מזונות

זוג חרדי שנפרד לפני כשנה וחצי, הגיע לבית הדין הרבני הגדול בעקבות שתי מחלוקות: על כסף ועל דירה. איך הכריעו הדיינים, ולמה הדיין שהיה בדעת המיעוט חשב שהבעל צודק?

בית המשפט לענייני משפחה באשדוד הכריע בשלוש תביעות שהגישה אם לשני ילדים נגד בעלה לשעבר: רכוש, מזונות ומשמורת. השופט רמי בז'ה דחה את רוב טענות האב, ובין היתר קבע שרישום הדירה על שם שני בני הזוג בחלקים שווים הוא "מתנה שלא ניתן לחזור ממנה", גם אם אחד מהם שילם יותר בעת הרכישה

בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן לא קנה את הטענה "העיקר שהילדים מאושרים". הוא קבע שהאב ששינה כל הזמן את זמני הביקור עם ילדיו יפצה את האם בעשרות אלפי שקלים, למרות הסבריו שכל מפגש כלל גם ארוחה וגם בילוי

אב לשני ילדים קטנים פנה לבית המשפט למשפחה בחדרה בטענה שהרחבת זמני השהות שלו מצדיקה הפחתה של המזונות. השופט ירון אלטרזון דחה את הבקשה, אבל הפתיע עם פסיקה מעניינת שחוסכת לאב מאות שקלים בחודש

גרושתו של החייב טענה שמדובר בעסקה פיקטיבית בינו לבין קרוב שלו, הרוכש, שנועדה להבריח נכסים. בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קבע כי רשם ההוצאה לפועל לא חרג מסמכותו, אבל הערת האזהרה מגינה על הקונה

בני הזוג לשעבר מחיפה נלחמים זה בזו כבר 20 שנה על חוב מזונות שתפח לסכומי עתק. השניים ערערו לבית המשפט לענייני משפחה בעיר, כל אחד מנימוקיו ועם דרישותיו, על החלטת הרשמת של ההוצאה לפועל בנושא. השופט פפרני: "החלטה מאוזנת וסבירה"

רשמת חדלות הפירעון מיכל שכנר קבעה כי נסיבות חייו של החייב, שמתקיים מקצבאות ומשמש מטפל עיקרי בבנו-  נכה צה"ל שנמצא במצב סיעודי - מצדיקות סטייה מהכלל שלפיו חוב מזונות אינו ניתן להפטר

אם שלא פעלה במשך שנים לגביית חוב מזונות בסכום של 18.2 אלף שקל ביקשה היתר מיוחד מבית המשפט. השופט: "העובדה שלא נקטה בהליכי הוצאה לפועל כבר אז, משמשת כנגדה". בנוסף, האשה המשיכה לגבות דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי עד אמצע 2020, אף שבאותה שנה הבת כבר לא התגוררה אצלה כלל