מעניינת ביחס לסיכון — במיוחד מחוץ לאזורי הנוחות של המוסדיים הגדולים.
ועידת ההשקעות 