אגרת חוב היא נייר ערך המהווה הלוואה שהמשקיע מעניק למנפיק, בין אם ממשלה ובין אם חברה. בתמורה מתחייב המנפיק להחזיר את קרן ההלוואה במועד הפירעון ולשלם ריבית תקופתית הנקראת קופון. אגרות החוב נחשבות לאחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים לצד המניות, ומאפשרות למשקיעים
לגוון את התיק ולהקטין את רמת הסיכון הכוללת שלו.
קיימים סוגים רבים של אגרות חוב, ובהם אגח ממשלתיות המונפקות על ידי המדינה, אגח קונצרניות של חברות עסקיות, אגרות צמודות מדד ואגרות בריבית משתנה. מחיר אגרת החוב בשוק משתנה ביחס הפוך לריבית במשק, כך שעלייה
בריבית מפחיתה בדרך כלל את שווי האגרות הקיימות. דירוג האשראי של המנפיק משפיע ישירות על התשואה הנדרשת ועל רמת הסיכון של המשקיע.
אגרות החוב נסחרות בבורסת תל אביב וברחבי העולם, ומהוות רכיב מרכזי
בתיקי ההשקעות של גופים מוסדיים, קרנות פנסיה וקופות גמל. פעילים בשוק ההון עוקבים אחר תשואות האגח כמדד לציפיות הריבית והאינפלציה. למחזיק אגרת החוב מעמד של נושה, ובמקרה של קשיים פיננסיים של המנפיק הוא
קודם לבעלי המניות בסדר הנשייה. התנהגות שוק האגח נחשבת לאינדיקטור חשוב למצב הכלכלה ולציפיות המשקיעים לגבי הריבית.
אחרי שורת הסתבכויות של חברות אמריקאיות שגייסו מאות מיליוני שקלים ממשקיעים בישראל, ובהן דה לסר, סימד וקוהאן, שיגרה הרשות לשלוש חברות אג"ח זרות רשימת דרישות מפורטת שמטילה אחריות מוגברת על החתמים; הסיכוי לגייס בתל אביב פחת משמעותית
הלקחים מפרשות סימד ואוטומקס: הדירקטוריון, מבקרי הפנים, הנאמנים והחתמים אינם יכולים להמשיך להסתפק בדיווחים שהם מקבלים, אלא לייצר מנגנוני בדיקה אפקטיביים שיידעו לזהות כשלים
מחזיקי האג"ח בתל אביב וקרן כלירמרק מזרימים מימון חירום לתקופה קצרה, בריבית דו-ספרתית, בעוד החברה נמצאת בהליך הגנה מפני נושים עם חוב כולל של כ-220 מיליון דולר
אחרי תקופה של עליות חדות בשוק המקומי, התנודתיות האחרונה פתחה מחדש הזדמנויות גם בשוק האג"ח. לצד מרווחים שכבר הצטמצמו ברבות מהסדרות, יש עדיין איגרות שמציעות תשואה מעניינת ביחס לסיכון — במיוחד מחוץ לאזורי הנוחות של המוסדיים הגדולים.
בהראל מנצלים עמלה עתיקה - שיעור הוספה - כדי לדחוף אותכם להשקיע לטווח ארוך - הקרנות של הראל הן עם שיעורי ההוספה הגבוהים במערכת - "קנס" של 5% בכניסה אבל 0 דמי ניהול; זרקור על 2 קרנות: אחת גמישה ותנודתית עם תשואות יפות,
השניה אג"חית שמי שהשקיע בה לפני שנה - עדיין מופסד
סימד נכנסה לצ'פטר 11: 34 מיליון דולר יצאו לבעלי השליטה; החברה שגייסה כ-620 מיליון שקל מהציבור הישראלי לא שילמה את תשלום הריבית הראשון בסך 21 מיליון שקל, המסחר באג"ח הושעה ורשות ני"ע פתחה בחקירה
בהנחה שאין גנבים ורמאים בשוק ההון, ולו רק כי במונחי עלות מול תועלת זה פשוט לא משתלם - הקריסה של "סימד" היא כנראה לא סיפור על נוכלים. היא שוב סיפור על שומרי סף שנרדמו, מנהלי השקעות שהסתנוורו מתשואה, ומנגנון דירוג מעוות שמכשיר את השרץ בדלת הראשית של הבורסה
אחרי הדיווח על העברת כ-34 מיליון דולר לתאגידים הקשורים לבעלי השליטה, מתברר מי הגופים שמחזיקים באג"ח של סימד; קרנות הנאמנות הן המחזיקות המרכזיות, ובראשן מור, הראל ומגדל
חברת סימד האמריקאית גייסה בישראל כ-610 מיליון שקל לפני חודשים ספורים. בשבוע שעבר התברר ש-100 מיליון שקל הועברו לחברות של בעלי השליטה וכעת מתברר שהנכסים והתזרימים של חברות בנות שועבדו לבעלי השליטה
פרשנות שומרי הסף חייבים להיות פעילים בפיקוח על חברות ציבוריות
האם יש הזדמנויות בשוק האג"ח?
הטריק של הראל שיגרום לכם להישאר בקרן יותר זמן
קרנות הנאמנות של מגדל הפחיתו את השווי של סימד - השפעה של 0.4% על הקרן המרכזית
להשקיע באג"ח ולהפסיד את רוב הכסף - המקרה של סימד
סימד וארבע הדרגות: איך (שוב) הפכנו זבל אמריקאי לזהב ישראלי?
בדיקה הקרנות שחשופות לסימד: מור בראש עם 96 מיליון שקל