גירעון

החוק קובע כמה מותר לממשלה להוציא וכמה מותר לה לחרוג, אבל התקרה לשנת 2026 כבר עלתה מ-3.9% ל-4.9% עוד לפני שהשנה התחילה. מדריך לשלושת הכללים שאמורים לרסן את התקציב, ולמה רק אחד מהם עובד בזמן אמת

הגירעון המצטבר מתחילת שנת הכספים כבר הגיע לכ־1.8 טריליון דולר ועבר את הגירעון של 2025 כולה; הוצאות הריבית זינקו ל־1.17 טריליון דולר, בעוד החזרי מכסים הכבידו על צד ההכנסות

הכנסות המדינה גדלו ב-38.3 מיליארד שקל מתחילת השנה, בעוד ההוצאות עלו ב-12.6 מיליארד שקל; הגירעון בינואר-יולי התכווץ ב-25.7 מיליארד שקל לעומת אשתקד והגבייה מציגה שיפור רחב בשכר, בעצמאים, בצריכה ובשוק ההון; כדי להגיע לתקרת הגירעון תידרש קפיצה חריגה בהוצאות בחמשת החודשים שנותרו

תשלומי הריבית על החוב זינקו ב־18.8% במחצית הראשונה, יחס החוב לתוצר הגיע ל־117% והוצאות הרווחה מהוות 58% מההוצאה הציבורית. הממשלה בוחנת הקפאת הצמדת פנסיות וקצבאות, אך ללא רוב בפרלמנט ולקראת הבחירות לנשיאות, כל קיצוץ עלול להפוך לעימות פוליטי

החוב הפדרלי הגיע לכ-39.7 טריליון דולר, מתוכם כ-32 טריליון דולר מוחזקים בידי הציבור; הגירעון צפוי להסתכם השנה ב-1.9 טריליון דולר, ועלויות המימון הולכות ונוגסות בתקציב; מי מממן את החוב, כיצד הוא משפיע על תשואות האג"ח ומדוע גם שוק המניות צריך לעקוב

הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע לטובה, הגירעון יורד מהר מהצפוי והמשק נראה חזק יותר ממה שהעריכו בתחילת השנה; אבל חלק מהשיפור מגיע מרכב, עיתוי גבייה והוצאה ממשלתית שעדיין צפויה לעלות במחצית השנייה

למרות מעבר לגירעון ברבעון הראשון של 2026, בדיסקונט מציינים כי הירידה הושפעה בעיקר מעלייה בהכנסות ההון של זרים בהשקעה ישירה בישראל, בעוד שמאזן הסחורות והשירותים נותר בעודף גבוה ויצוא שירותי ההייטק הגיע לרמת שיא לרבעון ראשון

נתונים סבירים מאוד בפעילות המשקית. הגירעון ב-12 החודשים ירד ל-3.75% מהתוצר; הכנסות המדינה עלו ב-8.8%, אך המע"מ מאותת על חולשה בפעילות

התחזית ירדה מ-4.9% ל-3.3% על רקע המלחמה מול איראן ולבנון, החוב צפוי לטפס ל-71% מהתוצר והריבית תרד רק ב-2027