גירעון תקציבי נוצר כאשר הוצאות הממשלה גבוהות מהכנסותיה - בעיקר ממסים - בתקופה נתונה. הגירעון נמדד בדרך כלל כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי, והוא אחד המדדים המרכזיים לבריאותו הפיסקאלית של המשק: גירעון מתון נחשב לגיטימי ואף רצוי בעתות האטה, אך גירעון גבוה
ומתמשך מאותת על בעיה מבנית ביחס שבין ההוצאות להכנסות. בישראל נקבע יעד הגירעון מדי שנה בחוק התקציב, ומשרד האוצר מפרסם מדי חודש את נתוני הגירעון
המצטבר ב-12 החודשים האחרונים - נתון הזוכה למעקב צמוד של כלכלנים ומשקיעים. לצד הגירעון הכולל בוחנים הכלכלנים גם את הגירעון המבני - זה שאינו תלוי במחזור העסקים - המלמד על מצבה הפיסקאלי של המדינה בנטרול גורמים חד-פעמיים.
את הגירעון מממנת המדינה באמצעות
גיוס חוב - הנפקת אגרות חוב בארץ ובחו״ל - ולכן גירעון גבוה מגדיל את יחס החוב לתוצר ואת הוצאות הריבית העתידיות. חברות דירוג האשראי בוחנות את מסלול הגירעון והחוב כשהן קובעות את דירוג המדינה, והרעה פיסקאלית
עלולה להוביל להורדת דירוג, לעליית תשואות ולייקור גיוסי ההון של המשק כולו. בתקופות מלחמה ומשבר - כפי שחוותה ישראל לא אחת - הגירעון מזנק בשל הוצאות ביטחון וסיוע, ומחייב לאחר מכן צעדי התאמה.
למשקיע הישראלי הגירעון רחוק מלהיות מושג תיאורטי: הוא משפיע על
תשואות האג״ח הממשלתיות שמחזיקות קרנות הפנסיה, על שער השקל, על יוקר האשראי ועל הסיכוי להעלאות מסים או לקיצוצים בתקציב - ולכן כל פרסום חודשי של נתוני הגירעון עשוי להזיז את השוק המקומי. לכן זהו אחד המושגים החשובים ביותר להבנת הכלכלה הישראלית והחלטות המדיניות
הנגזרות ממנה.
הכנסות המדינה ממסים ממשיכות להפתיע לטובה, הגירעון יורד מהר מהצפוי והמשק נראה חזק יותר ממה שהעריכו בתחילת השנה; אבל חלק מהשיפור מגיע מרכב, עיתוי גבייה והוצאה ממשלתית שעדיין צפויה לעלות במחצית השנייה
משרד האוצר יגיש בקרוב הצעה לוועדת הכספים לביצוע שינויים בתקציב המדינה לשנת 2026 בעקבות מבצע "שאגת הארי" - כך הודיע
הבוקר הממונה על התקציבים במשרד האוצר מהרן פרוזנפר, בדיון שעסק ביעד הגירעון לשנה הבאה. יעד הגירעון והצעת התקציב גובשו עוד לפני פרוץ המבצע, וכעת נדרש עדכון למציאות הביטחונית החדשה
גירעון העיר ניו יורק יורד מ-12 מיליארד דולר ל-7 מיליארד דולר לשנתיים הקרובות, בזכות עליית הכנסות ממסים על תגמולי ענק בסקטור הפיננסי, אך המס על הבונוסים של הבנקאים הם לא הכנסה קבועה לעיר וללא העלאות
מיסים, הבור עלול להתנפח שוב
הכנסות המדינה זינקו ב-18%, הגירעון צנח ל-4.5%, והתקציב מאושר עם יעד של פחות מ-4%. עופר קליין מהראל: "השנה תסתיים בגירעון של פחות מ-5% - נמוך מכל התחזיות"
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
הגירעון התקציבי המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.7% מהתוצר, לעומת 4.8% בחודש הקודם; הכנסות המדינה ממסים זינקו ב-16.7% מתחילת
השנה; גביית המסים הישירים עלתה ב-13% באוגוסט